ועדת העבודה והרווחה התכנסה לדיון נוסף בהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה של ח"כ מרב מיכאלי. ד"ר ענת קלהורה ממשרד המשפטים הבהירה לחברי הוועדה כי המחלוקות המרכזיות בין הממשלה לבין יוזמי ההצעה נוגעות לאפשרות שמעניק החוק לתבוע עד 120 אלף שקלים בלא הוכחת זדון ובלא הוכחת נזק. יוזמי ההצעה טענו כי ביטול אפשרות זו תעקר את החוק. יו"ר הועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) קרא למשרד להציג בימים הקרובים חלופה שתהא מקובלת עליו.

"זה לא שזה לא אפשרי משפטית, אין מניעה משפטית לחוקק את זה. זו שאלה של מדיניות ומבחינת המדיניות הממשלה מתנגדת – משרד המשפטים והכלכלה" אמרה, "התפיסה שלנו היא שבדיני נזיקין אדם צריך להוכיח את עילת התביעה שלו ולהוכיח קשר סיבתי. ואם מדובר בנזק לא ממוני, (הפיצוי) נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. אם המטרה היא הרתעתית, אז העמדה שלנו שזה צריך להיות פיצוי עונשי שתלוי בהוכחת כוונת זדון".

כדי להסביר מדוע מתעקש המשרד להכניס להצעת החוק דרישה להוכחת כוונת זדון במקרה של תביעה ללא הוכחת נזק, אמרה כי "ההגדרה שלנו של התעמרות בעבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית, אבל לא נכתב שהיא צריכה להיות מכוונת לפגוע או מתוך מודעות שהוא פוגע. לכאורה התנהגות כזו יכולה להיות גם בלא כוונה או מודעות לפגיעה, כי אדם יכול להתנהג בצורה כזו גם מבלי להבין זאת, ואפשר שאם יסבו את תשומת ליבו, יחדל מכך". לעמדה זו הצטרפה גם נציגת משרד העבודה.

"מה שמתרחש פה זה שוב נסיגה, כפי שאפשר לשמוע בדברי נציגות המשרדים מההבנה של מהי ההתעמרות שבגללה אנחנו צריכות וצריכים את החוק הזה" אמרה מגישת ההצעה, ח"כ מיכאלי.

"בלתי אפשרי להוכיח שהמתעמר 'התכוון' לפגוע. הרעיון הזה מעקר את החוק" הגיבה  ד"ר אורית קמיר, שניסחה את הצעת החוק המקורית, וציינה כי בחדר הסמוך התקיים באותו הזמן דיון של הוועדה לקידום מעמד האישה לציון 20 שנים לחוק למניעת הטרדה מינית, שאף את חקיקתו הובילה. "מי שבזמנו הציע את הסעיף בחוק להטרדה מינית לגבי היעדר הצורך בהוכחת נזק הוא אלכס שטיין, היום שופט בית המשפט העליון שמונה על ידי השרה איילת שקד ומייצג את סמל השמרנות" טענה קמיר, "אם הוא חושב שהסעיף הזה בסדר, אולי גם השרה שקד יכולה לקבל אותו".

נציגות משרד המשפטים הביעו נכונות בדיון לבחון את האפשרות להשתמש בביטוי 'מודעות' במקום 'זדון', וייתכן שבכך נפתח נתיב לחלופה שתהא מקובלת על הצדדים.

"החוק דרקוני בצורה בלתי רגילה, בטח ביחס לעסקים קטנים ובינוניים כמו במגזר שלנו שמכתתים רגליהם כל היום להתמודד עם תביעות סרק בבתי הדין לעבודה" זעק יו"ר איגוד המסעדנים שי ברמן. "אני רוצה לתאר לך מה קורה כשבעל עסק קטן רואה לנגד עיינו איום שכזה ב-120 אלף שקל…" אמר, אך נקטע על ידי יו"ר הועדה ח"כ אלי אלאלוף שהשיב לו: "אז הוא לא יתעמר בעובדים שלא ושום דבר רע לא יקרה".

ד"ר קמיר הדגישה כי הפסיקות בפועל בבתי הדין לעבודה בעקבות החוק למניעת הטרדה מינית הן נמוכות בהרבה על פי רוב מהסכום המקסימלי שנקבע בחוק.  עו"ד יסמין וירט מההסתדרות הכללית אמרה כי הם סבורים שבחוק צריך להיות גם סעיף המגדיר התעמרות גם כעבירה פלילית. ברמן מחא ואמר "תכניסו אותנו לכלא…".

נעמי הימיין רייש ממשרד הכלכלה הסבירה כי התנגדות המשרד לחוק נובעת מהשילוב שבין הכלי של פיצויים ללא הוכחת נזק לבין ההגדרה בחוק להתעמרות, שלדבריה היא רחבה מידי, והביעה חשש מפני שימוש לרעה בחוק מצד עובדים, בייחוד כלפי עסקים קטנים שיתקשו להתמודד עם ריבוי תביעות.

גם עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים קראה למיקוד הגדרת ההתעמרות בהצעת החוק. עו"ד תמר וינטר ממשרד עורכות דין ארנה לין שהיו שותפות אף הן לניסוח הצעת החוק הגיבה לדבריה: "כשמסתכלים על הנוסח, ועל הפסיקה שכבר אימצה אותו, אנחנו מדברים על כך שיש שורה של תנאים להתנהגות שהיא התעמרות: 'שאינה מקובלת, שאינה מוצדקת בנסיבות העניין, שהעובד מוכפף לה לאורך זמן והופכת את סביבת העבודה שלו לבלתי אפשרית'. השופטים כבר התייחסו בפסיקה לכך שלא כל התנהלות לא עניינית של מעסיק כלפי עובד היא התעמרות בעבודה". עוד הוסיפה וינטר כי שופטי בתי הדין לעבודה התבטאו לא אחת לצורך שקיים היום לקביעת חוק שיטיל אחריות על המתעמר, גם במידה ואיננו המעסיק עצמו, והדגישה כי המחקרים מוכיחים הנזק הנגרם במקרים של התעמרות הוא פעמים רבות נזק נפשי המוביל גם לתחלואה פיזית.

ד"ר קמיר הדגישה כי בניגוד לעמדת משרד המשפטים, שגרס לפני 20 שנה במהלך חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית כי הוא יגרום להצפת בתי המשפט בתביעות, בפועל התביעות שמוגשות לבתי הדין לעבודה הן מועטות, וזאת בין היתר לאור האפיק המשמעתי שהיה כלול בחוק שחייב קיום מנגנון תוך ארגוני ברור במקומות העבודה לטיפול באירועי הטרדה מינית. מנגנון דומה, הדגישה, קיים גם בהצעת החוק למניעת התעמרות במקומות העבודה. "עובד שפונה לבית הדין לעבודה מוכתם ומתקשה למצוא עבודה כי הוא מסומן כ'טרבל-מייקר'"

"אני ממליץ שנסתפק ביחסי עבודה במקום העבודה בין המעסיק לעובד ובכיוון ההפוך ולא ללכת ולחפש ספקים. שזה יוסדר בחוק אחר.  כך אני מציע אם זה מקובל עליכם". התייחס יו"ר הועדה אלאלוף בפתח הדיון למחלוקת שעלתה בשבוע שעבר. עם זאת סוגיה זו טרם הוסכמה.