העלאת הריבית של בנק ישראל אתמול (שני) לרמה של 0.25%, לראשונה מזה שבע שנים, משאירה אותה על רמה נמוכה מאד במושגים היסטורים, אבל מסמנת את סופה של תקופה. תהליך העלאת הריבית, בישראל ובעולם, צפוי להיות אטי ולהתפרש על פני שנים, וזאת כדי למנוע זעזועים. ובכל זאת, הריבית האפסית, תקופה חסרת תקדים שנולדה בעקבות המשבר הכלכלי הגדול של 2008 ועיצבה את העולם בעשור האחרון, מתחילה להסתיים. מה יהיו השפעותיה ואיך יראה העידן הכלכלי הבא, הן שאלות שעודן לוטות בערפל.

מדובר בעשור יוצא דופן שעוד ילמד בשיעורי כלכלה, ושאת השפעותיו נמשיך להרגיש לאורך זמן. עד לשנת 2009 הוריד הבנק הפדרלי בארה"ב את רמת הריבית ל-0.25%, ירידה של חמישה אחוזים מאז תחילת המשבר הכלכלי. גם הבנק האירופי המרכזי הוריד את רמת הריבית בחדות מ-4.25% ל-1% בעקבות המשבר, והמשיך להוריד עד לרמה אפסית.

תגובה זו של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, כולל ישראל, איננה יוצאת דופן. בנקים מרכזיים מורידים בקביעות את רמות הריבית בתגובה למשברים כלכליים. מה שהופך את העשור האחרון לייחודי הוא משך הריבית האפסית. למעשה, מדובר במשך הזמן הארוך ביותר בו הוחזקו הריביות ברחבי העולם ברמה נמוכה כל כך. לאורך כמעט עשור שלם בעולם הוזל מחיר הכסף עד לרמה כמעט חינמית במקומות מסויימים.

נותר עוד לראות עד כמה ירחיקו לכת נגידי הבנקים המרכזיים, וביניהם הנגיד הישראלי הנכנס ירון אמיר. עם זאת, כבר היום הציפיות הן שבנק ישראל, כמו יתר הבנקים המרכזיים, ימשיך להעלות בהדרגה ובאיטיות את רמות הריבית.

ריבית נמוכה כתחליף להשקעה

הורדת הריבית לרצפה הייתה הדרך להמרצת משקי העולם, זאת כדי להימנע מהאטה ומיתון בעקבות משבר הסאב פריים. במידה מסוימת, הבנקים המרכזיים נאלצו למלא לאורך עשור את תפקידן של הממשלות- שסירבו להגדיל את ההוצאה הציבורית בזמן המשבר, ובכך האריכו את תקופת המיתון שבאה אחריו. הוזלת ההלוואות אמורה לעודד השקעה, לגרום לפתיחת בתי עסק, וכך ליצור מקומות עבודה.

סירובן של המדינות לעלות את ההשקעה הותירה את הריבית ככלי יחיד להתמודדות עם כלכלות מדשדשות, ורמות אבטלה ועוני עולות. לכלכלות המערביות לקח שנים ארוכות של צמיחה איטית להחריד כדי להגיע למצב קרוב לזה שהתקיים לפני המשבר הכלכלי. בכל משך הזמן הזה לא יכלו להעלות הבנקים המרכזיים את הריבית. בחלקים רבים של אירופה מדובר במיתון העמוק והארוך ביותר מאז המיתון הגדול של 1929.

סכנה לבועות ולמפולות

הצורך בריביות נמוכות לאור זמן רב כל כך הכניס את הבנקים המרכזיים לנקודה לא נוחה. במצב של ריביות אפסיות, הקלות בה ניתן לגייס הון מביאה משקיעים רבים ליטול הלוואות גדולות, ומייצרת סכנה להיווצרות בועות שמאיימות על יציבות המערכת הפיננסית כולה.

כלכלנים רבים טוענים כי הורדת הריבית לא הייתה אפקטיבית מספיק בעידוד ההשקעה בכלכלה הריאלית, אך תרמה מאוד לעידוד ההשקעה בשוק ההון. כלומר, תרמה למסכים הירוקים בוול סטריט יותר מאשר למשק הבית הממוצע. כמו כן, הריביות הנמוכות הביאו לעלייה בהיקף האשראי הצרכני במדינות המערב, כולל ישראל. גם מגמה זו מדאיגה את אנשי הבנקים המרכזיים. האטה במשק עלולה להביא לירידה במשכורות העובדים ולחוסר יכולת לעמוד בהחזר ההלוואות שנלקחו. בקנה מידה רחב, תרחיש זה יכול גם להביא לפגיעה ביציבות הפיננסית כולה.

השאלה הגדולה שמטרידה את כולם היא איך תראה הכלכלה עם רמות ריבית רגילות? האם נגלה שהיא מבוססת על הלוואות אדירות, שברגע שהריבית תעלה יכניסו את המשק לסחרור? אם גלי חוסר היציבות להם אנחנו עדים בוולסטריט בחודשים האחרונים, מאז החל מתווה העלאת הריבית, הם הקדימון, הסרט המלא יכול להיות מפחיד.

מה יכולות להיות ההשלכות על ישראל?

סביר שאת ההעלאה הקרובה לא נרגיש כמעט בכלל. עם זאת, ככל שהעלאות הריבית ימשיכו, גם אם לאורך מספר שנים, הדבר עתיד להשפיע מאד על הכלכלה הישראלית.

למשל, העלאות הריבית יעלו את מחיר הכסף וייקרו את ההלוואות אותם אנחנו נוטלים מהבנק. ברמה המידית, העלאות ריבית מייקרות את ההלוואות והמשכנתאות בריבית משתנה. הריבית על הלוואות אלו נקבעות בדרך כלל כריבית הבנק המרכזי (ריבית פריים) בתוספת שיעור כלשהו. כך, כשבנק ישראל מכריז על העלאת ריבית, הוא למעשה מייקר את אותן ההלוואות. העלאה של 0.25% היא לא משמעותית במיוחד, אבל לאורך זמן הריבית צפויה לעלות.

במידה ובנק ישראל אכן ימשיך להעלות את הריבית, הדבר עלול להוביל לירידה במוכנות של בעלי עסקים ליטול הלוואות ולהרחיב את עסקיהם. להעלאות ריבית יש מימדים פרקטיים ופסיכולוגיים: מצד אחד מתייקרות ההלוואות, מה שעלול לגרום לבעלי עסקים שלא להשקיע. על כך מתווסף המימד הפסיכולוגי: בעלי עסקים עלולים לחשוש שיתר בעלי העסקים ימנעו גם הם מהשקעה, מה שיוביל להאטה בפעילות הכלכלית. במצב כזה, הכנסותיהם של אותם העסקים ירדו, ולא ישתלם להם לבצע השקעה.

עם זאת, יש לציין שנכון לכרגע מדובר בעלייה מזערית. בחודש הבא יכנס לתפקיד הנגיד החדש ירון אמיר, וכרגע אין לדעת מה תהיה המדיניות אותה יוביל. בנק ישראל צפוי להעלות בהדרגה את רמות הריבית, ועל פי מרבית האנליסטים צפויה עוד עלייה כבר בתחילת-אמצע השנה הבאה.