הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משיקה דירוג חברתי כלכלי חדש לישובים בישראל. על-פי הדירוג החדש, ראש העיר ירושלים צריך להיות מודאג מירידת עירו מאשכול 3 לאשכול 2. הישוב הבדואי נווה מדבר נמצא בתחתית הרשימה ושמונה מעשרת הישובים הבאים ברשימה גם הם ישובים בדואים בנגב. שני היישובים שמשלימים את העשירייה שבתחתית הרשימה הם הערים החרדיות, מודיעין עילית וביתר עילית. בקצה השני שומרות על מקומן בצמרת סביון וכפר שמריהו המאכלסות לבדן את אשכול 10.

הדירוג החברתי כלכלי ליישובים שמפרסמת היום (רביעי) הלמ"ס בוחן את מצבם של כלל היישובים בארץ על-פי מספר קריטריונים ביניהם הרכב דמוגרפי ביישוב, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. לדירוג זה חשיבות מאחר וחוקים שונים והחלטות ממשלה רבות הנוגעות לתמיכות ביישובים או בתושבי ישובים מסוימים מתבססים על הדירוג והטבות שונות מחולקות בהתאם לאשכול הדירוג של היישוב.

שוק מחנה יהודה בירושלים, למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: קולמן פודהורצר)

הדירוג החדש מחושב על בסיס נתוני שנת 2015 והוא מחליף את הדירוג שפורסם ב-2016 על בסיס נתוני 2013. יש לציין כי בהכנת הדירוג השתתפו, מלבד אנשי הלמ"ס, גם נציגי אקדמיה, משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וגופי מחקר. מתודולוגיית הדירוג נותרה דומה לזו שבוצעה בדירוג הקודם ובהתאם לכך גם השינויים בדירוג הישובים השונים נותרו מצומצמים יחסית. הדירוג מציג ציון משוקלל לכל ישוב וחלוקה של הישובים בישראל לעשר רמות הנקראת אשכולות חברתיים כלכליים.

כדי להמחיש את החשיבות של הדירוג לאשכולות חברתיים, נציין כי מלבד מענקי האיזון לרשויות המקומיות המבוססים על החלוקה לאשכולות הדירוג,  גם החלטות הממשלה על מפת אזורי העדיפות הלאומיים המשפיעה על חלוקת משאבים בתקנות רבות מבוססת על דירוג זה. תקציבי משרד החינוך מחולקים לישובים בהתאם לדירוג שלהם במדד זה, בכלל זה גם סבסוד הצהרונים בתוכנית נטו משפחה אותה יזם שר האוצר לפני כשנה, המדרגת את תשלום ההורים על הצהרון לפי החלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים.

שלט ברוכים הבאים לחולון (דר' אבישי טייכר)

כאמור, את עשרת המקומות הנמוכים ביותר תופסים שמונה ישובים בדואים בנגב ושני ישובים חרדיים, מודיעין עילית וביתר עילית. הישובים שספגו את הירידה הגדולה ביותר במדד הכולל 255 ישובים הם יבניאל שירדה 19 מקומות וחיפה שירדה 17 מקומות, גם כאן, לתשומת ליבה של ראש העיר החדשה. עם זאת, שני הישובים הללו נותרו באתו אשכול כלילי חברתי, 3 ו-7 בהתאמה, כך שלשינוי בדירוג לא אמורה להיות השפעה גדולה. הישוב שנמצא בדיוק במרכז הטבלה, במקום ה-128, הוא קריית שמונה

הישובים שטיפסו הכי הרבה מקומות בדירוג הם המועצה האזורית שער הנגב שעלתה 17 מקומות ונותרה באשכול 7 והמועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה הסמוכה לשפרעם שעלתה 16 מקומות בדירוג ונותרה באשכול 3.

מבין 15 הערים הגדולות בני ברק, בית שמש וירושלים הן החלשות ביותר ונמצאות באשכול 2. תל אביב ורמת גן הן החזקות ביותר ונמצאות באשכול 8. ירושלים כאמור ירדה מאשכול 3 לאשכול 2 ולעומת זאת, העיר חולון עלתה מאשכול 6 לאשכול 7.