אלפי נשים וגברים קיימו אמש (ראשון) עצרת וצעדה בת"א, לציון יום המאבק באלימות נגד נשים. את צעדת המאבק הוביל מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית תל אביב, בשיתוף שדולת הנשים בישראל, רוח נשית, עיריית תל אביב־יפו, נעמת תל אביב־יפו ועמותת כולן. ממרכז הסיוע בתל אביב נמסר: "בשבועות האחרונים עברנו שלב נוסף במאבק נגד אלימות כלפי נשים. אנגווץ וואסה נרצחה על ידי בעלה והפכה לקורבן ה-20 לרצח על רקע מגדרי השנה, ורק לפני כמה שבועות פרץ גל המחאה #לאהתלוננתי. אנחנו בעיצומו של שינוי חברתי וכבר אי אפשר להתעלם מהקול שלנו! הגיע הזמן לצאת לרחובות ולהפגין נוכחות גם במרחב הציבורי בקריאה משותפת – "די לאלימות כלפי נשים".

במהלך העצרת, התפרצו פעילים של 'החזית לשחרור דרום ת"א' הפועלים לגירוש הזרים לבמת העצרת, ולפי הודעת המשטרה מובילת המחאה המשיכה להפר את הסדר הציבור לא שעתה להוראות השוטרים וסירבה להתפנות, ונצערה לחקירה.

צעדה לציון יום המאבק באלימות נגד נשים 2018 (צילום: לילי סלצברג)

ח״כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה על הבמה: ״אומרים לנו שזה לא פוליטי, אבל כשנבחרי ציבור מפילים הצעה בכנסת נגד מלחמה ברצח נשים – אי אפשר לומר שזה לא פוליטי. הקצאת משאבים זה פוליטי, תכניות להכנה על נשים זה פוליטי ואנחנו דורשות מהממשלה לקחת אחריות. מכת המדינה הזאת היא לא גזרת גורל״.

חברת הכנסת ויו"ר האופוזיציה ציפי לבני תקפה את ראש הממשלה נתניהו, ועל התנהלותו בנוגע להצעת החוק להקמת ועת חקירה פרלמנטרית לבחינת רצח נשים: "דם הנשים זועק. מי שכופה משמעת קואליציונית נגד ועדת חקירה, הופך רצח נשים לעניין פוליטי במקום למאבק משותף. הפער בין ראש ממשלה שמגדיר ובצדק תופעת רצח נשים כטרור לבין אזלת היד שמגלה הוא נורא. דם הנשים זועק ואף ועדה לא תטאטא אותו מתחת לשטיח. כל האנשים כאן באו להגיד די. נשים יפסיקו להירצח במדינת ישראל כדבר שבשגרה וכדי לעשות את זה צריך לפעול, ליישם תכניות ולשים כסף. מי שלא מתקצב תכנית לאומית – אחראי. מי שמסרב לוועדת חקירה פרלמנטרית וכופה משמעת קואליציונית, הופך רצח נשים לעניין פוליטי במקום מאבק משותף.״

מה שלומך אחות?

בתנועת 'הנוער העובד והלומד' הפיקו לקראת יום המאבק קליפ בו חניכות התנועה יהודיות, ערביות ודרוזיות, שרות בערבית ועברית את שירה של נעמי שמר 'מה שלומך אחות',אותו ביצעו במקור חוה אלברשטיין וריימונד אבקסיס. "איזה רעיון נהדר נשים צעירות שרות בשתי שפות אחיות, שיר על אחוות נשים, בקולות צלולים ובטוחים. אני גאה ושמחה, המסר עובר ואני זכיתי להיות חוליה בשרשרת הזאת", מסרה בהתרגשות אלברשטיין.

סהארה חמדאן, בת 18, מתנדבת שירות לאומי-אזרחי בקן כפר ינוח, המשתתפת בקליפ ובצעדה, אמרה: "אני רואה הרבה אי-שוויון בכל מקום שאני הולכת אליו, בבי"ס, בבית, בכפר, בקהילה. יש המון דוגמאות.. למשל, נשים דתיות לא יכולות להוציא רישיון נהיגה. קשה לי עם החינוך הזה, אומרים לבנות לא להיאנס במקום להגיד לבנים לא לאנוס, כל המערכת עושה את זה. לא מרשים לבנות לעשות כל מיני דברים כדי שלא יקרה להן 'משהו רע'. יש הרבה בורות בקהילה שלנו. הדת שלנו מכוונת לשוויון, אבל החברה עצמה לא, זאת הבעיה.

הרבה אנשים אומרים 'אנחנו ב-2018, אין כבר אלימות, יש שוויון בין גברים ונשים', אבל זה לא נכון. אולי לא כולם רואים את זה בבית שלהם, אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה בבית של השכנים. כשאני מעבירה פעילות, אני לא מקבלת את זה שהחניכים יפלו בין הבנים לבנות ומלמדת אותם שזה לא בסדר."

בשעה שקשה לי לשיר
והכל מתמוטט על ראשי
התרשי לי לזכור ולהזכיר תמיד
לך יש אותי
לי יש אותך
לנו יש אותנו
انا الي انتي
انتي الي انا
احنا هون لبعض

עומר קסלברנר, בת 15 וחצי, מדריכה כיתה ו' בקן נצר סירני וחברה בלהקת הנוער העובד והלומד, המשתתפת גם היא בקליפ ובצעדה אמרה: "שמעתי את השיר המון, ויצא לי לחשוב על המילים שלו, הן ריגשו אותי. השמעתי אותו גם לחברות שלי. ישבנו והבנו שזה ממש נכון, שזה מה שיש לי עם החברות שלי, 'לך יש אותי, לי יש אותך, לנו יש אותנו'. זה משהו שממש מתקיים בקבוצה שלנו, עם החברות שלי, בקבוצה שלנו בקן. הן הסכימו איתי, וזה עזר לנו להבין שזה חשוב, שאנחנו פה אחת בשביל השנייה, שאנחנו ביחד."

נשים צועדות בצעדה בתל אביב ביום המאבק באלימות נגד נשים (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90)

חלק מהמשתתפות חובשות כובעים ורודים, בהזדהות עם מחאת הנשים העולמית שהחלה ב"צעדות הנשים" בארה"ב. את הכובעים סרגו פעילות במרכז הסיוע ת"א בסוף השבוע האחרון יחד עם נשים מבקשות מקלט מקולקטיב קוצ'ינטה.

22 נשים נרצחו השנה על רקע מגדרי

מתחילת השנה ארעו בישראל 22 מקרים בהם קיים חשד לרצח על רקע מגדרי. האחרון בהם ארע במהלך השבוע האחרון, כאשר אשה מתל שבע נורתה למוות. נתונים שפורסמו לקראת יום המאבק הקודם חושפים תמונת מצב עגומה למדי. על פי דו"ח שהוכן על ידי מרכז המחקר של הכנסת עבור הוועדה לקידום מעמד האישה, בין השנים 2013 ומאי 2017 נרצחו בישראל 123 נשים על רקע פלילי. למעלה ממחציתן, 63 נשים, נרצחו על ידי בן זוג או קרוב משפחה אחר. כמחצית מהנרצחות הנן נשים לא יהודיות – שיעור הגבוה במידה ניכרת משיעורן של נשים לא יהודיות באוכלוסייה הכללית בישראל. שיעור הנשים היהודיות שנרצחו בידי בן זוג או קרוב משפחה אחר הוא כ-57%, בעוד בקרב נשים לא יהודיות שיעור זה הוא כ-47%. ראוי לציין כי בשנת 2016 חלה עלייה ניכרת בשיעור הנשים שנרצחו בידי בני זוג או קרוב משפחה, והוא עמד על 72% לעומת כ-40% בשנתיים הקודמות. עלייה זו חלה הן במגזר היהודי והן במגזר הלא יהודי. בין החודשים ינואר-מאי 2017 נרצחו על פי נתוני המשטרה 10 נשים. מחצית מהן נרצחו על ידי בן זוג או קרוב משפחה אחר, והיו יהודיות.