על הצעת החוק להשוואת קיצבאות הזקנה לשכר המינימום של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) שנפלה השבוע היו חתומים גם כ-14 חברי קואליציה שמלבד שניים מהם הצביעו כולם נגד. מדבר ראשון נמסרה פניה אישית לכל חברי הכנסת המדוברים שיתנו הסבר לציבור בוחריהם ושישיבו על השאלה מדוע הצביעו נגד הצעת החוק למרות חתימתם. בסוף השבוע התראיינה השרה רגב לחדשות ערוץ 2, שם הסבירה כי הצביעה נגד שורה של חוקים בהם היא מאמינה בשל אילוצים קואליציונים, ועשתה זאת ב"כאב לב רב".

החוק שנפסל בקריאה טרומית קורא להגדיל את קצבאות הזקנה בביטוח הלאומי, העומדות היום על כ-1,500 עד 3,000 שקלים, לגובה שכר המינימום, כ-5,300 שקלים. אין זה סביר שהחוק היה מתקבל ומיושם כפשוטו, אלא שבדומה לחוק להשוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום, שעבר במפתיע למרות התנגדות הקואליציה, מטרתו המרכזית של אישורו הייתה ככל הנראה גם להניע תהליך שיוביל להעלאת הקצבאות.

קשיש ביפו (צילום: דורון (גוזל) גולדשמיד)

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שחתום על הצעת החוק אך הצביע נגד טוען שאין כסף: "ברור שחתמתי על החוק משום שהוא דבר טוב לאזרחים הוותיקים שלנו אך לצערי אין למדינה את היכולת לממן אותו במתכונת שהוגש ע"י האופוזיציה משום שעלותו היא כ 40 מיליארד שקלים. בהתאם לזאת ובהתאם למשמעת הקואליציונית לצערי נאלצתי להצביע נגדו". זוהר בדבריו גם תקף את האופוזיציה, "ברצוני לציין כי אני סבור שהניסיון של האופזיציה להעביר חוק פופוליסטי שכזה הוא לא יותר מעוד ניסיון פתטי ועלוב שלהם להביך את הקואליציה".

ח״כ מיקי זוהר (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) שחתום על הצעת החוק אך הצביע נגד, טוען שהיא צריכה להיות דיפרנציאלית: מטעמו נמסר כי הוא נוהג להצטרף להצעות חוק חברתיות שהוא מוצא אותן הוגנות וראויות ואף מחתים ח"כים אחרים על הצעות חוק חברתיות וצרכניות אותן הוא יוזם. יחד עם זאת נמסר כי ח"כ אשר כחבר בקואליציה מחויב להחלטות הקואליציה. ביחס להצבעה נגד הצעת חוק השוואות קצבאות הזקנה מסר אשר כי, "הצעת החוק המדוברת נכונה וראויה ובלבד שהיא תהיה דיפרנציאלית ומדורגת לפי קריטריון סוציו אקונומי שעבור קשישים שאכן זקוקים לכך תהיה העלאה בסכום הקיצבה ועבור אלו שאינם זקוקים לא תהיה העלאה וזאת בכדי לצמצם את העלות הגבוהה (עשרות מליארדים) שמושתת על המשק בתקצוב העלאת הקיצבה. במידה וההצעה תהיה מדורגת ודיפרנציאלית העלות שלה תהיה נמוכה באופן משמעותי והוא אף יפעל לקידומה".

ח"כ אורי מקלב (צילום ארכיון: פלאש 90).

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) החתום על הצעת החוק, אך הצביע נגד טוען שבפעם הבאה יצטרף להצעת חוק כזו, גם אם תהיה בניגוד לעמדת הקואליציה: "תומך במהלך ומנסה לקדם ככל יכולתו כך ישנה את עמדת הקואליציה לה הוא מחוייב והדברים נצטרכים לעשות בתאום מולה, גם לח"כ מקלב אישית שהינו חבר קואליציה ישנם חוקים חשובים ביותר שעמדת הקואליציה הינה נגד ונופלים, ח"כ מקלב נלחם בעור שיניו על כל חוק וחוק צרכני וחברתי רק לאחרונה אושר חוק הצלת המזון, שהינו חוק חברתי מהמעלה הראשונה, לאחר זמן רב שהיה תקוע עקב עמדת הממשלה שהתנגדה לחוק עד אשר הגיעו להסכמות. קיצורו של דבר, ח"כ מקלב פועל ככל יכולתו לסייע גם בנושא זה ויעשה על אשר ביכולתו לקדם גם חקיקה זו לגבי אופן ההצבעה ישנה את עמדת הקואליציה לה הוא מחוייב".

ח"כ טלי פלוסקוב (צילום: יח״צ).

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) החתומה על הצעת החוק אך הצביעה נגד, רוצה קודם לדאוג לחלשים: "אני תמכתי ותומכת בהגדלת קצבאות. כשראיתי את החוק לראשונה, הייתי בטוחה שכשנגיע ליישום החוק תוצע נוסחה שכולנו נוכל להצביע בעבורה ולכן גם בירכתי וחתמתי על הצעת החוק. מה שהציבו לנו בקריאה טרומית הייתה הצעת חוק ללא תאום עם האוצר, בחוסר חשיבה ושיקול דעת וללא מציאת פתרונות מימון להצעה. כולם יודעים שנושא הקשישים נמצא בנימי נפשי ובדם לבי. לא אתן שיוליכו את הקשישים שולל. אני גאה בכך שבקדנציה הזאת המדינה השקיעה מעל שבעה מיליארד שקל לטובת נושאים הקשורים לאזרחים ותיקים. התנגדותי כרגע לחוק נובעת משתי סיבות: האחת היא התקציב הדרקוני הדומה לתקציב משרד הביטחון, והשנייה היא שאנחנו כמדינה, בנקודת הזמן הזו, לא יכולים להרשות לעצמנו להגדיל קצבאות זקנה למיליון אזרחים ותיקים כאשר ישנם 230 אלף קשישים החיים מתחת לקו העוני בזמן שישנם קשישים עם פנסיות מפוארות וחשבונות בנק מסודרים. קודם נדאג לחלשים ולאחר מכן נמשיך ונרחיב לשאר השכבות באוכלוסיה. זה הקו שאני מובילה."

ח"כ אכרם חסון (כולנו) החתום על הצעת החוק אך הצביע נגד, טוען שאנחנו בשנת בחירות וכל אחד מקדם את האג'נדה שלו:  "כשחתמנו על החוק היה מדובר בכמה מיליונים אבל ברגע שגילינו שמדובר ב-64 מיליארד זה היה בלתי אפשרי. קידמנו בשנתיים האחרונות עניינים שקשורים לקשישים ובתקופה הזו נתנו 2.5 מליארד שקלים לקצבאות. מה שישים ישים ומה שלא לא. אנחנו בשנת בחירות וכל אחד מקדם את הנישה שלו. לא חיפשתי פוליטיקה. אני לא מצביע רק מתוך משמעת כמו חוק הלאום שהצבעתי נגד והלכתי לבג"צ.

ח"כ אברהם נגוסה בדיון מיוחד לרגל יום העלייה (צילום באדיבות ח"כ אברהם נגוסה)

ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) החתום על הצעת החוק אך הצביע נגד אמר ל'דבר ראשון' כי הצביע כך בשל "משמעת קואליציונית".

משאר חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי (ש"ס), יואב בן צור (ש"ס), יואב קיש (הליכוד), נאווה בוקר (הליכוד), אבי דיכטר (הליכוד), מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה), משה גפני (יהדות התורה), החתומים כולם על הצעת החוק אך הצביעו נגד, בחרו שלא להגיב. במידה ותתקבל תגובה היא תעודכן בכתבה.

השרה לשוויון חברתי, גמליאל בוועדת הכספים (באדיבות דוברות הכנסת, יצחק הררי)

 

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, כמו יתר השרים אמנם אינה חתומה על הצעת החוק, אך נעדרה מההצבעה על החוק שאמור היה להיטיב עם האוכלוסיה עליה היא אמורה להגן. בסוף השבוע נחשף בדה-מרקר על ביקוריה הרבים של גמליאל בחו"ל. לפי התחקיר שהתה גמליאל בחו"ל 120 יום מאז מונתה לתפקידה ב–2015, כך נחשף בעקבות עתירה שהגיש עו"ד אור סדן, במסגרת התנועה לחופש המידע, לבית המשפט המחוזי בירושלים. היעדים היו מגוונים: רודוס, אסטוניה, בלארוס, וינה, לונדון, ברצלונה, מדריד, ניו יורק ולוס אנג'לס.

בתגובה לתחקיר, מסר המשרד לשיוויון חברתי: "השרה גמליאל לא קובעת את עלויות הטיסות, אלא חברת הנסיעות הממשלתית ענבל, שהיא זו שרוכשת ומזמינה את כרטיסי הטיסה. את בתי המלון מזמינות שגרירויות ישראל, על פי הוראות תכ"ם. ככל שיש טענות על המחירים יש לפנות לגופים הרלוונטיים. מעיתון כלכלי מוביל אנו מצפים להבין את הערך שהמפגשים האלה מביאים למדינת ישראל".