הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה היום (רביעי) דיון בעקבות דו"ח מבקר המדינה בנושא פעילות רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים, הגוף אשר אחראי לגביית חובות, הידוע בשם ההוצאה לפועל.
דו"ח המבקר, שפורסם בחודש אפריל האחרון, חשף נתונים קשים על התנהלות ההוצאה לפועל וסכומי החובות המטופלים דרכה. מנתוני הדו"ח עולה כי 10% בלבד מסך החובות בהם עוסקת ההוצאה לפועל, שנאמדים בכ-650 מיליארד שקל, הם החוב המקורי, בעוד היתרה מורכבת מריביות, שכר עו"ד ואגרות. עוד מצביע הדו"ח על העובדה כי בסניפי עכו, צפת וחדרה מעל 50% מהתיקים נפתחו עם נתונים שגויים.
יובל חיו נציג משרד מבקר המדינה בוועדה התייחס בתחילת הדיון לסוגי התקלות שנמצאו, "בשיעור משמעותי של מקרים הוזנו בעת פתיחת התיק ריביות שגויות. שיעור הריבית שהוזן בשגגה בעת פתיחת התיק ילווה את החייב לכל אורך התקיימותו בהוצל"פ. תקלה נוספת היא התחלת חישוב הריבית במועד הלא נכון, יש מקרים שפתיחת תיק נעשתה על סכום מלא למרות שחלק מהסכום כבר שולם. תקלה נוספת היא פתיחת תיקים ללא אישור מסירה של פסקי דין".
"אין אמצעי בקרה ממחושב לאיתור תיקים כפולים, וזה סיכון שקיים. יש גם העדר חסימה אוטומטית של ריביות שגויות", הוסיף חיו. "החובות בתיקי משכנתאות ותיקים של הרשויות המקומיות משקפים כשל מערכתי מהמדרגה הראשונה".
התיקונים שנדרשו בדו"ח המבקר כללו החזר כספים בגין גביית יתר ב-150,000 תיקים, כמו גם בדיקה ואיתור שגיאות בתיקים פעילים. ברמה הארגונית, קרא המבקר לביצוע בדק בית ורפורמה יסודית לגבי תפיסת האחריות והבקרה. בנוסף, משרד מבקר המדינה תבע מעורבות ואחריות של הדרגים הגבוהים ביותר במשרד המשפטים לצורך תיקון הליקויים.
מנהל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ', אמר בדיון כי "לגבי מערך הבקרה חלק מזה כבר מיושם. התקופה שבה הם (משרד מבקר המדינה – ט.כ.) בדקו הייתה תקופה קצרה שבה התחילה להיות מערכת ממוחשבת. מלבד זאת קיבלנו את כל המלצות המבקר".
"נוצרה מערכת שבה גם האנשים הטובים ביותר לא מסוגלים לבקר את עצמם. הרשות צריכה להעמיד לידי החייב יותר מידע", אמרה אליסה דברה, ראשת קבוצת 'נפגעי ההוצאה לפועל'. "לא יתכן שעורכי הדין של החייבים ממודרים מהמידע. עורך הדין של הנושה מקבל יותר מידע. רואים בחייב גנב, פושע".
במהלך דבריה של אליסה התפרץ אחד הנוכחים באולם בצעקות לעבר מנהל ההוצל"פ: "לקחתי הלוואה כי אשתי הייתה חולה בסרטן ואתם הרסתם לי את החיים (פונה למנהל ההוצל"פ), לקחתם 100 אלף ש"ח ועכשיו אני חייב חצי מיליון. אני אתאבד בסוף. אתה אומר ריביות, אתם לא יודעים כלום, הרגתם אותי."
"בשנת 2007 היינו משפחה נורמטיבית, לא היה חסר לי כלום", המשיך. "לאשתי התגלה סרטן אלים. הבאתי לה את התרופות הכי טובות, מכרתי את הבית, לקחתי את הילד בן השש לפסיכולוג. לקחתי הלוואה של 120 אלף ש"ח כדי לטפל באשתי. שנה וחודשיים אנחנו לא עבדנו. אחרי שאשתי הבריאה הלכתי לבנק. אמרו לי שאני צריך לשלם 3,000 ש"ח בחודש. לוויתי מאבא שלי 10,000 ש"ח נוספים ושילמתי לבנק. אבל לא הצלחתי לעמוד בתשלום החודשי. הגיע אלי מכתב שתוך שבועיים אני צריך לשלם 4,100 ש"ח, תוך כדי כך התנהל נגדי משפט והתקבל פסק דין. ואז התחילו הוצאה לפועל, אני לא מקבץ נדבות, אם אני חייב אני אשלם. באותו רגע חסמו לי את חשבון הבנק ואת כל הצ'קים. פניתי לשופטת בחיפה שאמרה לי שאני חי ברמה גבוהה. איזה רמה גבוהה? אתמול הייתי בסניף של הוצאה לפועל בעפולה והפקידה שם צחקה עלי, אמרה שבחיים אני לא אצליח לשלם את כל החוב. אמרה שמלמדים אותם שהם שוק אפור. אני כבר שילמתי 133 אלף ש"ח ואני חייב 230 אלף ש"ח לבנק ועוד 150 אלף ש"ח להוצל"פ".
"מה שתפס את תשומת לבי זה שהדו"ח טוען שמדובר בכשל כולל. כלומר זה לא עניין טכני", אמר חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני). "אולי יש כאן בעיה של ההשקפה הכוללת. לא יכול להיות שהיום יש תחושה, בקרב ציבור המוחלשים, שאם כבר נקלעת לחוב בהוצאה לפועל זה בור שממנו אי אפשר להיחלץ. המשימה של ההוצאה לפועל לא פשוטה, אבל עדיין יש בישראל גופים ביורוקרטיים שהתחילו לשנות את התפיסה שלהם. עוד דבר הוא הדרך שבה עורכי הדין מתייחסים לחייבים. עורכי דין שלוקחים שכר טרחה מופרז, שמשחקים בכספים, שפותחים תיק כפול על אותו החוב".
בעיה נוספת בפעולת המערכת, היא העובדה שמי שהיו חייבים כספים ונפתח להם תיק בהוצאה לפועל לא זכאים לקבלת אשראי בנקאי, גם אחרי ששילמו את חובם. חוק נתוני האשראי שעבר לאחרונה אמור לשנות מצב זה ולאפשר לחייבים לשעבר לקבל הזדמנות שנייה, אך עתיד להיכנס לתוקפו רק בעוד שנתיים.
"אתה עומד מול מערכת שלמה שמתעמרת בך", הוסיף ח"כ שמולי. "שלא עוזרת לך ורק קוברת אותך יותר עמוק בבוץ. לאנשים פה מותר לקבל הזדמנות שנייה, מותר להם למעוד ושתהיה להם ולילדיהם הזדמנות שנייה".
מעמותת ידיד, המסייעת בין השאר לאזרחים הנמצאים בהליכים בהוצל"פ, נאמר לנו כי עיקר הבעיה היא בחוסר המודעות וחוסר בהנגשת המידע לציבור.
"יש סיטואציה בהוצל"פ, שמתחיל חוב קטן ואנשים מקבלים מכתב ולא מתייחסים כי לא מבינים את החשיבות", אמרו בעמותת ידיד. "אז הבנאדם רואה שיש לו עיקולים בחשבון ולא יודע מה לעשות, הולך להוצל"פ ומגלה מערכת לא ידידותית. אבל מכיוון שהבנאדם לא מכיר, לא חי את זה ביומיום אנחנו מנסים לעזור, לשלוח מכתבים ואם יש יותר מתיק אחד אנחנו מבקשים איחוד תיקים. אנחנו בעצם מדריכים אותו מה לעשות, איזה מסמכים לבקש, מסבירים באיזה מצב הוא ומה ההשלכות. במקרים מסוימים אנחנו מעבירים לסיוע משפטי".
