מה יעשה בעל חוב, המעוניין ורוצה להחזירו, אבל חשבון הבנק שלו עוקל? אתמול (שני) הובאו לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט תיקונים מוצעים לחוק ההוצאה לפועל. התיקונים עוסקים בהקלות שניתנות לחייבים העומדים בתשלומים להוצאה לפועל, כדי להקל עליהם לעמוד בתשלומים ולסדר מחדש את חייהם. אלא שלטענת מספר ארגונים המייצגים חייבים, ביניהם 'רבנים למען זכויות אדם', התיקונים המוצעים מכניסים את החייבים למלכוד, שעלול להשאיר אותם במצב פיננסי בעייתי.

לטענת הארגון, המכשול נוגע להקלות לאנשים השרויים בחובות, שיש להם תיק בהוצאה לפועל אבל מצליחים לעמוד בצו התשלומים. לפי ההצעה הנוכחית עליה דנים בוועדה,  חייב שאינו מצליח לעמוד בצו התשלומים, יזכה בהפחתה של 25% מהריבית וכן ביטול עיקולים (משכורת, חשבון בנק, מטלטלין) והשבת רישיון הנהיגה שהוקפא, אם יעמוד ב-3 תשלומים חודשיים.

עם זאת, הארגון מצביע על אבסורד, שכן מי שהוטל עיקול על משכורתו ועל חשבון הבנק שלו, לא יכול יהיה לעמוד בתנאי שהוצב – 3 תשלומים חודשיים. הסכומים הנלקחים כל חודש ממשכורתו, כתולדה של העיקול, לא נחשבים לתשלומים לצורך ההטבה שתביא להסרת העיקול. על פי הארגון, אותו אדם לא יכול לשלם סכומים אלו ישירות בדיוק משום שמשכורתו וחשבון הבנק שלו מעוקלים. כך קורה שאותו אדם ימשיך להיות לא מסוגל לעמוד בתנאי של הסרת העיקול בשל העיקול.

"החייבים – במצב בעייתי מאוד"

עו"ד בקי כהן קשת, היועצת המשפטית של הארגון הסבירה כי המצב היום פועל לרעת החייבים, ונוטה להשאיר חייבים במצב של חוב. לטענתה, כדי להביא למצב שמעודד יציאה של חייבים ממצבם, יש צורך בשינוי מהותי של שני נושאים – הפעלת צעדים נגד חייבים, והריבית על החוב. "לכאורה הצעת החוק באה לעודד עמידה בתשלומים, אבל היא ממשיכה לייצר אבסורד שמשאיר את החייבים במצב בעייתי מאד" אומרת כהן קשת.

כהן קשת מסבירה כי במידה והחייב לא יכול לעמוד בתשלומים שנדרשים ממנו, הוא יכול להגיש בקשה לרשם, בכדי להסדיר פריסת תשלומים לאורך זמן ארוך יותר. עם זאת, בזמן הזה אפשר עדיין להפעיל נגדו צעדים כמו עיקול חשבון הבנק או חפצים מהבית. "עד היום היה אבסודר" אומרת כהן קשת. "מבחינה חוקית אדם היה יכול לעמוד בתשלומים להוצאה לפועל ושעדיין יופעלו נגדו כל הצעדים. בעצם הוא היה צריך להגיש בקשה לרשם שלא יפעלו נגדו, גם אם הוא עומד בתשלומים".

"אדם קיבל הודעה על חוב של 40,000. יש לו משכורת של 5,000 ועוד הוצאות. הוא מגיש בקשה לרשם עם ההכנסות וההוצאות שלו. נניח הוא מבקש לשלם רק 200 שקל. נניח והרשם מבין שהוא באמת לא יכול לשלם יותר, והוא מתמיד בתשלומים האלה – אין פרוצדורה שאומרת שלא יטרידו אותו בכל מקרה. עדיין הדורש יכול להגיד שהוא רוצה לעקל לו את המטלטלין בבית, לעקל לו את המשכורת וכו'. החייב צריך להגיש בקשה נוספת לרשם לבטל את הצעדים כי הוא עומד בתשלומים", היא מסבירה.

היות ולא קיימת הסדרה בחוק של מניעת הפעולות נגד חייבים, הרשם הוא זה שמקבל את ההחלטה – בתנאי שהחייב מגיש בקשה להפסקה. עם זאת, פעמים רבות חייבים לא מכירים את העובדה שיש ביכולתם להגיש בקשה, וגם במקרים שבהם בקשה כזו מוגשת הם נתונים בידי הרשם.

כהן קשת מסבירה כי החוק מכניס לעיתים את החייבים למצב בו הבעיות הפיננסיות מעמיקות עוד יותר. "נניח ומעקלים לך את המשכורת אחרי שביקשת לפרוס את התשלומים" היא אומרת. "אם המשכורת מעוקלת, איך הוא אומר להעביר כסף? במצבים כאלו אין איך לעזור. כשמגיעים אליי אנשים כאלו אני אומרת להם "אל תשלם שכר דירה, תסתבך עם בעל הבית, תעשה משהו – וכשיבטלו לך את העיקול תתחיל להחזיר את התשלומים על החודשים שלא שילמת. זאת עצה מאד מאד גרועה, אבל אין כל כך מה לעשות. או לא לשם חשמל או מים, או לא לקנות מספיק אוכל. זה לא סביר."

לטענת כהן קשת, צעדים אלו נעשים פעמים רבות כאמצעי הפחדה ולחץ על חייבים – גם כאלו שעושים מה שביכולתם לעמוד בתשלומים. "למשל בעיקול מטלטלין, מה שקורה הוא שנציג מגיע לרשום מה יש לך בבית שהוא בעל ערך שאפשר למכור, ואז הגרושים שמתקבלים קצת מקטינים את החוב. זה הליך מאד פוגעני. מה שכתוב בהצעה זה ששוב צריך שלושה חודשים ואז להגיש בקשה. אם אין לו משהו בעל ערך למכור זה לא עוזר, וגם ככה באים לבדוק אותו, וכל זה לשווא. וזה כלי של לחץ והפחדה. אומרים לאנשים "אתה לא רוצה שניקח לך את הטלויזיה של הילדים, אז איכשהו תארגן לנו כסף . בדרך כלל לדרים האלו אין הרבה ערך גם ככה".

משלמים בריבית דה ריבית

בהצעת החוק נדון גם נושא הריביות על החובות בהוצאה לפועל. על פי 'רבנים למען זכויות אדם', דו"ח מבקר המדינה משנת 2017 מצא שרק 10% מהחובות שמוחזרים דרך הוצאה לפעול הם לקרן החוב (החוב עצמו), ו-90% הם תשלומי ריבית, הצמדות ועלויות התיקים. "יש מצבים שבו בנאדם משלם מה שהוא יכול כל חודש, אבל הוא רק משלם את הריבית והוא לעולם לא יוכל לצאת מהחוב. ההצעה היא שמי שעומד בתשלומים יזכה בהפחתת ריבית, ויש ויכוחים על השאלה האם צריך להפחית ב-25% או לא", אומרת כהן קשת.

לטענת כהן קשת הפחתה בסדר גודל כזה לא תספיק לפתרון המצוקה של החייבים. ריביות גבוהות על התשלומים מייצרים מצב שבו לעיתים אין לחייב מוטיבציה לצאת מהחוב, כי כל התשלומים שהוא עושה במאמץ גדול הולכים רק לכיסוי הריביות ולא מקדמים אותו לעבר יציאה מהחוב. לטענתה, יש להפחית באופן משמעותי את הריביות, ובכך לאפשר לחייבים לשקם את מצבם הפיננסי.