המתווה להעלאת שכר השוטרים והסוהרים והחזר הכספים שהמדינה חייבת להם יעלה לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, עוד לפני הבחירות – כך הודיע מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך לפעילי המאבק היום (שישי). זאת לאחר מו"מ אינטנסיבי בין משרד האוצר למשרד לבטחון פנים, שנמשך עד הרגע האחרון. במשרד האוצר ובמשטרה אישרו את הדברים. המשמעות – לאחר 12 שנים של עיכובים, תחזיר המדינה חוב בסך 7.2 מיליארד ש"ח לאלפי שוטרים וסוהרים, חלקם כבר בגימלאות, ושכר המשרתים הנוכחיים יועלה. החזר החוב לשוטרים ולסוהרים ייפרש על פני 17 שנה.

מנכ״לית הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר (נשות השוטרים והסוהרים) אביגיל שררה הודיעה לפעילי הארגון כי "בשעה טובה ומוצלחת, אנחנו שמחים לבשר כי ביום ראשון תועלה הצעת המחליטים בעניין אי הביטחון התעסוקתי לישיבת הממשלה".

אתמול (חמישי) פורסם סדר היום לישיבת הממשלה ביום ראשון, מבלי שכלל את אישור ההסכמות אליהן הגיעו פעילי מאבק השוטרים עם משרד האוצר. לטענת הפעילים, הסיבה לכך היתה נסיון של האוצר לטרפד את ההסכמות שהושגו, ולכרוך אותן בין היתר בהסכמות עם גימלאי השב"כ והמוסד, שזכאים אף הם לתוספת שכר שנמנעה מהם. מול טענות אלו, גורמים באוצר מסרו אתמול (חמישי) לדבר ראשון כי נעשים מאמצים להביא את הנושא לאישור כבר בישיבת הממשלה הקרובה. גם אביגיל שררה, מנכ"לית הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר, עדכנה הבוקר (שישי) את קבוצת הפייסבוק של פעילי המאבק כי בעקבות התערבותו של שר האוצר התקיימה הידברות נוספת בין האוצר לבין המשרד לבטחון פנים, וכי יש כוונה להביא את ההצעה לאישור ביום ראשון הקרוב.

השר גלעד ארדן והשר משה כחלון (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, התייחס הבוקר (שישי) לביקורת על אישור ההסכם כ'כלכלת בחירות' 'כניעה לקבוצות לחץ' ואיומים על הכנסת המדינה לגרעון בעקבות החזר הכספים לשוטרים ולסוהרים. "מי שמנסה להציג זאת כאקט פוליטי פשוט טועה ומטעה (מעניין למה). זו החלטה צודקת ומוסרית ויש לאשרה בממשלה", כתב ארדן בחשבון הטוויטר שלו, "מי שרוצה שוטרים וסוהרים טובים ואיכותיים למען בטחון אזרחי ישראל חייב להבין שתנאי השירות שלהם הם חלק משמעותי בגיוס ושימור משרתים טובים ואיכותיים. רק תבחנו בשנים האחרונות מי מסכן את חייו ומשלם מחיר יום יום מול הטרור, הפשיעה, האלימות וכמובן גם הסיכונים בשירות בבתי הכלא. אסור לעשות פוליטיקה על חשבון עשרות אלפי משרתים וגמלאים".

עוד כתב ארדן כי "ראש הממשלה והממשלה הנחו את האוצר לנהל מו״מ עם השוטרים והסוהרים על תיקון העוול והלנת השכר שנעשתה כלפיהם מאז 2006. לאחר מיצוי המו״מ בפרק הזמן שקצבה הממשלה (45 יום) הושג סיכום שפורס את חוב המדינה כלפי השוטרים והסוהרים לתקופה של 17 שנה!!! כלומר, השוטרים והסוהרים הסכימו להתחשב בנטל התקציבי ולקבל את השכר שהמדינה חייבת להם כבר מזה 13 שנה, בתשלומים שייפרסו על פני 17 שנים! עד 2035."

עשרות גמלאי משטרה ושב״ס, יחד עם בני משפחות שוטרים, סוהרים וגמלאים מפגינים מול ישיבת הממשלה בירושלים (ללא קרדיט)

 

 

 

לפני כחודש סיכמו ארגוני נשות השוטרים והסוהרים, גימלאי המשטרה והשב"ס, המשרד לבטחון פנים ומשרד האוצר על מתווה לתשלום תוספת שכר שנמנעה מהשוטרים והסוהרים מאז 2006, ולהחזר רטרואקטיבי שלה. זאת בעקבות פסיקת בין הדין האזורי לעבודה בתל אביב מאוגוסט 2017, שקבעה כי על הממשלה ליישם את החלטתה מ-1979 להצמדת שכר השוטרים והסוהרים לשכר משרתי הקבע בצה"ל. מאחר וב-2006 זכו אנשי הקבע לתוספת שכר המכונה 'תוספת אי-בטחון תעסוקתי', השוטרים והסוהרים דרשו אותה גם הם. ביה"ד האזורי קיבל את תביעתם, אך המדינה ערערה על ההחלטה לביה"ד הארצי. מאוחר יותר דרשה המדינה להשהות את הערעור עד להשגת מתווה מוסכם, מה שפתח מו"מ שנמשך מספר חודשים.

החוב לשוטרים ולסוהרים מ-12 שנים של אי תשלום השכר עמד על 7.2 מיליארד ש"ח. במשטרה מציינים כי מאז 2006 ועד היום נפטרו כ-3,400 גימלאי משטרה, שכלל לא יזכו לקבל את תוספת השכר המגיעה להם. מרבית גימלאי הארגון זוכים לפנסיה לא גבוהה במיוחד של כ-4,000 ש"ח בחודש.

רק באוקטובר 2018 הושג הסיכום, לפיו גמלאי המשטרה והשב"ס צפויים לקבל את התוספת השוטפת כבר בינואר 2019. השוטרים והסוהרים הפעילים יקבלו מחצית מהתוספת השוטפת ב-2019, וב-2020 יקבלו את התוספת השוטפת המלאה. ההסכם כלל גם מתווה שפורש את החזרת החוב הרטרואקטיבי (התוספות שלא שולמו מ-2006 עד 2018) על פני תקופה ארוכה, כדי לא להעמיס על תקציב המדינה. כך, תשלומי החוב הרטרואקטיבי למשרתים הפעילים יחלו רק ב-2023, וייפרסו לאורך 11 שנים. כלל החובות הרטרואקטיביים ישולמו בלא ריבית, ויוצמדו למדד רק החל משנת 2018.

לפי ההסכמות, גמלאים בגיל 69 ומטה יחלו לקבל את החזר החוב הרטרואקטיבי רק משנת 2023, ובפריסה של עשר שנים. גמלאים מעל גיל 69 יקבלו את החוב הרטרואקטיבי בפריסה של 4-2 שנים, במספר מדרגים. עם זאת, בהודעה ששלח לפעילי המאבק הבהיר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך לגמלאים כי "כחלק מההסדר עם האוצר שהתגבש באשר לתוספת היעדר בטחון תעסוקתי – גימלאים יוכלו לבחור לקבל את כל תשלום הרטרו בפעימה אחת בשנת 2019 באמצעות בנקים במימון המדינה", אך חידד כי ההסדר כפוף להחלטת הממשלה ולסיכום מול הבנקים. הכוונה היא למעשה להקמת מנגנון הלוואות בסבסוד המדינה ובאמצעות המערכת הבנקאית. תמיכת הארגונים במתווה היא בכפוף ליישום הסדר זה.

מאז קבלת פסק הדין בביה"ד האזורי לעבודה ניהלו גימלאי המשטרה והשב"ס והארגונים למען השוטר מאבק ציבורי שכלל הפגנות, מאהלי מחאה, משמרות מחאה מול בתיהם של בכירי משרד האוצר ואף שביתות רעב. אחת הסוגיות המרכזיות במאבק הזה היתה דרישת השוטרים להקמת ועד עובדים שייצג אותם, כפי שנהוג במדינות רבות בעולם. החלטת הממשלה מ-1979 שקבעה את הצמדת השכר לצה"ל ניתנה אז כ'פיצוי' על איסור התאגדות של השוטרים. אם היא מופרת, טענו פעילי המאבק, לשוטרים מגיעה זכות ההתאגדות. לטענה זו הצטרף גם השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, שצידד במאבק.

על אף הרמזים האופטימיים, בקרב הארגונים ופעילי השטח של המאבק היה חשש כבד מפני התפרקות הממשלה בטרם תאשר את המתווה. אתמול (חמישי) כתבה שררה בהודעה לפעילי המאבק כי: "למרות המאמצים הגדולים שנעשו וגיוס הסכמת גמלאי השב"כ והמוסד למתווה ההסדר שגובש, צר לנו להודיע כי האוצר פועל באמצעים שונים ולמעשה דוחה את עיקר ההערות שהועברו על ידי נציגי ארגוני השוטרים, הסוהרים והגמלאים להצעת המחליטים. פירוש הדבר הוא, כי הצעת המחליטים לא סוכמה ולא תובא לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. במצב הפוליטי הנוכחי, לא ברור אם תעלה בכלל לישיבת הממשלה". שררה הוסיפה כי "אנו ממשיכים בהפעלת הלחץ על שר האוצר וראש הממשלה במישורים שונים". להודעה צורפו מספרי הטלפון של מנכ"ל משרד ראש הממשלה יואב הורוביץ ומזכיר הממשלה צחי ברוורמן, בקריאה לפנות אליהם.

עופר אשקורי מעמותת 'הועד של השוטרים, הסוהרים והגמלאים' אמר ל'דבר ראשון' כי משיחות שניהל עם גמלאי שב"כ עולה שההסדר שהושג לשוטרים ולסוהרים אינו מקובל עליהם, שכן הם סבורים שיוכלו להשיג יותר היות ובידיהם פסק דין חלוט בנושא. כמו כן, הסבירו לו אותם גמלאים כי כלל לא ניתן לאתר את כל גמלאי השב"כ והמוסד הזכאים על מנת לקבל את הסכמתם למתווה, שכן שמותיהם ופרטיהם של רבים מהם עודם חסויים.