עדכון אחרון: 26.11.2018 | 10:32
- קובי רפואה הוא לא הבעיה של הפועל. הוא מעולם לא היה. כמעט כל אוהד מודע לכך. רפואה פוטר ובכך שילם על המחדלים של ההנהלה שניצבה לו מעל הראש. עכשיו, העניין הוא שרפואה מעולם לא היה אמור להיות מושיע, גאון כדורגל, ביל שאנקלי של הפועל. אבל רפואה הוא מאמן כדורגל לגיטימי, אפילו טוב, שהעלה את הקבוצה הזו ליגה והגיע לו להמשיך להוביל אותה. לפחות בזמן הקרוב. לפחות לשלושה משחקים נוספים, כפי שדווח שסוכם בינו לבין ההנהלה.
- אבל גם שאנקלי ככל הנראה לא היה מצליח עם ההנהלה הנוכחית מעל הראש. צריך לקרוא לילד בשמו: ההנהלה הזו, שעדיין מתהדרת משל היתה קדושה מעונה בתואר המעט מופרך "מצילי הפועל", עושה יותר נזק מתועלת. ייתכן שהכוונות טובות, אבל הן לא מספקות. גם תקציב דל הוא לא העניין. העניין הוא מה לעשות עם התקציב הדל הזה, וההנהלה הנוכחית ביצעה כל טעות אפשרית. למשל: בחירת זרים. אין זר אחד בקבוצה שהוכיח את עצמו. אחד. במקום להשקיע בשני זרים טובים, למשל, העמיסו זרים זולים על המשקל. "השקעה לעתיד" קראו לזה. איזו השקעה? איזה עתיד? יוק.
- אז מה עושים עכשיו? קשה לומר. כסף אין, חוזים יש, ובקרוב גם מאמן חדש שספק אם יצליח לספק פתרון קסם למצב הנוכחי. הפועל היא קבוצה בינונית במקרה הטוב וגרועה במצב הרע. ובכל זאת, למרות שהסיכויים די קטנים, הצעד הראשון לריפוי כלשהו יתחיל בכך שההנהלה תבין ששגתה. שההחלטות שהתקבלו הן גרועות. לא בערך, לא פחות או יותר. גרועות.
- דוגמה חלקית לפחות ניתן לקבל מהכדורסל, מהקבוצה האחות. לא שהכל מושלם שם, רחוק מכך, אבל ההנהלה השכילה להבין ממש באחרונה שעשתה טעויות קשות ביותר בבניית הסגל לעונה הנוכחית. כמה מהלכים קיצוניים, דרסטיים, כאלה שכתוב להם על המצח "שגינו", והופ – ניכר שיפור קל. העניין הוא שבכדורגל, מצוי, ככל הנראה, הרבה יותר אגו מאשר בכדורסל. קשה לראות את האנשים האלה מבצעים פעולות דרסטיות. כמעט דמיוני. אבל אפשר לחלום.
- ועדיין, אני עדיין חולם ומאמין שיבואו ימים יפים יותר. אין ממש ברירה. הפועל יותר גדולה מכולם. מהאוהדים. מההנהלה. מרפואה ומגוטליב.
