ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צפויים להפגש היום (ראשון) בשעה 18:30 ולסכם ביניהם את משך כהונת הממשלה עד לפיזור הכנסת – כך נמסר אתמול (שבת) מטעם הליכוד. ככל הנראה, בימים הקרובים יסכמו ראשי מפלגות הקואליציה על מועד להקדמת הבחירות, באופן שיגרום להם הכי פחות נזק בקרב כלל בוחריהם. אמנם ראש הממשלה בנימין נתניהו מצהיר כי אינו מעוניין בהקדמת הבחירות, אך אם לשפוט על פי דבריהם של שאר מרכיבי הקואליציה, הסיכויים שהבחירות הבאות יתקיימו במועדן – נובמבר 2019 – נראים כעת נמוכים.

לאחר התפטרותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן ברביעי שעבר ופרישת מפלגתו 'ישראל ביתנו' מהקואליציה, נותר נתניהו עם קואליציה של 61 חברי כנסת מחמש מפלגות, שראשי שתיים מהן – כחלון ובנט – תומכים פומבית בהקדמת הבחירות. לכאורה, אין צורך בהסכמה של כלל מרכיבי הקואליציה על הקדמת הבחירות, מכיוון שגם באופוזיציה תומכים בכך. אך מבחינת הנראות של המהלך, הגעה להסכמה בקואליציה על הקדמת הבחירות עדיפה מהפלת הממשלה בסיוע האופוזיציה – ולכן סביר להניח שראשי מפלגות הקואליציה ישאפו להסכמה ביניהם. אלו העמדות המוצהרות שלהם, נכון לראשון בבוקר:

הליכוד: ראש הממשלה ויו"ר הליכוד נתניהו מצהיר כי אינו מעוניין בהקדמת הבחירות. בכל הההודעות מטעמו, הוא דואג להזהיר את שותפיו הקואליציוניים מ'התקדים המסוכן' של 1992, שבה נפלה ממשלת הימין בראשות יצחק שמיר, ועלתה ממשלת שמאל שיזמה את הסכמי אוסלו. הדוגמה הזו תואמת את המציאות הנוכחית באופן חלקי, מכיוון שב-1992 הבחירות דווקא נערכו במועדן ולא הוקדמו. נתניהו מציג עצמו כמי שנלחם בכל מחיר על המשך כהונת הממשלה – ובכך מגלגל את 'האשמה' על הפלתה לשותפים האחרים

מפלגת כולנו: לאחר פרישת ישראל ביתנו מהקואליציה, היה יו"ר כולנו משה כחלון הראשון שקרא להקדמת הבחירות: "במצב הנוכחי הדבר הנכון ביותר עבור אזרחי ישראל וכלכלת ישראל הוא ללכת לבחירות מוקדם ככל הניתן", אמר בחמישי האחרון. השניים ייפגשו היום לפנות ערב בפגישה אותה הגדיר נתניהו כ"מכרעת" וכ"ניסיון אחרון לשכנע אותו לא להפיל את הממשלה".‏ נתניהו הוסיף במטרה להלחיץ פוליטית את כחלון מימין כי, "אם סיעת כולנו לא תפיל את הממשלה – יש ממשלה. אסור להפיל ממשלת ימין". אך במוצאי שבת קרא כחלון שוב להקדמת הבחירות: "קרה משהו, שר ביטחון נטש, אין מקום לספינים. אנחנו בסכנה של הפקרות תקציבית. אני בוגר הספינים של נתניהו, שיפסיקו לאיים. איומים זה טוב לחברי הליכוד. אני שותף שלהם, לא עובד שם. לא אפקיר את הכלכלה או האזרחים בשביל עוד חודשיים שלושה בממשלה", אמר בראיון לחברת החדשות.

עוד אמר כחלון כי "אני מגיע לפגישה מחר כדי לשמוע מה יש לו להגיד, אבל אני חושב שנפתלי בנט צדק, ואין אפשרות להתעלם ממה שקרה פה, לא באמצעות ספינים ולא באמצעות ציוצים. מפלגה מאוד חשובה בקואליציה נטשה, 5 מנדטים, ונשארנו עם 61. אין היתכנות לקואליציה של 61 חברי כנסת, ודאי שלא בשנה האחרונה של הממשלה".

הבית היהודי: עם ההודעה על התפטרות ליברמן מתפקיד שר הבטחון הודיע יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט כי ידרוש לעצמו את התיק, וכי אם לא יקבל זאת, הבית היהודי לא תישאר בממשלה. בשישי האחרון נפגש בנט עם ראש הממשלה נתניהו, ובתום הפגישה פורסמו הודעות סותרות – בסביבת בנט הודיעו כי השניים סיכמו על הליכה לבחירות, והצדיקו זאת בעמדתו של כחלון. אך בליכוד מיהרו לסייג את המסר, והודיעו כי "השמועות על כך שהתקבלה החלטה על הליכה לבחירות אינן נכונות". עוד נמסר מטעם הליכוד כי נתניהו אמר לבנט שלא יקבל מיד את תיק הביטחון. נכון לעכשיו, בבית היהודי תומכים בהקדמת הבחירות.

ש"ס: מול המחלוקת בין השותפות החילוניות לקואליציה, בש"ס לא נוקטים עמדה חד-משמעית לגבי  – ״תנועת ש״ס לא מתנגדת לבחירות. ש״ס מוכנה לללכת לבחירות בכל מועד, לאחר ההישגים המצויינים שהשיגה בבחירות לרשויות המקומיות. אולם, אם רה״מ רוצה להמשיך עם הממשלה הנוכחית, ש״ס תתמוך בכך״.

יהדות התורה: במפלגה החרדית-אשכנזית לא הביעו עד כה עמדה ביחס לסוגיית הקדמת הבחירות. לפני כשלושה שבועות החליטה מועצת גדולי התורה, המהווה את הסמכות הרוחנית במפלגה, כי לא ידרשו את הפלת הממשלה גם אם יעבור החוק לגיוס חרדים, שאליו מתנגדים במפלגה.

אם כחלון ובנט לא ישנו את עמדותיהם הם לא יותירו לנתניהו ברירה להקדים את הבחירות. כשיהיה תאריך מוסכם לבחירות, הוא יגולם בחוק לפיזור הכנסת שיאושר במליאת הכנסת. לפי חוק יסוד: הכנסת, הבחירות המוקדמות צריכות להתקיים עד חמישה חודשים ממועד פיזור הכנסת.

המועד האחרון להגשת רשימות מועמדים להיבחר לכנסת הוא לא יאוחר מהיום ה-47 שלפני הבחירות בשעה 22:00. עד למועד זה יקיימו המפלגות כל אחת לפי דרכה את הרכבת רשימת המועמדים הסופית, בין אם בהליך פריימריז מפלגתי כמו במפלגות הליכוד, העבודה ומר"צ ומנגד מפלגות אחרות שהסמכות להחליט מי רשימת המועמדים בהן נתונה כמעט בלעדית בידי יושב ראש המפלגה, כמו ישראל ביתנו, כולנו, יש עתיד והמפלגות החרדיות.