ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל אמש (ראשון) את פניו של נשיא הרפובליקה של צ'אד אידריס דבי, בלשכת רה"מ בירושלים. הנשיא דבי גם נפגש לאחר מכן עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. ראש הממשלה ונשיא צ'אד נפגשו שנית לארוחת ערב משותפת. בסביבת נתניהו מדגישים את האלמנט ההיסטורי בביקור, ואולם יש כבר מי שמבקר את העובדה שישראל מקבלת בחמימות אדם שנוי מאוד במחלוקת, בלשון המעטה (ראו הרחבה).

דבר ראש הממשלה נתניהו לנשיא צ'אד עם פגישתם: "צ'אד היא מדינה חשובה מאוד באפריקה וחשובה מאוד עבור ישראל, ואני שמח שאנו מחדשים את הידידות בינינו. מעולם לא ניתקנו לחלוטין את הקשרים בינינו, כפי שעכשיו אמרנו, אולם כעת אנו מעמיקים אותם בקצב מואץ".

קרדיט: עמוס בן גרשום / לע"מ

נשיא צאד והנשיא ראובן ריבלין בפגישה (קרדיט: עמוס בן גרשום / לע"מ)

ראש הממשלה הוסיף: "אנו מקווים לעשות כך בכל התחומים. ראשית במלחמה בטרור, זאת מטרה משותפת לכל המדינות. לתת לאזרחינו את מה שמגיע להם: ביטחון, מזון, מים נקיים, בריאות, רפואה – כל מה שאני חושב ששיתוף הפעולה בינינו יכול להפיק לתועלת אזרחי שתי המדינות. אני מבקש לברך אותך, אדוני הנשיא, על המנהיגות שלך ועל המדינאות שלך משום שאתה מזהה שינוי ואתה מוביל שינוי". ראש הממשלה הביע תקווה שזהו עוד צעד בדרך לחידוש היחסים עם מדינות אפריקאיות נוספות.

לאחר מכן ביקר נשיא צ'אד אצל נשיא המדינה ראובן ריבלין ושם אמר: "מה שחשוב הוא העתיד. העתיד של היחסים ושל האוכלוסיות שלנו משני הצדדים והעתיד של ישראל באפריקה. הגענו מתוך רצון לחדש את היחסים הדיפלומטיים ומדינתכם היא שותפה חשובה לנו. אפריקה היא יבשת העתיד. ולמדינה שלך יש מקום בעתיד הזה". הנשיא ריבלין בירך את דבי ואמר: "כבוד גדול עבורנו, לארח אותך כאן בבית הנשיא בירושלים, באירוע היסטורי יוצא דופן".

נשיא צ'אד יבקר הבוקר ב'יד ושם' ובהמשך השבוע יסייר בדרום הארץ לצפות בפיתוחי חקלאות מדברית במושב גילת ובמפעל נטפים בקיבוץ חצרים. עוד צפוי הנשיא לבקר בבית חולים סורוקה ביחידת הטיפול הרפואית נאו-נטלית בפגים. ישראל הקימה יחידה רפואית דומה בגאנה ובצ'אד בוחנים הקמה של יחידה רפואית דומה. ביום שלישי יסתיים הביקור.

נשיא צאד והנשיא ראובן ריבלין בפגישה (קרדיט: עמוס בן גרשום / לע"מ)

יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה על ביקורו של נשיא צ'אד בישראל: "בין הדמוקרטיות הליברליות לבין המנהיגים המפוקפקים ביותר, נתניהו בוחר במפוקפקים. מדיניות החוץ של נתניהו ממשיכה להשחיר את פניה של ישראל בעולם כשהוא בוחר להכניס אותה לתוך צירי הרשע על חשבון מדינות המערב. "עולה החשש", הוסיפה זנדברג, כי הביקור "ינוצל גם לעסקאות נשק סודיות במסגרתן נשק ישראלי יימכר לרדיפת מתנגדים פוליטיים ופעילי זכויות אדם ועיתונאים". על כן, פנתה זנדברג למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון בדרישה לחשוף את הלו"ז המלא של הביקור ולברר האם מתוכננוים מפגשים עם חברות ייצוא ביטחוני ומכירת נשק

תעודת זהות: רצח עם, רדיפת להט"ב ומילת נשים

רפובליקת צ'אד נמצאת במרכז אפריקה וגובלת במדינת סודן במזרח, לוב מצפון, הרפובליקה המזרח אפריקאית מדרום וממערב לה ניז'ר, ניגריה וקמרון. המדינה קיבלה עצמאות מידי צרפת בשנת 1960. בצ'אד חיים למעלה מ-12 מיליון בני אדם והתמ"ג לנפש עומד על 2,454 אלף דולר. מרבית אוכלוסיית צ'אד, למעלה מ-10 מיליון בני-אדם, חיים באזורים הכפריים וכ-47% מאוכלוסייתה מתחת לגיל 15.

על נשיא צ'אד, אידריס דבי, נטען כי הוא אחראי באופן ישיר לרצח העם בדארפור. כך על פי חוקרים שפרסמו ספרים על רצח העם בדארפור, וביניהם ד"ר אריק ריבס ממסצ'וסטס והחוקר הצ'אדי אסאי טוינגר. בדארפור הגובלת בצ'אד נשחטו מאז אפריל 2003 לפחות חצי מיליון אזרחים בלתי חמושים בני מספר שבטים. כשני מיליון עקורים שנמלטו מביתם בעת ההשמדה הגיעו למחנות בצ'אד בהם המוות ברעב ובמחלות נמשך עד ימינו. ממשלת צ'אד מעולם לא סיפקה הגנה למחנות העקורים ואלה סבלו מפלישות של מיליציות של אסלאמיסטים סודאנים, המכונים ג'ינגאוויד, שבאו על מנת לרצוח, לאנוס ולבזוז את העקורים, מעשים שנמשכים גם בימינו. אידריס דבי אף נשוי לביתו של מוסא הילל, ראש מיליציות הג'ינג'אוויד.

גברים ונשים יושבים ומשוחחים בכפר דורבאלי, צ'אד (צילום: BOULENGER Xavier / Shutterstock.com)

בכל הקשור לזכויות האדם, אלה לא כל עוונותיה וצ'אד מתאפיינת גם בפגיעה בנשים ובזכויות להט"ב. יחסים בין בני אותו מין אסורים ובשנת 2016 נחקק חוק המפליל גברים או נשים המקיימים יחסים עם בני מינם. נוסף על כך, נשים בצ'אד חשופות לאלימות ואפלייה קשה ועל-אף שמילת נשים אסורה בחוק, ישנם דיווחים כי 44% מהנשים במדינה עברו הליך שכזה.

יחסי ישראל צ'אד

לאחר הקמתה של צ'אד כוננו יחסים דיפלומטים מלאים בין המדינות ולישראל הייתה שגרירות בעיר הבירה ולצידה מש"ב, סוכנות הסיוע הבינלאומית הישראלית הפועלת במשרד החוץ, קיימה פעילות הדרכה בתחומי החקלאות והחינוך. בתחילת שנות ה-70 צ'אד ניתקה את יחסיה הדיפלומטים עם ישראל יחד עם יתר מדינות איחוד אפריקה ובלחץ מדינות ערב. על-אף חידוש היחסים של מדינות אפריקה עם ישראל במהלך שנות ה-80, צ'אד לא חידשה את היחסים, הן בשל לחץ העולם הערבי והן בשל מתחים פנימיים בהיותה מדינה מוסלמית. ב-1988 הכירה צ'אד במדינה הפלסטינית.

טקס זיכרון לציון 15 שנים לתחילת רצח העם בדרפור (צילום: אבישי בורלא, הוועד למאבק ברצח עם).

בלשכת ראש הממשלה מדגישים כי מדובר בביקור היסטורי מאחר וזהו ביקורו הראשון של נשיא צ'אד בישראל מאז קום המדינה וכי הביקור מגיע על רקע מאמצים מדיניים רבים שהוביל ראש הממשלה נתניהו בשנים האחרונות (היחסים בין המדינות נותקו בשנת 1972).

"זוהי פריצת דרך מדינית נוספת. מדובר בביקור היסטורי וחשוב שמגיע על רקע המאמצים שהובלנו. אני מברך את נשיא צ'אד עם הגעתו לישראל", דברי נתניהו.