ארגון ה-OECD פרסם (רביעי) את התחזית הכלכלית שלו, ובו אזהרה לישראל: על פי הדו"ח הצמיחה תאט עד לשנת 2020, ולאחר מכן רמת הצמיחה הגבוה יחסית ממנה נהנתה ישראל בשנים האחרונות תרד. לפי הדו"ח, תחזית הצמיחה של ישראל במחירים קבועים ב-2018 היא 3.6%, ב-2019 – 3.5% וב-2020 – 3.3%. זאת לעומת צמיחה של 3.4% בשנת 2017 ו-4% בשנת 2016. האזהרה הזו של ה-OECD מגיעה זמן קצר לאחר הביקורת שנמתחה על שר האוצר משה כחלון, בעניין הגידול המסתמן בגרעון לשנת 2018.

כתוצאה מכך, כלכלני הארגון מעבירים ביקורת על ההוצאות הממשלתיות האחרונות, בטענה שהגירעון הצפוי הוא גבוה מדי, ולא יאפשר לממשלה "טווח פעולה" תקציבי. במילים אחרות, כלכלני הארגון מזהירים את שר האוצר שאם הגירעון אכן יעמוד בצפי שלו, הממשלה לא תוכל להגדיל את ההשקעה הציבורית במקרה של משבר כלכלי או האטת הצמיחה.  "הגירעון המתוכנן הוא גבוה לשלב הזה של המחזור העסקי. צמצום פיסקלי עקבי ידרש כדי להוריד את יחס החוב-תוצר, ולהבטיח מרחב פעולה בנקודת השפל הבאה" כך נכתב בדו"ח. לטענתם, על מדינת ישראל לבצע קיצוצים תקציביים שיאפשרו לה "לחסוך כסף" למקרה הצורך.

בניין ה-OECD (צילום: 360b / Shutterstock.com)

עמדה זו אמנם נותנת רוח גבית לאלו המתנגדים להוצאות האחרונות עליהם החליט שר האוצר, והיא אכן מבהילה. אלא שכותבי הדו"ח כלל לא לקחו בחשבון את היכולת להגדיל את התקציב במקרה של האטה כלכלית. גם הממשלות השמרניות ביותר מבצעות הרחבה תקציבית כדי לעודד את הצמיחה בזמן האטה במשק על ידי גיוס חוב. כך, למשל, ממשלת בריטניה הכפילה את יחס החוב-תוצר שלה בשנת 2010 מכ-40% ל-80%, במטרה למנוע מהמשק ליפול למיתון בעקבות המשבר הפיננסי. לכן, אין צורך "לחסוך כסף" כדי לדאוג ליכולתה של המדינה להגדיל את ההוצאה בזמן משבר. במקרה כזה מדינת ישראל לא תעמוד ביעדים הפיסקליים, אך גם זה נפוץ בקרב מדינות שמבצעות הרחבה תקציבית כתוצאה מהאטה או מיתון.

כותבי הדו"ח גם ממליצים לנגיד בנק ישראל החדש אמיר ירון לבצע העלאות ריבית הדרגתיות בזמן הקרוב. זאת משום שרמות האינפלציה הולכות ומתקרבות לתחום היעד של בנק ישראל, שעומד על 1%-3%. לטענתם, רמות האבטלה הנמוכות והביקוש הגובר כתוצאה מההוצאה הממשלית עלולים להביא לאינפלציה גבוהה, והם ממליצים לבצע העלאות ריבית. תחזית האינפלציה ל-2018 היא 0.9%, ל-2019 ול-2020 – 1.4%, זאת לעומת 0.2% ב-2017 ו-0.5% בשנת 2016.

כזכור, בנק ישראל מחזיק ברמת ריבית אפסית מאז שנת 2015- ברמה של 0.1%. הריבית הנמוכה נועדה לעודד את הצמיחה והביקושים, ולהביא את האינפלציה בישראל לתוך היעד של הבנק. מאז שנת 2013 האינפלציה בישראל נמצאת מתחת ליעד הנמוך בפני עצמו של בנק ישראל, ובשנים 2015-2016 האינפלציה הייתה שלילית. החזרה של האינפלציה לתוך טווח היעד של בנק ישראל מביאה את כלכלני הארגון להסיק שיש צורך בהעלאות ריבית, כדי למנוע ממנה חצות את גבולה העליון. יש לציין שהציפיות לאינפלציה עוד נמצאות בחלק התחתון של היעד, סביב 1.5%.

ה-OECD קרא שוב ליישם רפורמות מבניות שיגדילו את שיעור השתתפותן של האוכלוסיות החלשות בישראל בשוק העבודה ויגדילו את שיעורי פריון העבודה שלהן. "רפורמות כאלה צריכות לכוון לשיפור ההכשרה המקצועית שניתנת לאוכלוסייה הערבית-ישראלית ולאוכלוסייה החרדית", נכתב בדו"ח, "רפורמות נוספות יש ליישם בתחום התפקוד של שוק המוצרים והתפקוד של תשתיות התחבורה הציבורית. אלה יגדילו את הכללתן של אוכלוסיות אלה בחברה".