חשים שהרכבת מאחרת ומדד הדיוק נותר גבוה? אולי אתם צודקים. ברכבת ישראל מתפרסם מדד דיוק מאוד גבוה, ונטען כי הוא מהגבוהים בעולם. נוסעי רכבת ופעילים חברתיים טוענים כי המדד הישראלי מזייף כלפי מעלה, בשל סטנדרט מוטה. ציון גבוה במדד תורם להכנסות הרכבת מכספי הסבסוד של משרד התחבורה.

בשבוע שעבר בסיור לעיתונאים הציגה רכבת ישראל תמונה לפיה דיוק הרכבות בישראל הוא מהגבוהים בעולם. בראיון ל"כאן" טען מנכ"ל הרכבת, שחר איילון: "אנחנו בין ארבעת המובילים באירופה מבחינת הדיוק" והוסיף כי "מנכ"ל הרכבת בשוויץ בא לישראל כדי ללמוד מאיתנו, הגדולים". האם מדד הדיוק בישראל "משופץ" כלפי מעלה?

מדד שלא כתוב איך מודדים אותו

מדד הדיוק מופיע באתר רכבת ישראל כמספר בלבד, כנתון יומי, ללא פירוט נוסף. לא ניתן לדעת את תוצאות המדד לאורך זמן, או לאורך שעות היממה בכדי להשוות בין שעות העומס לשעות השפל. מדובר בנתון בעל משמעות כלכלית לרכבת, שעלול לגרום לכך שהרכבת תעדיף להמשיך בנסיעה, גם עם רכבת קודמת נתקעה והותירה נוסעים בתחנה. מדד הדיוק הישראלי לא סופר רכבות שבוטלו מבלי לנסוע. הוא גם לא מבחין בין רכבות שעצרו את נסיעתן אחרי התחנה בה נתקעו, לבין רכבת שרק איחרה. המקום היחיד בו נמצא פרסום לכללי המדד נמצא בדף נחיתה ביוזמת הסדנה לידע ציבורי. עוד בשנה שעברה כתב עידן יוסף ב"NEWS1" על הסרת הפילוח השעתי מדיווחי רכבת ישראל על מדד הדיוק.

בעולם מודדים גם אחרת

לפי הסדנה לידע ציבורי אלו הם הקריטריונים של מדד הדיוק בישראל:

• הרכבת נחשבת כמאחרת אם העיכוב עולה על 5 דקות
• האיחור מחושב רק לפי ההגעה לתחנה הסופית בקו
• המדד לא מחשיב את זמן ההגעה לתחנות הביניים
• המדד אינו מתחשב ביציאה מוקדמת של רכבות ואינו כולל רכבות שהתבטלו

בנוסף, המדד לא מתחשב בכמות הנוסעים ברכבת. גל עופר, פעיל עמוד הפייסבוק "בארכבת", העביר לידי "דבר ראשון" מידע שאסף על מדד הדיוק בארצות אחרות שבודקות את הנתונים באופן מחמיר יותר. ב"שוויץ" איחור נרשם לאחר 3 דקות – המדד המחמיר באירופה. ביפן, האיחור הממוצע נמדד בשניות (בשנת 2012 ממוצע האיחור היה 36 שניות). בבריטניה, שם שירותי הרכבת עצמם סובלים מחולשה עקב הפרטה לספקים רבים, מדדי השירות דווקא מלאים יותר מאשר בישראל. האיחורים בבריטניה נמדדים לכל אורך תחנות הקו, אם כי בקווים הארוכים, איחור ייחשב רק לאחר 10 דקות, במקום חמש בקווים קצרים. לצד אלה מצורפים גם סקרי שביעות רצון במדדים רבים, הנסקרים על ידי 50,000 נוסעים בשנה, ואתר הרכבות כולל גרף שמראה את המגמה המצטברת לאורך השנים. בבלגיה האיחורים נמדדים גם לתחנות הביניים (6 דקות ייחשב לאיחור), אך סופרים גם את מספר הנוסעים. רכבת עמוסה שמאחרת תשפיע יותר על מדד הדיוק מאשר רכבת דלילה.

כך יוצא שחוויות קשות מאוד של נוסעים, שהמתינו זמן רב על הרציפים בשל רכבת שנתקעה ולא הגיעה, לא ישפיעו על מדד הדיוק של רכבת ישראל. בשל השוני, נתונים אלו אינם תקפים להשוואות בינלאומיות כפי שעושה מנכ"ל הרכבת, והם רלוונטיים רק להשוואת ביצועי רכבת ישראל מול עצמה – אך גם בתחום זה, הרכבת לא מפרסמת נתונים תקופתיים. כך למשל, הירידה במדד הדיוק בעקבות הבעיות בקו החדש לירושלים, יכולה להתברר רק בעקבות איסוף נתונים יומיים או בהמתנה לדיווחים השנתיים והרבעוניים, בהם הנתונים הללו "נמהלים" בשאר הנתונים לאורך השנה.

מרכבת ישראל נמסר: "שיטת הדיוק הנמדדת ברכבת ישראל זהה לתקן הבינלאומי, הנמדד בין היתר בגרמניה. מדד הדיוק מחושב על פי תקינת ארגון ה-UIC המודד זמן הגעה לתחנת היעד, כאשר עד 5 דקות עיכוב ייחשב להגעה בזמן. רכבת ישראל מציגה באתר הרכבת וביישמון מדד דיוק שמתעדכן און ליין בזמן אמת ומציג בכל רגע נתון מדד עדכני. בנוסף, מפורסמים מידי רבעון נתוני הדיוק הרבעוניים. כך יכול כל אדם לבחון את נתוני הדיוק התקופתיים, ומגמת העלייה או הירידה במדד הדיוק".