בשבוע שעבר הטיל אביגדור ליברמן פצצה מפתיעה לכאורה והודיע שהוא מתפטר מתפקיד שר הביטחון. בפועל מדובר בהפתעה קטנה מאוד. היה מפתיע הרבה יותר לו הוא היה מסיים את התפקיד כיוון שבאופן היסטורי זה לא משהו שהוא נוטה לעשות. כאשר ליברמן ממונה לתפקיד שר רוב הסיכויים שהוא יתפטר או יפוטר לפני תום הקדנציה. תחת אריאל שרון הוא התפטר או פוטר מתפקיד שר בשתי ממשלות שונות. תחת אולמרט הוא התפטר לאחר מעט יותר משנה, ותחת נתניהו הוא התפטר ממש עכשיו. בעצם, התפקיד היחיד שבו הוא החזיק מעמד עד הסוף הוא תפקיד שר החוץ (למעט תקופה קצרה של מספר חודשים בהם נוהל נגדו משפט פלילי בבית משפט השלום בירושלים שבסופו הוא זוכה מהאישום וחזר למשרד). אפשר להבין אותו, הכי כיף במשרד החוץ. נסיעות ברחבי העולם, קבלות פנים והרבה דיבורים. מה רע? אמנם מידת ההתאמה שלו לתפקיד שר החוץ מתחרה רק עם מידת ההתאמה שלו עצמו לתפקיד שר הביטחון אבל ממתי זה הפריע לביבי למנות אנשים לתפקידי שר?

אביגדור ליברמן הוא מהפוליטיקאים שנדמה שתמיד היו שם. צריך ללכת יותר מעשרים שנה אחורה על מנת להגיע לנקודת זמן שבה הוא לא היה גורם משמעותי בפוליטיקה הישראלית. כשחושבים על ליברמן מה שבדרך כלל עולה לראש הן העמדות שלו וההתבטאויות כלפי ערבים, שמאלנים ובוגדים באופן כללי. אה, וגם פרשות שחיתות כמובן. מה שקצת חומק מתחת לרדאר הוא הפער העצום בין הוותק שלו והתפקידים אותם ביצע לבין העשייה שלו. הוא חבר כנסת כבר קרוב לעשרים שנה, שימש כשר התשתיות, שר התחבורה, השר לעניינים אסטרטגיים (מה שזה לא יהיה), שר החוץ ושר הביטחון. מה הוא עשה בכל השנים האלו חוץ מלצאת בהצהרות? ובכן, הישג גדול אחד שלו כשר חוץ היה להפוך לאישיות לא רצויה בלא מעט ערי בירה בעולם. מדובר בהישג מרשים שאף שר חוץ ישראלי לא השיג לפניו, אבל מה עוד? בגדול, כשחושבים על זה, שום דבר. הכוונה היא לא רק שהוא לא חיסל את הניה תוך 48 שעות או שסכר אסוואן שהוא איים פעם להפציץ עדיין עומד על תילו בפעם האחרונה שבדקתי. נישואים אזרחיים לדוגמה הוא מנסה לקדם בערך מאז שהוא בפוליטיקה. זה אחד הדגלים הבולטים שהוא מניף בתור אדם שמייצג בראייתו את יוצאי ברית המועצות. הרצון להתחתן שלא דרך הרבנות קיים אצל פלח רחב באוכלוסייה, לא רק בקרב יוצאי ברית המועצות. רבים היו שמחים אם הוא היה עושה משהו בנדון ומאפשר להם להתחתן באופן שמתאים לאורח חייהם ולאמונתם. או סתם להתחתן, מאות אלפים בישראל רוצים אבל פשוט אינם יכולים לעשות את זה. האם הוא עשה עם זה משהו? מישהו התחתן לאחרונה בישראל בנישואים אזרחיים המוכרים ככאלו על ידי המדינה?

מצחיק שהתדמית שלו היא של איש ביצוע. אנשים בוחרים בו בין היתר כי הם חושבים שהוא איש חזק שיודע להזיז דברים. בישראל לא צריך באמת לבצע דברים כדי להיחשב כאיש ביצוע. קצת הצהרות וגישה כוחנית עושות את העבודה באותה מידה. באותו אופן יש לנו ראש ממשלה שדן אותנו לחיים בסכסוך אלים תמידי ככל שהדבר תלוי בו והוא נחשב למר ביטחון. מדינה שכזו.

שלא ישתמע מכך שליברמן לא עשה כלום חוץ מלדבר, נא לא לזלזל בכוחם של דיבורים. בדבריו וברוחו ליברמן הפך לאחד האבות המייסדים של ישראל של ימינו ושל הימין במהדורה הנוכחית שלו. ימין שמסמן בוגדים, ימין שערבי מבחינתו הוא קודם כל אויב (ואחר כך, אם הוא ממש יוכיח את עצמו ויהיה נאמן, אז אולי גם בן אדם), ימין שהפתרון שלו לבעיות הוא לעולם כוח, ואם כוח לא עזר אז פשוט לא השתמשנו במספיק ממנו. אם הפכנו מאות אלפים מתושבי עזה לחסרי בית ובאופן מרגיז הם עדיין לא מורתעים כפי שרצינו אז כנראה שהיינו עדינים מדי. אם להרוס בתי מחבלים לא עוזר אז אין ברירה ונדרש עונש מוות. רק לערבים כמובן, יהודים אינם מחבלים, גם כאשר המעשים שלהם נראים לכאורה כמו כאלו של מחבלים.

מה יהיה עם ליברמן עכשיו? הוא ימשיך לדבר ולהסית ולהתלהם, רק שהפעם מחוץ לשולחן הממשלה. יש לזה אפילו יתרון מבחינתו, ככה אפשר להתרכז בדיבורים מבלי לבזבז זמן על מראית עין של עשיה. בכל אופן, תוך כמה חודשים או שנה נראה אותו שוב בממשלה. אחרת איך הוא יוכל להתפטר ממנה כמו שהוא אוהב?