הטרגדיה שאירעה השבוע במתחם הבורסה בר"ג מחייבת חקירה יסודית מצד המחלקה לחקירות שוטרים, משום שמנהלת חשבונות שמחליטה לקפוץ אל מותה זמן קצר לאחר שנחקרה במשטרה היא תוצאה נוראית שאי אפשר להיות אדישים אליה. מוקדם מדי לדעת אם אכן הייתה כאן הפעלה פסולה של לחץ ומניפולציות על הנחקרת, כפי שטענה חברת היהלומים LLD שהעסיקה אותה, או שמא תגובה קשה וקיצונית בשיאה של סערת רגשות מבלי שהופעלו עליה לחצים כבדים יותר מאלה שמתקיימים ממילא במצבים רגישים כל כך.

דבר אחד ניתן לקבוע בלי שום בדיקה מסובכת: בזמן שהחברה כבר הגיעה אל המסקנה הנחרצת  והחד-משמעית שהמשטרה היא שאחראית למותה הטרגי של העובדת, הבעלים לב לבייב ממשיך לשהות ברוסיה ולהתחמק מהגעה לישראל למרות שהוא דרוש לחקירה. על פי הערכות, לבייב ידע מזה מספר חודשים על החקירה המתנהלת נגד החברה שלו בחשד להברחת יהלומים במאות מיליוני שקלים, ועל כן עזב מבעוד מועד את מקום מושבו באנגליה לטובת רוסיה הקרה – שם יש לו קשרים חמים עם השלטון וסיכוי לא רע לזכות בהגנה בלי חשש להסגרה.

לב לבייב (צילום ארכיון: יוסי זליגר / פלאש 90).

במילים אחרות, בשעה שבה עובדת זוטרה יחסית ("שמרוויחה רק 6,000 שקל בחודש" כפי שטרחו לציין אנשי התקשורת של החברה) מגיעה לחקירה משטרתית, הבוס הגדול שלה לא טורח להתייצב בעצמו לחקירה. על פי חלק מהדיווחים, הוא מנהל מו"מ על הגעתו ארצה, תוך דרישה שלא ייעצר אם אכן יגיע. מעבר לעובדה שמדובר בחוסר מנהיגות, האם ההימלטות של לבייב לרוסיה לא הוסיפה ללחץ של אותה עובדת? האם הבריחה הזו שלו לא יצרה אפקט שלילי יותר עליה? הדרישה לחקור את נסיבות המוות ראויה ונכונה כאמור, אבל לא כשהיא מגיעה מחברה שמשדרת לעובדיה הכל חוץ מדוגמה אישית. חברה שהבעלים שלה בכבודו ובעצמו נותן למנהלת חשבונות זוטרה לעמוד מול חוקרי להב 433, שעה שהוא עושה טובה אם הוא עונה בכלל לטלפון.

מי שרצה לקבל הצצה קטנה אל מאחורי הקלעים של חברת LLD, זו שמיהרה להטיף השבוע מוסר, יכול היה לקבל מזה בשפע בדיון שהתקיים לפני כשבועיים בבית משפט השלום בראשון לציון. "החברה הזו מתנהלת כארגון פשע", טען אז נציג המשטרה, גל צ'סנר. לדבריו, החברה השתמשה בבלדרי יהלומים כפי שמשתמשים בבלדרי סמים, ואלה הבריחו בעשור האחרון יהלומים בשווי 300 מיליון שקל כדי להתחמק מתשלום המס. אם אתם עובדים זוטרים שנחקרים על סיפור כזה והבוס הגדול בורח כל עוד נפשו בו, סביר להניח שתגיעו לשלב הפאניקה גם בלי שהחוקרים יסטו מהכללים.

קפצו מהעץ

יו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט הציג השבוע את אחד מקיפולי הזנב המפוארים בהיסטוריה. הנסיגה שלו מהדרישה לקבל לידיו את תיק הביטחון רגע אחרי שאיים לפרק את הממשלה הוכיחה את מגבלות הכח של הצעיר השאפתן, זה שעד היום טרח להבהיר עד כמה הוא לא מתנצל, לא מתבלבל, לא עובד אצל אף אחד. בפועל, נפתלי בנט עובד אצל רבני הציונות הדתית, מועצת יש"ע וגרעין המתנחלים ביהודה ושומרון. למרות שאיפותיו הפוליטיות להיות ראש הממשלה הבא שיגיע מהימין ביום שלאחר עידן נתניהו, הפלטפורמה הפוליטית בו הוא בחר להמריא ממנה נותרה נישתית אבל בעיקר שומרת אמונים למלך אחד ויחיד: בנימין נתניהו. כל מה שהקוסם היה צריך לעשות ביום ראשון האחרון זה כמה טלפונים לרבנים מרכזיים, בשביל שבנט יקפוץ באנג'י מהעץ הישר אל גודלו הטבעי.

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט וח"כ איילת שקד בכנסת. ארכיון (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

שיעור לא רע למדה השבוע גם שותפתו הנאמנה של בנט, שרת המשפטים איילת שקד. האחרונה לא התלהבה מהרגע הראשון מהאולטימטום שהוא הציב, ודאי לאור ההצלחות שלה במשרד המשפטים ובדגש על מינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, אבל בסופו של יום התיישרה והלכה איתו יד ביד אל המצולות. שקד מבינה מעתה דבר מאוד ברור: בהזדמנות הראשונה עליה לצאת מהנישה של בנט, זו שהפכה אותה מצד אחד לאישה החזקה בממשלה, אבל מנגד שרטטה עבורה תקרת זכוכית פוליטית. שקד, מפחיד ככל שזה יהיה, יכולה להיות פה ראש ממשלה הרבה לפני נפתלי בנט. את זה, אגב, נדמה ששניהם הפנימו השבוע.