פרשת רצח העיתונאי הסעודי חאשוקג'י חוזרת בימים האחרונים לכותרות. הפעם הסיבה אינה רק עוד פרט גרפי שחשפו טורקיה או אלג'זירה כדי להותירה על סדר היום, אלא הפיכתה לסוגיה פוליטית פנים-אמריקאית ועל רקע הקרב המתנהל סביבה בוושינגטון.

הרצח הברוטלי של העיתונאי הסעודי הציב מצדו האחד של המתרס הפוליטי את הנשיא טראמפ וצוותו, את מחלקת המדינה ואת המטות המשולבים. אלה מדגישים את חשיבות היחסים האסטרטגיים והצבאיים עם ערב הסעודית ואת הצורך לשמרם, ומבקשים להימנע ממהלכים שעלולים להוביל להדחת יורש העצר הסעודי מחמד בן סלמן, הידוע בכינוי MBS.

מצדו השני של המתרס נמצאים סוכנות הביון המרכזית, ה-CIA, הדמוקרטים בקונגרס אך לצדם גם מספר רפובליקנים, והתקשורת האמריקאית, בהובלת הוושינגטון פוסט, עבורו כתב חאשוקג'י עד מותו. כוחות אלה דורשים לא לנקות את בן סלמן מאחריות לרצח על מזבח אינטרסים אסטרטגיים, וממנפים בימים האחרונים את גל ההדלפות סביב הערכת ה-CIA, לפיה בן סלמן הורה באופן אישי על ביצוע הרצח.

הררי טורים ופרשנויות נכתבו על השלכותיה השליליות של הפרשה האומללה הזאת, אולם ככל שנוקף הזמן הולך ומסתמן כי הרצח וההד הבין לאומי שעורר מייצרים גם שורת הזדמנויות ברמה האסטרטגית, שהממשל האמריקאי יוכל למצות אם ישכיל לנצל את הנסיבות כדי להניע את בן סלמן לכיוונים הרצויים.

לאחר חודשים ארוכים של מאמצים בין לאומיים כושלים להביא להפסקת אש בתימן, נראה כי הלחצים בהם נתון בית המלוכה הסעודי בעקבות רצח חאשוקג'י עשויים להוביל לפריצת הדרך המיוחלת. בימים האחרונים הודיעה סעודיה על הפסקת תקיפות הקואליציה בראשותה נגד נמל חודידה. תקיפות אלה שיבשו את היכולת להכניס סיוע למדינה השסועה המצויה במשבר הומניטרי מהמכוערים והמזעזעים שנראו בעולם בעשורים האחרונים. בתגובה הודיעו החות'ים על הפסקת שיגורי הטילים והכטב"מים נגד סעודיה. בתנאים אלה, נראה כי ניתן לדחוק את בן סלמן לחדול גם את התקיפות האכזריות נגד תשתיות כלכליות במדינה ונגד הבירה צנעא, ולרתום אותו לשתף פעולה עם מאמצי שליח האו"ם לתימן לכינוס שיחות שלום בין הצדדים הלוחמים, בשבדיה.

בשנה האחרונה פעלה ארה"ב, ללא הצלחה, להניע את סעודיה (ולצדה האמירויות, בחריין ומצרים) לסיים את החרם נגד קטר, ולהסיר את המצור שהטילו עליה. נראה כי הלחץ שייצרה פרשת חאשוקג'י פועל גם כאן, כאשר בדברים שנשא בכנס כלכלי בריאד באחרונה, הבהיר בן סלמן כי למרות המחלוקות עם קטר, מדובר במדינה בעלת כלכלה חזקה שתתפתח עוד יותר בשנים הבאות. סביר שבשלב כלשהו היה בן סלמן מחפש ממילא "סולם" ליציאה מהמשבר, על רקע מה שמצטייר ככשלון המצור שיזם, בעוד קטר מצליחה לעקוף אותו – בין היתר בסיוע צינור החמצן שמספקת לה איראן, דרך נמל בושהר.

החלטה סעודית לסיים באופן הדרגתי את המשבר ולהסיר את המצור צפויה לקרב את קטר בחזרה למדינות המפרץ, ולסייע למאמצי ארה"ב לכנס ועידת פסגה לקידום ברית הגנה של המדינות הסוניות לבלימת איראן (המכונה ברית נאט"ו הערבית).

בשיאה של פרשת חאשוקג'י, סעודיה נענתה ללחץ אמריקאי לנקוט בצעדים נגד איראן. סעודיה התחייבה להגדיל את תפוקות הנפט כדי למנוע זינוק במחירו נוכח הצמצום בייצוא האיראני כתוצאה מהסנקציות, וסביר שבנסיבות הנוכחיות ארה"ב תצליח להניאה מכוונתה לשוב ולקצץ מכסות בדצמבר. בנוסף, העבירה סעודיה לחשבון אמריקאי 100 מיליון דולר לטובת שיקום סוריה, כחלק מהתחרות עם איראן על ההשפעה במדינה ב"יום שאחרי".

ובאשר לישראל? לצד הסתייגות פומבית מהרצח, ראש הממשלה נתניהו קרא לשמור על יציבות סעודיה ועל פי המדווח אף נחלץ לתמוך בבן סלמן בפני ממשל טראמפ – מהלך שצפוי לשרת את יחסי ישראל עם הממלכה, אם יורש העצר יישאר בכסאו. החלק הנוסף במשוואה הוא ציפייה להתקדמות בעמדת ריאד ביחס לתהליך השלום ולתמיכה סעודית פומבית ב"עסקת המאה" של טראמפ, שהממשל חזר לטפטף מסרים על כוונתו לפרסמה בקרוב, על מרכיביה הבעייתיים לפלסטינים. כאן נראה שהדרך עוד ארוכה ומפותלת, שכן לפחות בטווח הבינוני, סביר כי במצבו השברירי של בן סלמן, תגובת "הרחוב הערבי" צפויה להפחיד אותו אף יותר מלחצי טראמפ.

בשורה התחתונה, מעבר לריסון נטייתו של בן סלמן למדיניות הרפתקנית ואימפולסיבית (שהשתקפה במהלכים כושלים דוגמת "חטיפת" ראש ממשלת לבנון חרירי), פרשת חאשוקג'י מספקת הזדמנות לגלגל לאחור כמה מיוזמותיו הבעייתיות באזור, במיוחד בתימן ומול קטר. בנוסף, היא מייצרת מנוף להניעו לשפר גם את מצב זכויות היסוד וחופש הדיבור והעיתונות בממלכה, ולא להסתפק במהלכי ראווה, דוגמת נהיגת נשים, שיותר מלייצג שינוי עומק, סיפקו עלה תאנה להמשך הדיכוי הפנימי במדינה.

*

אל"מ אודי אבנטל מסיים בימים אלה שירות ארוך במערכת הביטחון