ביקורו של נשיא צ'אד אידריס דבי חשף את הקשרים הדיפלומטים בין המדינה המוסלמית במרכז אפריקה ובין מדינת ישראל. אמנם אין מדובר עדיין בכינון יחסים דיפלומטים מלאים בין המדינות, אך זהו צעד נוסף לחיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל באפריקה. יחד עם חשיפת הקשרים בין המדינות, התעוררו השאלות המוסריות: האם לישראל ישנם קווים אדומים במדיניות החוץ, והאם ישנן מדינות עימן ישראל לא תהיה מוכנה להיות בקשר בשל מצב זכויות האדם במדינה, או בשל פשעי מלחמה שבוצעו בהן.

ח"כ אברהם נגוסה (יונתן זינדל / פלאש90)

שוחחנו עם יו"ר השדולה ליחסי ישראל אפריקה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), לרגל חידוש היחסים הדיפלומטים. "צ'אד היא מדינה מוסלמית חשובה במרכז ואפריקה. ככל שהיחסים שלנו עם אותה מדינה יתפתחו ויתחזקו כך מדינות אחרות יכולות ללכת בעקבותיה. אני מאוד שמח שיש עכשיו יחסים דיפלומטים גלויים בין צ'אד לממשלת ישראל. זה מראה גם שישראל לא נגד האיסלאם והיא בעד כל אדם באשר הוא".

היחסים הדיפלומטים עם מדינות אפריקה ובכלל עם מדינות כל העולם, טובים לישראל ולעולם. הטכנולוגיה הישראלית מצילה חיים באפריקה. זה מאוד חשוב לאנשים באפריקה וגם מחזק את ישראל

נגוסה מספר כי הרבה מדיניות מאפריקה חיזקו את היחסים שלהן עם מדינת ישראל מאז הקים את השדולה בתמיכתו של ראש הממשלה. "ראש הממשלה ביקר באפריקה שלוש פעמים במשך שנתיים. לפני כחודש חזרתי מביקור באפריקה ועמדתי בראש משלחת של חברי כנסת. ביקרנו בחוף השנהב וגאנה. שם התרשמנו מהיחסים הדיפלומטים והכלכלים המתפתחים של ישראל במדינות", מספר נגוסה שמשבח גם את העבודה הטובה של מש"ב, ארגון הסיוע הבינלאומי של משרד החוץ, בה נתקל בגאנה.

"היחסים הדיפלומטים עם מדינות אפריקה ובכלל עם מדינות כל העולם, טובים לישראל ולעולם. הטכנולוגיה הישראלית מצילה חיים באפריקה. זה מאוד חשוב לאנשים באפריקה וגם מחזק את הכלכלה הישראלית וגם מחזק את ישראל בארגונים הבינלאומיים כמו האו"ם, מועצת הביטחון ומועצת זכויות האדם".

צ'אד ידועה כמדינה לא דמוקרטית הפוגעת בזכויות אדם בכלל, בזכויות להט"ב וזכויות נשים. בנוסף היא מדורגת מאוד גבוה במדד המדינות המושחתות. מדוע ישראל מעוניינת להיות בקשר עם מדינה כזו?

"זה צריך לעניין אותנו כי אנחנו רוצים לשנות את העולם. הדרך לשנות את האנשים וגם את המדיניות של אותם מדינות,  היא דרך יחסים. צריך לשבת איתם ולדבר איתם וזו הדרך להכניס את הערכים הדמוקרטים של שמירת זכויות האדם ושוויון. אלה דברים שישראל יכולה גם לתרום למדינות האלו. זה לא רק עניין של יצוא טכנולוגיית חקלאות, מים, בריאות ואנרגיה סולרית אלא גם יצוא ערכים. ישראל נותנת גם ערכים דמוקרטים מהניסיון שלה. מה האופציה האחרת? שיישארו במצבם? זה לא כיוון טוב. עדיף ליצור קשר לשבת ולדבר איתם ולדרוש את הדברים האלה שיהיו וזה שוויון, זכויות אדם, שמירת זכויות נשים ודמוקרטיה. את הערכים האלה אפשר לדרוש. מצד שני, ישראל פיתחה טכנולוגיה מצילה חיים. ישראל שיש לה הניסיון בפיתוח הנגב, פיתוח המדבר ולהפוך אותו לירוק, אנחנו יכולים לתרום הרבה גם לשנות את מסת העוני במדינות כמו צ'אד".

נשיא הרפובליקה של צ'אד אידריס דבי, וראש הממשלה נתניהו (צילום: הדס פרוש/פלאש90. AP Photo/Markus Schreiber)

נשיא צ'אד ידוע בקשריו עם מליציית הג'ינג'אוויד שביצעה פשעים נגד האנשות במחוז דרפור בסודן. אישתו היא ביתו של מנהיג הג'ינג'אוויד. פיתוח הקשרים עם מנהיג שבעברו חשדות חמורים לפשעי מלחמה מעלה את שאלת הגבולות המוסריים של מדינת ישראל.

איפה הקו האדום? האם בעבור כינון יחסים דיפלומטים עם מדינה אפריקאית נוספת כמו סודן, ישראל תקבל בברכה את הנשיא עומר על באשיר שאחראי על רצח העם בסודן?

"צריך להיות קו אדום אבל צריך לראות את ההיבטים והמשמעות עד כמה המצב חמור. האם ניתן לתקן או לא. אם אין מה לתקן ישראל לא תעצים דיקטטורים. ישראל תנסה לשנות את המצב כדי שאזרחי אותה מדינה יחיו חיים טובים. אם מדובר באדם פושע נגד האנושות אין לישראל מה להעצים אותו. ישראל צריכה לבחון את צעדיה מבחינת החוק הבינלאומי וגם מבחינת האינטרס הדיפלומטי שלה. אם כבר הוחלט שהוא פושע מלחמה צריך לראות מה באפשרותה של ישראל לעשות והמומחים של משרד החוץ אחראים על זה".

במהלך ביקורו של נשיא צ'אד בישראל הוא יסקור את יכולותיה של ישראל בתחומי הבריאות והחקלאות אך גם ברור שבדומה למנהיגים אחרים בעולם הוא יתעניין גם  ביכולותיה של ישראל בתחום הביטחון ויבקש לייבא לארצו גם מתחום זה.

עד כמה היצוא הביטחוני הישראלי צריך להיות מרכזי ביחסים עם מדינות אפריקה והאם גם בנושא זה צריכים להיות קווים אדומים?

"האינטרס של ישראל הוא לעודד שלום בין עמים ולא לעודד מלחמות. זו צריכה להיות מטרת המדיניות. אם אנשי צ'אד הם בני ערובה בידי מחבלים טרוריסטים קיצוניים אז בוודאי שישראל צריכה לעזור להם.  אני לא חושב שישראל תתן נשק כדי להרוג אזרחים. זה לא יקרה. לא ניתן יד לפעילות לא הומנית ולא ערכית. כאשר מוכרים או נותנים נשק צריך לראות עבור מה. צריך לעזור למדינות נגד קיצונים שתוקפים את האזרחים. בזה צריך לעזור להם. ישראל יכולה לשתף פעולה מהניסיון שלה".

האם במסגרת פעילותך במסגרת השדולה לקידום היחסים ישראל-אפריקה אתה מתעסק בנושאים הביטחוניים?

"אני לא מקדם את התחום הביטחוני. אני מטפל יותר בנושאים של קידום דיפלומטי וקידום היחסים הכלכליים בין המדינות. לא כל הקשרים בין המדינות נעשים בידיעה שלי ואני לא מעורב בעסקאות ביטחוניות ואין לי ידע בכך".