"אם הוא היה גר באחת השכונות החדשות זה לא היה קורה. הוא מת כי הוא גר כאן, איפה שאין מיגון, והבתים עשויים מקלקר", אומר חיים, תושב שכונת עתיקות באשקלון, בה נהרג השבוע תושב כשדירתו נפגעה מרקטה שנורתה מרצועת עזה. פגשנו אותו ליד הבניין, שתושביו פונו ממנו לבית מלון בעיר, עד שייבדק וישופץ. הוא יודע שבאותה מידה, הטיל יכול היה לפגוע גם בבית שלו, שנמצא לא הרחק משם. "שיהרסו ויבנו אחד חדש, לא יותר טוב? ככה יהיו ממ"דים לפחות" אומר חיים.

שכונת עתיקות היא אחת השכונות הישנות ביותר באשקלון, ביתה של האוכלוסיה המוחלשת ביותר בעיר. המבנים ישנים ורעועים, וכמעט כולם נבנו לפני החובה להקים ממ"ד בכל דירה חדשה שנבנית בישראל. מאז שנכנסה אשקלון לטווח האש של הרקטות שנורות מרצועת עזה, הפך חוסר המיגון בשכונה למצוקה של ממש. מעט מאוד דירות בשכונה כוללות מרחב מוגן, ומרבית התושבים נדרשים להסתמך על המקלטים הציבוריים שנמצאים מתחת לבניינים. אלא שמרגע תחילת האזעקה, לתושבי אשקלון יש 30 שניות בלבד לתפוס מחסה, מה שהופך את ההגעה למקלט לבלתי אפשרית כמעט. התושבים נאלצים למצוא פתרונות מאולתרים להתגוננות, וחלקם מוותרים על הניסיון לתפוס מחסה.

שריפה בבניין באשקלון כתוצאה מפגיעת רקטה (כבאות והצלה לישראל מחוז דרום)

אחד מתושבי הבניין שנפגע, שביקש להישאר בעילום שם, מגיע לדירתו כדי לאסוף כמה בגדים וחפצים ומספר לנו איך זה לחיות ללא מרחב מוגן נגיש. "בדירות החדשות בעיר יש ממ"ד בכל דירה, אבל בבניינים הישנים כמו בשכונה הזאת יש מקלט משותף למטה בדרך כלל", סיפר. "לפעמים יש מקלט ציבורי מחוץ לבניין, שצריך להגיע אליו. ברור שלא תמיד מספיקים להגיע אליו, יש לאנשים ילדים, וצריך לפעמים לרדת ארבע קומות. יש אנשים שלא יודעים אם הם יכולים להגיע, אז הם כבר לא מנסים. מה זקנים אמורים לעשות? מה הילדים אמורים לעשות? הם פשוט יושבים ומתפללים שלא ייפול עליהם".

הריסות בבניין שנפגע באשקלון (יונתן קירשנבאום)

בעבר עלו קריאות מצד גורמים שונים לבצע פרוייקט מיגון של הדירות בשכונות הישנות של אשקלון. ראש העיר החדש, תומר גלאם, הודיע השבוע כי יפנה למשרדי הממשלה הרלוונטיים בדרישה לממן מיגון הולם לשכונה. עם זאת, מבדיקת 'דבר השבוע' עולה כי נכון להיום אין כל תכנית לבצע מיגון מקיף לדירות בשכונה, והגורמים השונים מכדררים מאחד לשני את האחריות לנושא. עיריית אשקלון טוענת שתכנית החידוש לשכונה תקועה ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסיבות תקציביות, אך ברשות טוענים שהמיגון צריך להתבצע כחלק מתכנית תמ"א 38 לחיזוק מבנים, וכי העירייה היא שמתעכבת עם הגשת הבקשה. במשרד הבינוי והשיכון טוענים שהעניין אינו בתחום אחריותם.

בעוד תכניות המיגון נופלות בין הכיסאות של רשויות המדינה, נותרים תושבי השכונות הישנות באשקלון ללא מענה, וחשופים לאש הרקטות. "אנחנו גם אזרחי המדינה, ומגיע לנו שהמדינה תגן עלינו מהחמאס. אנחנו מופקרים פה" אומר חיים.

"מי שיכול להרשות לעצמו עובר לשכונות הטובות יותר"

שכונות עתיקות היא מהשכונות הישנות ביותר באשקלון והגדולה ביותר בעיר. השכונה הוקמה בשנת 1957, ובמהלך שנות השישים מילאה תפקיד חשוב בקליטת העלייה מארצות ערב. בשנות התשעים נקלטו בשכונה מספר גלי עלייה מברה"מ לשעבר ומאתיופיה, וכיום מתגוררים בה כ-40 אלף תושבים. השכונה נחשבת לענייה ביותר בעיר, וחלקם הגדול של המבנים עבר שיפוץ מועט מאד מאז שנות ה-50.

הירי מרצועת עזה על אשקלון הוא מציאות החיים של התושבים מאז שנת 2006. תושבי השכונה מספרים על מספר נפילות בשכונה בשנים האחרונות כדבר שבשגרה. "מדי פעם נופל טיל פה, ויש פיצוץ. עד עכשיו לא נהרגו פה אנשים, אבל מדי פעם יש אזעקה" מספר תושב השכונה.

שריפה בבניין באשקלון כתוצאה מפגיעת רקטה (כבאות והצלה לישראל מחוז דרום)

מאז שנת 1990 חייבת כל דירה חדשה שנבנית בישראל להכיל מרחב מוגן. מאחר שהחוק אינו מחייב את מיגון הדירות שנבנו לפני כן, העיר אשקלון על 148 אלף תושביה נחלקת לתושבים שדירתם ממוגנת, בדרך כלל מהשכונות החדשות בעיר, ותושבים חסרי כל מיגון. הדירות בשכונות החדשות הן מן הסתם יקרות יותר, והתוצאה היא שהאוכלוסיות המוחלשות בעיר חיות ללא מיגון אפקטיבי ונעדרות יכולת לשנות את מצבן. "מי שיכול להרשות לעצמו עובר לשכונות הטובות יותר, ושם יש לו ממ"ד בדירה והכל" אומר עזרא, בן 57, תושב בניין סמוך.

הבניינים הישנים בשכונה לא מצליחים לעמוד בפני פגיעת הרקטות, שלטענת התושבים הולכות ונהיות הרסניות יותר ככל שהשנים עוברות. הרקטה שפגעה בבניין החריבה נמספר גדול של דירות סמוכות, והפכה את המבנה כולו לבלתי אפשרי למגורים. "טלוויזיות התנפצו, מקררים עפו. אין לאן לחזור, לא נשאר כלום" מספר עזרא.

הריסות בבניין שנפגע באשקלון (יונתן קירשנבאום)

"דלתות פלדלת התעקמו כמו מסטיק"

המקלט של הבניין שנפגע נמצא במרחק ריצה מהכניסה למבנה, אבל התושבים מספרים שוויתרו על הניסיון להגיע אליו בזמן אזעקה. כמו תושבים רבים אחרים בשכונה, הם יוצאים לחדר המדרגות של הבניין, שאינו מספק מיגון מוחלט במקרה של פגיעה במבנה. "הבניינים הישנים אין להם ממ"ד אז הולכים לחדר מדרגות, אין ברירה אחרת. אבל אתה רואה פה, שגם אם אתה בחדר מדרגות אתה לא בדיוק בסדר" מספר עזרא, "אם אתה מסתכל, אתה רואה שהדלתות של הדירות ממש התעקמו. הדלתות שליד הפגיעה, דלתות פלדלת, התעקמו כמו מסטיק. אז אתה נפגע מההדף ומרסיסים גם אם אתה בחדר מדרגות. אין לך בכלל מיגון, מפחיד. אם ישפצו וישימו ממ"ד, זה לא יקרה".

נגס, בת 26 גרה בבניין ממול, והייתה בביתה בזמן הפגיעה. ההדף מהפיצוץ היה חזק כל כך שהחלונות בדירתה התנפצו. יש לה תינוק בן חודשיים, והיא גרה עם שני ההורים המבוגרים שלה, שלא יכולים להגיע בזמן למקלט שנמצא בהמשך הרחוב. "יש מקלט שכונתי שהפכו לבית כנסת. אבל תראה, נראה לך הגיוני להגיע מהבית הזה עם תינוק עד המקלט תוך 30 שניות? אי אפשר. אנחנו יורדים לקומה השנייה ומתפללים לנס, ממש ככה. אמא שלי עמדה ליד החלון, והכל התנפץ עליה" היא מספרת.

נגס מספרת שבזמן אזעקה, כל הדיירים בבניין נאלצים להידחס לתוך חדר הקומה התחתונה בחדר המדרגות, שנחשב הבטוח ביותר. בבניין יש 4 קומות, והקומה שאליה נכנסים כל דיירי הבניין היא בסך הכל בגודל של מטר על שניים וחצי. נגס מספרת שהפאניקה של הדיירים גורמת לדחיפות וצעקות, מה שמקשה על המבוגרים להגיע למרחב המוגן יחסית. "מהלחץ של האזעקה והדחיפות ומזה שלא היה מקום, הייתה מישהי מבוגרת שהתעלפה פה במדרגות" היא מספרת. "אחרי הפיצוץ הגדול כולם היו בהיסטריה, והיה קשה לטפל בה. היא המשיכה לשכב שם".

אופיר בצור הוא דייר במבנה שנפגע. בזמן הפגיעה הוא הוציא את הילד לחדר המדרגות, ונפגע בפנים מרסיסים מהפיצוץ. "כשהיתה הנפילה היינו בבית. אנחנו גרים בקומה העליונה, אנחנו לא יכולים להיות מוגנים. כשיש אזעקה אנחנו צריכים לרדת כל הדרך למטה ולהגיע למקלט הציבורי, אבל רק התחלנו ללכת לכיוון הדלת וכבר התפוצץ", הוא מספר. "אני לא מוגן, אין איפה להיות. אם זה נוחת לך על הגג אתה נפצע".

אופיר בצור, תושב הבניין שנפגע באשקלון (יונתן קירשנבאום)

"אני לא יודע מה העירייה אומרת על זה, לא שמעתי שמישהו מתייחס לזה. מה שאני יודע שזה שצריך לעשות פה משהו. לפחות חדר ממ"ד או משהו למקרים כאלה שיש מלחמות, זה קורה הרבה. למרות שזה בית ישן, צריך לעשות פה חדר מוגן. יש ילדים, יש זקנים פה. הם לא מוגנים, אין להם איך להגיע למרחב מוגן בזמן. מי שנמצא בקומות התחתונות מוגן יותר כי הקומות העליונות סופגות את זה. אצלם חלונות מתנפצים מההדף, אבל תראה אותנו. צריך שיהיה חדר ממד בתוך הבית. אם זה היה תלוי בי הייתי אומר לך ששמים ממ"ד בכל אחת מהדירות בשכונה הזאת, לפחות מעבה את הקירות, ממגן, עושה משהו. מה שראינו בימים האחרונים גורם לי להבין שאני לא מוגן פה. חייבים לעשות משהו עם זה."

חוסר האונים של התושבים בשכונה מביא אותם לעתים לנטוש לחלוטין את הניסיון להתגונן מפני הרקטות. יבגני, בן 64 ותושב השכונה מספר שבזמן האזעקה הוא נשאר לשבת בפיצוציה. "כולם ברחו, אני נשארתי. אין לי ממ"ד, ואני לא מנסה להגיע למקלט. אני יודע דבר אחד. גם ככה הכל בידיים של אלוהים. מה שצריך לקרות, גם ככה יקרה".

החמאס, הרקטות, האזעקות והמלחמה – כולם מרגישים בשכונת עתיקות כמו תופעות טבע שאין לתושבי השכונה יכולת לעצור או להתגונן מהן. סביב הבניין שנפגע יש באופן קבוע מעגל של עוברי אורח ותושבי השכונה שעוצרים לדבר על המצב. נראה שגם לגבי ההפגנות נגד הפסקת האש אין הסכמה, וחלקם טוענים שכמו כל מה שנוסה בעבר, גם זה חסר טעם. "אתה חושב שמישהו שם מקשיב לך? שלמישהו איכפת בכלל מה אתה חושב?" אומר אחד מהם. "לא יעזור כלום, יורים עלינו והם בשלהם. מה שנשאר לנו זה לקוות, זה הכל. אפשר רק להתפלל".

שאלה של מדיניות

אלא שההחלטה על מיגון השכונות הישנות באשקלון היא שאלה של מדיניות, וניתן להחליט לבצע אותה בכל רגע. ראש עיריית אשקלון תומר גלאם אמר השבוע שידרוש מהמשרדים הרלוונטיים לקדם את המיגון של השכונות הישנות בעיר, שידרוש מימון של מיליוני שקלים. גלאם הודיע שהוא לא מתכוון להרפות מהנושא עד להשלמתו, אבל הדרישה למגן את השכונות קיימת כבר שנים, ונכון להיום לא ברור כיצד הדבר יכול להתבצע.

עיריית אשקלון טוענת שהאחראית למניעת המיגון היא הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שנמצאת תחת משרד השיכון והבינוי. לטענתם, העירייה הגישה תכנונים למיגון של חלקים נרחבים מהשכונות, אבל הדבר תקוע מסיבות תקציביות. העירייה טוענת שהגישה תכניות לתכנית התחדשות עירונית, במסגרתה תקבל סיוע תקציבי לתכנית פינוי-בינוי, שבו ישודרגו המבנים בשכונות.

לעומת זאת, ברשות להתחדשות עירונית טוענים כי התכנית הרלוונטית היא דווקא תמ"א 38 למיגון מפני רעידות אדמה, וכי העירייה כלל לא הגישה בקשה לסיוע בתכנית זו. תמ"א 38 היא תכנית שמאפשרת לעיריות לבצע שיפור במבנים על ידי פינוי-בינוי וכדי לחזק ולמגן את תשתית המבנה. בתכנית זו קבלנים פרטיים מבצעים בניה מחודשת של המבנה תמורת הבעלות על דירות בה. במרכז הארץ התבצעו כבר מספר גדול של פרוייקטים כאלו, אבל באזורים פריפריאליים המוטיבציה של הקבלנים נמוכה בגלל ערך הנדל"ן הנמוך. ברשות טוענים שהוצע לעיריית אשקלון לסבסד את הפרוייקטים כדי למשוך קבלנים.

בעקבות ההסלמה אמר נשיא המדינה רובי ריבלין כי "הדרום הוא מניית הזהב של מדינת ישראל, כך לימד אותנו דוד בן גוריון. אסור לנו לשכוח את זה". אלא שתושבי השכונה מרגישים שמדינת ישראל שכחה אותם לחלוטין, ומדינת ישראל נכשלת בלתת את המענה הבסיסי למצוקה שלהם. "אנחנו נמצאים בחזית הקדמית של המדינה הזאת" אומר חיים. "אם מדינת ישראל לא תדאג לאזרחים פה, אז אין סיבה שיישארו פה אנשים. לא קשה לעבור לגור במקומות בטוחים יותר. הם רוצים שלא תהיה פה אוכלוסייה? מה יקרה אז?"