קופת חולים כללית הודיעה היום (רביעי) לכל בתי החולים שהתשלומים שלה על ספטמבר שהיו אמורים לעבור בימים הקרובים, יעברו רק בחלקם. הסיבה לכך היא שורת הגזירות התקציביות שהטיל בשבוע שעבר משרד הבריאות בשל הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה. ביניהן הוחלט שלא לחתום בשלב זה על הסכמי ייצוב עם הקופות.

הסכמי ייצוב הם הסכמי תקצוב, הניתנים כל שלוש שנים לקופות, על מנת שיוכלו לספק שירותי בריאות למבוטחיהן. הצורך בתקצוב מיוחד הוא התוצאה בפועל של מנגנון העברת כספי סל הבריאות אל הקופות. כך, מצד אחד הן נמצאות כל הזמן על סף גרעון, המונע מהן בזבזנות ומחייב אותן ליעילות וכן מאפשר למדינה לפקח על פעילותן. מצד שני הדבר מביא לתלות גדולה של הקופות במדינה, שהן למעשה קבלניות השירותים הרפואיים שלה.

אנחנו מצרים על הפגיעה הצפויה ופועלים לבטלה ולהבטיח למערכת את התוספות הדרושות לה

לפני שהוטלו הגזירות האחרונות ניהלה הכללית, כמו גם שלוש הקופות האחרות, מגעים על הסכמי ייצוב חדשים מול משרדי האוצר והבריאות. בשל החלטת משרד הבריאות המגעים הללו הוקפאו הלכה למעשה, והותירו את קופות החולים וגם את בתי החולים באי-ודאות תקציבית. במסגרת ההסכמים הללו אמורה הייתה הכללית לקבל סכום של כ-3 מיליארד שקל.

העניין הוא שכללית היא מפלצת במונחים של מערכת הבריאות הישראלית, או בכלל. מדובר בארגון הבריאות הגדול ביותר במדינה המבטח כמחצית מאזרחיה. צעד שכזה מצד ארגון כה גדול עלול להוביל לתגובת שרשרת עצומה בממדיה במערכת הבריאות הציבורית, שכל גרוש בה נחשב ועוזר להחזיק את הראש מעל המים. במלים אחרות, אם סכום מסוים לא מועבר מהכללית לבית חולים ציבורי כלשהו במסגרת ההסכמים שנחתמו בין הגופים, המשמעויות עלולות להיות הרסניות.

ד"ר אהוד דודסון, מנכ"ל קופת החולים הכללית. ארכיון (צילום: מארק ניימן/ לע"מ)

לפי נתוני משרד הבריאות העדכניים ביותר מ-2017, קופת חולים כללית נמצאת בגירעון עצום של כ-1.3 מיליארד שקלים, לעומת כ-683 מיליון שקלים בשנה הקודמת. הגיבנת של בתי החולים שהיא מחזיקה בבעלותה מטרידה בהיקפה: ב-2017 הם ייצרו גירעון של 2.51 מיליארד שקלים – עלייה חדה של כ-29% ביחס לגירעון של כ-1.95 מיליארד שקלים בשנת 2016.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "הקיצוץ האחרון שבוצע בתקציב המשרד, ללא תיאום עימנו, מעמיד את המשרד והמערכת בפני שוקת שבורה. יחד עם זאת נפעל עם משרד האוצר וקופת חולים כללית על מנת למזער את הפגיעה בבתי החולים הציבוריים".

בשבוע שעבר שיגר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מכתב למנהלי בתי החולים הציבוריים והקופות ובו שורת גזירות תקציביות ותפעוליות בשל הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה. במכתב הודיע בר סימן טוב על צמצום התכניות הלאומיות במערך האשפוז, ובהן – התכנית לשיפור הטיפול בפגים, תכנית המיונים ותכנית הזיהומים.

בנוסף, הודיע המנכ"ל למנהלים כי המשרד הודיע לאוצר שלא יתאפשר לו במצב זה לממש את הסיוע התקציבי המתוכנן לבתי החולים שערי צדק בירושלים ואסותא באשדוד, הסובלים מגירעונות תקציביים חמורים, וכן לא יחתום על הסכמי ייצוב מול הקופות. בנוסף, המשרד יידרש לדבריו לצמצם את התמיכות התקציביות הצפויות לבתי החולים ולקופות.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מתחסן כנגד וירוס השפעת (צילום: דוברות משרד הבריאות)

אם אכן דבריו של מנכ"ל המשרד יתממשו, מדובר במכה קשה ביותר לגופים השונים במערכת הבריאות הציבורית, שגם כך נאלצים לפעול תחת גירעונות תמידיים. "אנחנו מצרים על הפגיעה הצפויה ופועלים לבטלה ולהבטיח למערכת את התוספות הדרושות לה", הבהיר בר סימן טוב במכתבו למנהלים.