משרד האוצר דורש כי יישום המתווה להחזר חוב המדינה לשוטרים ולסוהרים והעלאת שכרם ימומן מקיצוץ רוחבי של 1.35% בתקציב 2019 – כך נודע ל'דבר ראשון'. לפי דרישת האוצר יחול הקיצוץ על כל משרדי הממשלה, והמשרד לבטחון פנים, שהמשטרה נכללת בתקציבו, יספוג קיצוץ בשיעור כפול. נכון לכתיבת שורות אלו (מוצ"ש) השוטרים, הסוהרים וגמלאי המשטרה והשב"ס עדיין לא יודעים האם המתווה שהוסכם עמם לתשלום השכר שנמנע מהם במשך 12 שנה יעלה להצבעה בישיבת הממשלה מחר (ראשון), שעשויה להיות האחרונה טרם הפיכתה לממשלת מעבר. אם ההחלטה לא תאושר מחר, ייתכן שהיא תידחה עד לאחר הבחירות.

הצעת משרד האוצר למימון 22 מיליארד שקל לגמלאי המשטרה, השב"ס, השב"כ והמוסד כוללת קיצוץ של 103 מיליון שקל בחינוך, 31 מיליון במשרד הרווחה, 44 מיליון בהשכלה הגבוהה, 46 במשרד הבריאות ו-14 מיליון שקלים במשרד הקליטה בשנת 2019.

מחר (ראשון) בשעות הבוקר יפגינו משפחות שוטרים וסוהרים וגמלאי משטרה ושב"ס מול ישיבת הממשלה בדרישה להעברת המתווה. אמש פנתה מנכ"לית 'נשות השוטרים והסוהרים' אביגיל שררה לחברי הארגונים השונים, וקראה להם לנסות ולהשפיע על השרים ועל לשכת ראש הממשלה להעברת המתווה. רבים מהפעילים מביעים עלבון על האופן בו הוצגו תביעותיהם, שאף הוכרו כמוצדקות בבתי הדין לעבודה, בעיתונות הכלכלית – בכותרות דוגמת: 'מחטף של ערב בחירות' ו'פופוליזם'.

שוטרים במשטרת ישראל (Lerner Vadim / Shutterstock.com)

השר לבטחון פנים גלעד ארדן ביקר הערב (מוצ"ש) בחריפות את דרישת האוצר לקיצוץ מוגדל בתקציב משרדו למימון המתווה, ואת הקשירה בין אישור המתווה כעת לבין ההחלטה על הקדמת הבחירות. "לחלק מכלי התקשורת יש קשיי הבנה לגבי ההחלטה על שכר השוטרים והסוהרים מחר והם נוטים לייצר פייק ניוז ולחברה לאירועים הפוליטיים", כתב ארדן בחשבון הטוויטר שלו, והוסיף כי "תיקון העוול בשכר השוטרים והסוהרים אינה יוזמה עכשווית, אלא החלטה שיפוטית של מספר ערכאות בבתי הדין לעבודה. המו״מ (בין פעילי המאבק למשרדי האוצר ובטחון הפנים – נ.כ.) רק הביא לפריסה ארוכת שנים של חוב המדינה, כך שהשוטרים והסוהרים לא יקבלו את התוספת מייד, אלא היא תיפרס על פני 17 שנה עד שנת 2035 (המדינה קיפחה את שכרם במשך 13 שנה מאז 2006). אם הממשלה לא תאשר את הסיכום שהושג, בתי המשפט יחייבו את המדינה לשלם את הסכום הזה הרבה יותר מהר, ואולי גם בתוספת ריבית והצמדה (מדובר בסוג של הלנת שכר שעשתה המדינה)".

ארדן הוסיף כי הקיצוץ המוגדל במשרדו למימון המתווה אינו ראוי: "אתנגד נחרצות לקיצוץ שהאוצר מנסה להשית על המשרד לבטחון הפנים (קיצוץ כפול משאר המשרדים) כסוג של 'עונש' על כך שהשוטרים והסוהרים מיצו את זכותם בבתי המשפט וזכו בעתירות. לא ראוי לפגוע בתגובה בבטחון האישי של אזרחי המדינה ולהביא קיצוץ שמשמעותו פיטורי 700 שוטרים וסוהרים".

מנכ"לית 'נשות השוטרים והסוהרים' אביגיל שררה אמרה הערב (מוצ"ש) "כל מי שמתנגד כעת למתן התוספת עושה חטא כפול ומכופל כלפי השוטרים, הסוהרים והגמלאים שעושים לילות כימים בהגנה ובשמירה על ביטחון ושלום אזרחי מדינת ישראל.
הגיע הזמן לסיים את הסאגה המתמשכת הזו ולשלם לשוטרים, לסוהרים ולגמלאים את מה שמגיע להם, על פי כל דין ולא בחסד".

מו"מ ונסיונות טרפוד עד הרגע האחרון

במהלך השבוע שעבר התקיימה הידברות בין משרדי האוצר ובטחון הפנים, תוך דיווחים כי באוצר הערימו קשיים נוספים על יישום המתווה, שכללו בין השאר דרישה כי 95% מהזכאים יחתמו על התחייבות להימנע מתביעות עתידיות. אתמול (שישי) הושגו הסכמות בין המשרדים כי המתווה יאושר בממשלה, אך הצעת המחליטים טרם פורסמה לעיון הציבור – מה שמגביר את המתח בקרב פעילי מאבק השוטרים והסוהרים.

עשרות גמלאי משטרה ושב״ס, יחד עם בני משפחות שוטרים, סוהרים וגמלאים מפגינים מול ישיבת הממשלה בירושלים (ללא קרדיט)

ההכרזה על קיצוץ רוחבי זוכה להתנגדות מקרב השרים, מה שיכול להקשות על אישור המתווה או על עצם העלאתו לדיון. סגן שר הבריאות ליצמן הודיע לרה"מ נתניהו (המשמש גם כשר הבריאות) כי הוא מתנגד לקיצוץ במשרד הבריאות: "צרכי הבריאות הולכים ועולים לצד העלייה בתחלואת החורף שהחלה והצורך להתמודד גם עם הסיכונים להתפרצויות בתחלואה. אני קורא לשר האוצר ולראש הממשלה לפעול בדחיפות להגדלת התקציב לבריאות ולבטל את הקיצוץ״, אמר ליצמן. גם שר החקלאות אורי אריאל הוציא הודעה ברוח דומה: "לא אתן לשום קיצוץ לפגוע בחקלאי ישראל ובמחקר החקלאי שהם חוד החנית של החקלאות בעולם. כמובן שגם אזרחי מדינת ישראל יפגעו אם יחול הקיצוץ במשרד החקלאות"

יש לציין כי באופן חריג וחסר תקדים, תקציב 2019 אושר בכנסת כבר במרץ 2018 – תשעה חודשים לפני תחילת שנת התקציב. המשמעות היא שהתקציב כבר 'סגור', והגדלתו דורשת אישור מחודש של החוק או שימוש במקורות שמחוץ לתקציב המדינה. אם התקציב היה מאושר בסמוך לתחילת שנת התקציב, היה ניתן לגלם בתוכו את יישום ההסכם מבלי להידרש לקיצוץ 'עיוור' בשיעור זהה בתקציבי כלל המשרדים.

המדינה מנעה תוספות שכר במשך 12 שנה, והחוב הצטבר למיליארדים

לפני כחודש סיכמו ארגוני נשות השוטרים והסוהרים, גימלאי המשטרה והשב"ס, המשרד לבטחון פנים ומשרד האוצר על מתווה לתשלום תוספת שכר שנמנעה מהשוטרים והסוהרים מאז 2006, ולהחזר רטרואקטיבי שלה. זאת בעקבות פסיקת בין הדין האזורי לעבודה בתל אביב מאוגוסט 2017, שקבעה כי על הממשלה ליישם את החלטתה מ-1979 להצמדת שכר השוטרים והסוהרים לשכר משרתי הקבע בצה"ל. מאחר וב-2006 זכו אנשי הקבע לתוספת שכר המכונה 'תוספת אי-בטחון תעסוקתי', השוטרים והסוהרים דרשו אותה גם הם. ביה"ד האזורי קיבל את תביעתם, אך המדינה ערערה על ההחלטה לביה"ד הארצי. מאוחר יותר דרשה המדינה להשהות את הערעור עד להשגת מתווה מוסכם, מה שפתח מו"מ שנמשך מספר חודשים.

החוב לשוטרים ולסוהרים מ-12 שנים של אי תשלום השכר עמד על 7.2 מיליארד ש"ח. במשטרה מציינים כי מאז 2006 ועד היום נפטרו כ-3,400 גימלאי משטרה, שכלל לא יזכו לקבל את תוספת השכר המגיעה להם. מרבית גימלאי הארגון זוכים לפנסיה לא גבוהה במיוחד של כ-4,000 ש"ח בחודש.

רק באוקטובר 2018 הושג הסיכום, לפיו גמלאי המשטרה והשב"ס צפויים לקבל את התוספת השוטפת כבר בינואר 2019. השוטרים והסוהרים הפעילים יקבלו מחצית מהתוספת השוטפת ב-2019, וב-2020 יקבלו את התוספת השוטפת המלאה. ההסכם כלל גם מתווה שפורש את החזרת החוב הרטרואקטיבי (התוספות שלא שולמו מ-2006 עד 2018) על פני תקופה ארוכה, כדי לא להעמיס על תקציב המדינה. כך, תשלומי החוב הרטרואקטיבי למשרתים הפעילים יחלו רק ב-2023, וייפרסו לאורך 11 שנים. כלל החובות הרטרואקטיביים ישולמו בלא ריבית, ויוצמדו למדד רק החל משנת 2018.

לפי ההסכמות, גמלאים בגיל 69 ומטה יחלו לקבל את החזר החוב הרטרואקטיבי רק משנת 2023, ובפריסה של עשר שנים. גמלאים מעל גיל 69 יקבלו את החוב הרטרואקטיבי בפריסה של 4-2 שנים, במספר מדרגים. עם זאת, בהודעה ששלח לפעילי המאבק הבהיר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך לגמלאים כי "כחלק מההסדר עם האוצר שהתגבש באשר לתוספת היעדר בטחון תעסוקתי – גימלאים יוכלו לבחור לקבל את כל תשלום הרטרו בפעימה אחת בשנת 2019 באמצעות בנקים במימון המדינה", אך חידד כי ההסדר כפוף להחלטת הממשלה ולסיכום מול הבנקים. הכוונה היא למעשה להקמת מנגנון הלוואות בסבסוד המדינה ובאמצעות המערכת הבנקאית. תמיכת הארגונים במתווה היא בכפוף ליישום הסדר זה.

מאז קבלת פסק הדין בביה"ד האזורי לעבודה ניהלו גימלאי המשטרה והשב"ס והארגונים למען השוטר מאבק ציבורי שכלל הפגנות, מאהלי מחאה, משמרות מחאה מול בתיהם של בכירי משרד האוצר ואף שביתות רעב. אחת הסוגיות המרכזיות במאבק הזה היתה דרישת השוטרים להקמת ועד עובדים שייצג אותם, כפי שנהוג במדינות רבות בעולם. החלטת הממשלה מ-1979 שקבעה את הצמדת השכר לצה"ל ניתנה אז כ'פיצוי' על איסור התאגדות של השוטרים. אם היא מופרת, טענו פעילי המאבק, לשוטרים מגיעה זכות ההתאגדות. לטענה זו הצטרף גם השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, שצידד במאבק.