משרד האוצר הגיש בקשה לוועדת הכספים להעברות תקציביות בסך 2.6 מיליארד שקלים. יעד ההעברות: תקציבי משרד הביטחון (1.3 מיליארד) ומשרד התחבורה (1.3 מיליארד נוספים). המקור: סעיפי הרזרבות וסעיפי תקציב "לא מנוצלים" בכלל המשרדים.

זוהי למעשה הבקשה הראשונה שמועברת לוועדת הכספים במסגרת העברות סוף השנה – מופע קבוע במסגרתו מעביר משרד האוצר תקציבים מסעיפים שלא נוצלו לסעיפים שבוצעו במלואם ויש אפשרות להגדילם ולמצות את הכספים עוד במסגרת השנה הנוכחית.

בעבר הוטחה ביקורת באנשי האוצר כי הם מטמינים "רזרבות סמויות" בתקציבים שנועדו לאותן העברות סוף שנה ולמעשה התקציב מכיל סעיפים שמתוקציבים בכל שנה ובכל שנה לא מנוצלים ומועברים למטרות אחרות. בעקבות התופעה הזו המציאה ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נוהל המחייב את האוצר לנמק בקשות להעברות תקציביות ולהציג לחברי הכנסת את ההיסטוריה של שלוש השנים האחרונות לגבי מיצוי התקציב של הסעיפים מהם מועבר הכסף.

באוצר טוענים תמיד כי העברות תקציביות הן כורח המציאות כשמנהלים תקציב של קרוב ל 400 מיליארד שקלים, במהלך השנה יש צורך בגמישות שתאפשר ניצול טוב יותר של התקציב. עם זאת יש לציין כי בדרך כלל העברות התקציב בסוף השנה מכוונות ליעד קבוע – מערכת הביטחון. התקציב הגדול ביותר בין תקציבי הממשלה שמנוהל הרחק מהעין הציבורית בתוספת חרדת הקודש של צרכי הביטחון, נוטה לשאוב אליו את עודפי התקציב. כשעוקבים אחרי ביצוע התקציב לאורך השנה ניתן לראות בבירור כי מערכת הביטחון עוקפת את שאר משרדי הממשלה בהיקף ניצול התקציב. משרד הביטחון הענק הוא גם אחד המשרדים הבודדים שמחזיקים "בנק הוצאות" אפקטיבי ומסוגלים להוציא לפועל תקציב שמועבר אליהם בחודש האחרון של השנה. העברת התקציב שתעלה לועדת הכספים ביום רביעי הקרוב מיועדת להוצאות שיצאו עוד במסגרת תקציב 2018 כלומר במהלך החודש הקרוב.

במשרד האוצר ובמערכת הביטחון עשו מאמץ גדול בשנה האחרונה לכנס את תקציב מערכת הביטחון בהתאם להסכם כחלון-יעלון. ההעברה של 1.3 מיליארד שקלים היא ההעברה היחידה המתוכננת כרגע למשרד הביטחון במסגרת העברות סוף השנה, זה בדגש על "כרגע". כשמקזזים ממנה קיצוץ רוחבי של כמיליארד שקלים שבוצע במספר פעימות לאורך השנה האחרונה, הגידול בתקציב הביטחון לעומת התקציב המקורי מצטמצם לכ-300 מיליון שקלים בלבד. מנגד, המשרדים האחרים ספגו גם הם את הקיצוצים הרוחביים, אבל אל הלא זוכים כעת להעברה תקציבית (למעט משרד התחבורה, כאמור).

כשבוחנים את העמידה בתקציב משרד הביטחון לעומת שנים קודמות ניתן לזהות שיפור ניכר שנובע בעיקרו מהסכם יעלון כחלון. במסגרת ההסכם הוסדרה תוספת לתקציב המקורי של מערכת הביטחון ומולה התחייבות של מערכת הביטחון לעמוד בתקציבה.

בשנת 2015 התקציב המקורי של מערכת הביטחון עמד על 59.9 מיליארד שקלים. עד לסוף השנה טפח התקציב ל 74.1 מיליארד שקלים ובסופו של דבר הוציאה מערכת הביטחון 71.3 מיליארד שקלים כלומר ביצוע של 114% מתקציבה המקורי.

בשנת 2016 התקציב המקורי של מערכת הביטחון עמד על 59.5 מיליארד שקלים עד לסוף השנה הוא זינק ל 74.1 מיליארד שקלים שמתוכם בוצעו בפועל 73.4 מיליארד שקלים כלומר ביצוע של 123%.

בשנת 2017, הסכם יעלון כחלון כבר החל להיות מיושם והתקציב המקורי שעמד על 63.6 מיליארד שקלים עלה עד סוף השנה ל 68 מיליארד שקלים שמתוכם בוצע בפועל 66.6 מיליארד שקלים כלומר אחוז ביצוע של 104.7%

בשנת 2018 תוקצבה מערכת הביטחון ב 66.3 מיליארד שקלים. עד לשלב זה התקציב של מערכת הביטחון דווקא ספג קיצוץ במסגרת הקיצוצים הרוחביים שבוצעו במהלך השנה. התוספת של 1.3 מיליארד שקלים צפויה להעמיד את התקציב של מערכת הביטחון על 67.3 מיליארד שקלים. אם אכן מדובר בהעברה האחרונה המיועדת למשרד הביטחון, כפי שהם מצהירים נכון לעכשיו,  מדובר בהישג גדול מאוד להסכמות שבין משרד האוצר למשרד הביטחון לייצוב התקציב.