אלפי מבקשי עבודה הגיעו ליריד התעסוקה לאנשים עם מוגבלות שארגנה ההסתדרות בשותפות עם כמאה מעסיקים גדולים מהמגזר הציבורי והפרטי. "אני בטוח שאנחנו חווים שינוי ביחס החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות, לשילוב בעבודה, לגובה הקצבה" אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בכנס, "יש פה כל כך הרבה אנשים ששותפים למהלך הזה. כל מי שעומד בדוכנים, מי, מי שהיה שותף לצו ההרחבה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במקומות העבודה, לחקיקת החוק, להעלאת הקצבה ולפעילות היום יומית. זו ארץ ישראל היפה כפי שכל אחד מאיתנו היה רוצה לראות אותה, וכפי שהיא יכולה גם להיות".

"מרגש לראות פה כל כך הרבה מעסיקים, שחלקם התארגנו רק בשנים האחרונות בהסתדרות. לראות אותם חלק מאיתנו פה בעשייה הכללית" הוסיף ניסנקורן, "ואת ראשי הוועדים שרואים בעצמם שגרירים חברתיים, זה דבר מדהים. הכנס הזה בא להגיד שהכול אפשרי. שאדם עם מוגבלות יכול לממש עצמו, ולמקסם עצמו. ושלשלב אדם עם מוגבלות בעבודה זה לא רק פרנסה, זה כבוד אנושי. להיות שווה בין שווים". ניסנקורן התחייב לקיים כנסים דומים מדי שנה.

יריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (צילום: דוברות ההסתדרות)

החל משעות הבוקר התמלא בדוכנים האולם הגדול במרכז הקונגרסים בתל אביב. בכל אחד מהם ישבו נציגי מחלקות כוח האדם בחברות ובארגונים השונים, לעיתים מלווים על ידי אנשי הוועדים שביקשו אף הם להסביר על אופי העבודה בחברה. עמדה להדפסת קורות חיים, ולצידה צלם מקצועי לצורך צילום תמונות פורטרט שיווקיות, הוצבו במקום על מנת לסייע לכל אחד למקסם את האירוע ולמצות הזדמנויות.

מתחנת רכבת האוניברסיטה סופקו הסעות, וברחבי האולם הוצבו סייעים בהתנדבות שעזרו בהנגשה ובליווי. "המתנדבים הגיעו מבין עובדי וגמלאי בנק הפועלים דרך יחידת 'פועלים בהתנדבות' בבנק, מהמוסד לביטוח לאומי גמלאים מאגף המרחבים של ההסתדרות" אמרה לדבר ראשון לילי סופר מאגף הפריפריה בהסתדרות, שתדרכה את המתנדבים, "סך הכל יש פה 150 מתנדבים בשתי משמרות, נתנו להם הדרכה בכל הנושא של קהל היעד, איך ללוות עיוורים, התמצאות לאורך כל היריד – להוביל לדוכני התעסוקה להסב את תשומת הלב לעמדת הדפסת קורות החיים והצילום. הייתה הירתמות יפה ונלהבת, נכונות ורצון. כיף לעשות אירוע כזה".

מלבד הדוכנים, נערכו גם הרצאות על כתיבת קורות חיים, קבלת והצגת המוגבלות, ארגז כלים למחפשי עבודה, עצות לראיונות עבודה, מיצוי זכויות וסיוע ממשלתי וגם הרצאות שכוונו דווקא כלפי המעסיקים: מעבר ממדיניות פסיבית למדיניות אקטיבית בשילוב עובדים עם מוגבלות, פרקטיקות של שילוב ופנלים בנושא.

יריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (צילום: דוברות ההסתדרות)

"באנו לפה לסייר לקראת עולם העבודה" אמרה לדבר ראשון יעל (20), "אני מחפשת עבודה שתעזור לי להיכנס לעולם העבודה. שתתרום לי מבחינה רגשית ותעזור לי להיות עצמאית. הלכתי לדוכן של צה"ל, של מלון רימונים ושל נעמת שזה ארגון מאוד חשוב למען שוויון".

דניאל (21), שהתעניין בדוכנים של משרד הכלכלה וחברת פרטנר, הסביר כי הוא "מחפש תעסוקה. לצאת קצת מהבית. להכיר עבודות ועובדים חדשים" .

יוסף (23) אמר כי "גם לי עוד לא יצא עד היום לחפש עבודה אבל ראיתי פה דברים שמעניינים אותי. אסם מאוד עניין אותי. זו עבודה ממש במפעל שמייצרים ועושים דברים וזה נשמע לי מאוד מעניין".

לארז (32) יש כבר ניסיון תעסוקתי. הוא בוגר שירות לאומי, במסגרתו התנדב במרכז חסד בשדרות בחלוקת מזון ומצרכים לנזקקים. אחרי כן הספיק לעבוד כבר כלולן, בחפירות ארכיאולוגיות, ובצרכניה במועצה אזורית לכיש. "הגשתי פה מספר קורות חיים, ואני מקווה למצוא עבודה יותר קבועה, עם יחס מעט יותר טוב" אמר, "אולי עבודה מעט יותר קלה פיזית שתתאים לי. חשוב לי גם שכר הולם כי עבדתי גם בעבר במפעל מוגן ואני מניח שאין צורך להסביר שהשכר שם פחות הולם. נתתי קורות חיים לטבע, לחברה המרכזית למשקאות קלים כי אמרו לי שרישיון זה יתרון. אסם, רשות הטבע, ומלונות ישרוטל".

יעל, דניאל יוסף וארז הגיעו לכנס במסגרת תוכנית טל במכללת גל לוינשטיין, בה הם לומדים. מדובר בתוכנית להקניית מיומנויות חיים ועבודה לצעירים בתפקוד גבוה על הספקטרום האוטיסטי.

"כל החברה הישראלית נמצאת כאן. אם לא היה ההסכם הקיבוצי לא ניתן היה לעשות זאת", אמר גיא שימחי, הממונה בהסתדרות על שילוב אנשים עם מוגבלות כשהוא מברך בחום את יו"ר ההסתדרות שחתם ביוני 2014 על ההסכם הקיבוצי המורה על קליטתם של 3% עובדים עם מוגבלות אצל כל ארגון המעסיק למעלה ממאה עובדים. בעקבות הסכם זה נחתם גם צו הרחבה שהפך אותו למחייב בכל המשק הישראלי, ולאחר מכן נחקק חוק שהעלה את החובה להעסקת עובדים עם מוגבלות במגזר הציבורי ל-5%.

גיא שמחי הממונה על יישום צו ההרחבה להעסקת אנשים עם מוגבלות ביריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (צילום: ניצן צבי כהן)

"מה שמתרחש פה בחוץ קרה בשותפות מרשימה של שישה עמודים חזקים: ההסתדרות שהובילה, הממשלה, הארגונים העסקיים, החברה האזרחית, הרשויות המקומיות, והקהילות שלנו (אנשים עם מוגבלות, נ.כ.)" הוסיף שימחי, "אף אחד מהם לא יכול להחזיק את התהליך הזה לבד, ועובדה שזה לא קרה עד היום. זה שישה עמודים שקשה להחזיק ביחד. אני רוצה שנצא מפה היום עם הסכמה שממשיכים".

יו"ר אגף פריפריה וקשרים עם המגזר השלישי בהסתדרות סמי שושן, ממארגני האירוע, אמר כי "ההסתדרות היא לא רק איגוד מקצועי אלא גם תנועה חברתית גדולה מאוד. היום מדינת ישראל מרגישה את זה. קחו את המאבק על קצבת הנכות כדוגמה. אם לא היתה הסתדרות לא היינו מגיעים לשום דבר. אנשים לא מבינים ש-3 מיליארד שקלים זה הישג עצום שלא נראה פה מזה שנים. מה שרואים פה היום, כל העובדים שבאו להשתלב במקומות תעסוקה, מחדד כמה חשיבות יש לכך".

סמי שושן יו"ר אגף פריפריה ושיתופי פעולה עם המגזר השלישי ביריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (צילום: ניצן צבי כהן)

"אני חושב שלחברות המאוגדות יש איזו שפה משותפת. בכך שהוועדים תמיד מנסים לחזק את החלש. חותרים לשוויוניות ולקחו על עצמם איזו סוג של סולידריות וערבות הדדית" אמר לדבר ראשון מתן גור-ארי, חבר ועד עובדי פלאפון, "מאחורי המילים הגדולות הללו יש עשייה, רצון לאסוף קורות חיים. אנחנו יוזמים פגישות עם ארגונים ועמותות שעוסקות בהשמת עובדים עם מוגבלויות והפגישות הללו מולידות היכרות עם מועמדים לעבודה. אצלנו בפלאפון קיים שיתוף פעולה בין אגף משאבי אנוש לוועד העובדים בתחום, וישנם בעצם שני אחראים על תחום תעסוקת האנשים עם מוגבלויות שאחד מהם הוא חבר ועד – שזה אני. הגעתי לתפקיד בגלל הסיפור האישי שלי. כאדם עם נכות לצמיתות שנחתה עלי באמצע החיים היה לי חשוב לקחת על עצמי את התפקיד. אני מבין את הקושי של השתלבות בעולם התעסוקה ולכן עושה את זה לא כמטלה אלא מתוך שליחות".

לכנס נרשמו 2,500 מבקשי עבודה ונשלחו להסתדרות למעלה מ-900 קורות חיים. שימחי אמר שמי מהם שלא ימצא עבודה בכנס, ההסתדרות תעשה מאמץ בחודשים הקרובים ותנסה להמשיך ולסייע לו למצוא עבודה.

בארגון הכנס היו שותפים גם נשיאות הארגונים העסקיים; התאחדות המלונות; משרד העבודה והרווחה; המוסד לביטוח לאומי; משרד הבריאות; נציבות שירות המדינה; נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; משרד הביטחון ואגף שיקום נכים; משרד החינוך; עיריית תל-אביב-יפו; פורום פת (פורום הארגונים לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל) ומרכז הירידים Expo תל-אביב.