מדענים יצרו מפה אינטראקטיבית המלמדת אילו אזורים במוח מגיבים כאשר בני אדם שומעים מילים שונות, כך פורסם לפני ימים אחדים בגרדיאן הבריטי. המפה, או כפי שמכנים אותה החוקרים – האטלס של המוח, מציגה כיצד מילים בודדות המתקשרות למושגים ודימויים שונים ומגוונים, מתקבצות יחד לגושים של חומר לבן המוארים בצבעים ויכולים ללמד רבות כיצד מוח האדם מסווג את המילים שהוא קולט ואת המשמעויות שלהן. חומר לבן הוא כינוי לסוג של רקמה במערכת העצבים המרכזית. רקמה זו מורכבת ברובה מסיבים של תאי עצב, המשמשים כצינור להעברת מידע בתוך מערכת העצבים. כאן ניתן לצפות בסרטון שיצר המגזין nature, הירחון המדעי הנחשב, בו פורסם המחקר לראשונה.
"המטרה שלנו היתה לבנות אטלס ענק של המוח שיציג כיצד ההיבט הסמנטי ומשמעותן של מילים מיוצג במוח", אומר ג'ק גלנט, חוקר מוח מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי.
אין במוח אזור המחזיק באופן בלעדי במילה או מושג. מילה אחת תאיר אזורים רבים במוח. ואלו מהווים רשתות המייצגות את המשמעויות של המילים בהן אנו משתמשים: חיים ואהבה; מוות ומסים; עננים, אשקלון ופומפיה. כל המילים הללו מאירות רשתות שלמות של הקשרים ברחבי המוח.
"יתכן כי גישה זו יכולה לעזור לחוקרים לפענח מידע על אילו מילים אדם שומע, קורא, או אולי אפילו חושב," אמר אלכסנדר הות', אחד ממחברי המחקר. שימוש פוטנציאלי אחד בתוצאות המחקר יכול להתבטא בפיתוח מפענח שפה, שיאפשר לאנשים המתקשים לתקשר בדיבור עקב פגיעה נוירולוגית, לשוחח עם סביבתם בעזרת המחשב.
כדי ליצור את האטלס, עקבו המדענים אחר פעילות המוח של אנשים בזמן שהאזינו לסיפורים מעניינים שסופרו ברדיו.
הות', בחר להשתמש בסיפורים מתוכניות רדיו מכיוון שהם קצרים ומושכים. ככל שהיו הסיפורים מרתקים יותר, כך יכלו המדענים להיות בטוחים כי המשתתפים בניסוי התמקדו במילים בלי לאבד את הריכוז. בניסוי השתתפו שבעה בני אדם שהאזינו כל אחד במשך שעתיים לכ-25 אלף מילים בסך הכל וליותר מ-3,000 מילים שונות בזמן שמוחם נסרק.
באופן מפתיע, תוצאות המחקר אצל כל המשתתפים היו דומות, דבר המצביע על כך שמוחם ארג את המשמעויות של המילים והמושגים באותה צורה. לעומת זאת, במחקרם סרקו המדענים רק חמישה גברים ושתי נשים, כולם דוברי אנגלית כשפת אם. ייתכן מאוד כי אנשים מרקעים שונים ותרבויות שונות יציגו אטלס מוח בעל משמעויות סמנטיות אחרות.
הגרדיאן מביא את תגובתם של חוקרים שונים לניסוי פורץ דרך זה. אורי חסון, מדען מוח באוניברסיטת פרינסטון, שיבח את עבודת החוקרים. "בשונה ממחקרים רבים שבחנו את פעילות המוח ביחס למילה או משפט מבודדים, צוותו של גלנט שפך אור על האופן שבו המוח עובד בתרחיש של העולם האמיתי", הוא אמר. השלב הבא, לדבריו, יהיה ליצור אטלס מוח סמנטי מקיף ומדויק יותר. חסון מאמין כי בסופו של דבר ניתן יהיה לשחזר את המילים עליהן בני אדם חושבים דרך התבוננות בפעילות המוח שלהם. הוא מדגיש כי ההשלכות האתיות של יכולות אלו הן עצומות. "ניתן יהיה להתבונן בפעילות המוחית על מנת לבדוק האם מסרים פוליטיים הועברו בצורה אפקטיבית לציבור. יש כל כך הרבה השלכות, ואנחנו בקושי נוגעים בפני השטח." אמר.
לוריין טיילר, חוקרת מוח וראשת המרכז לדיבור, לשפה ולמוח באוניברסיטת קיימברידג' אומרת כי המחקר הינו "הפגנת עוצמה במימדים ובשיטות הביצוע שלו", אך מציינת כי אטלס המוח בצורתו הנוכחית אינו יכול עדיין ללכוד הבדלים עדינים המשפיעים על המשמעות הסמנטית של מילים. אם ניקח את המילה "שולחן" לדוגמא, זה יכול להיות סמל של קבוצות רבות ושונות, אומרת טיילר. "זה יכול להיות משהו מעץ שאוכלים עליו, דבר כבד, חפץ שיש לו ארבע רגליים, עצם דומם, וכן הלאה. סוג זה של מידע סמנטי מפורט המאפשר להשתמש במילים בגמישות אובד בניתוח", אמרה. "בעוד מחקר זה הוא פורץ דרך בהיקפו, יש עדיין הרבה מה ללמוד על איך סמנטיקה מיוצגת במוח".
