הקיפאון בשוק הנדל"ן ממשיך: ברבעון השלישי של 2018 נרשמה ירידה של 13% במספר העסקאות בשוק החופשי לעומת הרבעון הקודם. לראשונה מאז 2011 ירד מספר העסקאות מתחת לעשרים אלף. זהו הרבעון השמיני ברציפות של ירידה במספר העסקאות.

הקיפאון בשוק הנדל"ן הוא כבר מזמן עובדה קיימת שאת השפעותיה ניתן להרגיש. היום (ראשון) הוציא הכלכלן הראשי דו"ח מסכם לרבעון השלישי של 2018 שלא מותיר מקום לספק – הירידה בהיקפי העסקאות נמשכת וחוצה את כל סוגי הרוכשים.

המשקיעים, שבאוצר רואים בהם אחד הגורמים לעליית המחירים, נמצאים בתהליך מתמשך של יציאה מהשוק מאז חוקק חוק מס על דירה שלישית. ברבעון השלישי של 2018 נרשמה ירידה נוספת של 35% במספר הדירות שנרכשו על ידי משקיעים לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בכך הגיעו מספר הרכישות על ידי משקיעים לרמה של 2,800 דירות ברבעון. לשם השוואה, בשנים 2015-2012, רכישות המשקיעים נעו בין 6,000 ל-8,000 דירות ברבעון. יש לציין כי זהו הרבעון העשירי ברציפות במסגרתו יותר משקיעים מוכרים דירות מאשר רוכשים. במצטבר, בשנתיים וחצי האחרונות עברו יותר מ-10,000 דירות מידי המשקיעים לידי רוכשי דירות למטרות מגורים.

בקרב רוכשי הדירה הראשונה נרשמה יציבות במספר העסקאות במחירי שוק שעמד על כ-9,000 דירות. עם זאת בחינה של מספר הדירות החדשות שנרכשו כדירות ראשונות מראה על ירידה של 17%. הכלכלן הראשי מציין את נתניה כמקרה חריג בו נרשמו מספר גבוה של רכישות על ידי רווקים צעירים (מתחת לגיל 35) שאינם עומדים בקריטריונים של מחיר למשתכן. הרווקים שרכשו דירה באזור נתניה היוו 41% מכלל הרכישות של דירה ראשונה. עוד מוסיף הכלכלן הראשי כי ניתוח הכנסותיהם של אותם צעירים ושל הוריהם מעיד על כך שהדירות שרוכשים הרווקים בנתניה ממונות על ידי ההורים.

בקרב משפרי הדיור  נרשמה ירידה של 12% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, זהו הרבעון השמיני ברציפות שבו נרשמת ירידה ברכישות על ידי משפרי הדיור. הקפאון בשוק הדיור מייצר גם עלייה של 4% במספר "הדירות בהמתנה" אותן דירות של משפרי דיור שמחכות להימכר. בהתאם גם עולה מספר החודשים שבהן דירות כאלה עומדות בשוק.

עניין של אמונה

הכלכלן הראשי מציג קשר מעניין בין הרוכשים לבין תחום העיסוק שלהם. בעוד שעובדים מתחום הבנקאות נמצאים בייצוג חסר בקרב הרוכשים (לעומת שיעורם באוכלוסיה), זאת כמובן בהשוואה לנוכחותם המוגברת של עובדי הבנקאות בשוק בתקופת הגאות. לעומת זאת עובדי מוסדות דת וישיבות שמהווים 1.1% מהמועסקים במשק היוו 4.5% מכלל הרוכשים.