פעם ארבו לי חסידי חב"ד בתחנת דלק עם הדלקת נר חנוכה. לאחר שברכו על הנרות והללו את יתברך שמו, שמתי לב שהם מדלגים על "מעוז צור".
רציתי לחבק אותם בשמחה כי השיר הזה הלך עלי אימים מאוד כילד, לא רק שלא הבנתי מחצית מהמילים אלא ממה שכבר הבנתי נחרדתי: טבח, תליית אנשים ועוד מיני מבצעי השמדה… אבל לאכזבתי הסבירו לי החב"דניקים החביבים שהם מחרימים את מעוז צור כיוון שהניגון הוא גויי גרמני רחמנא ליצלן, מנהג נלוז כגון אלה של הרפורמים באמעריקא יימח שמם.
מעבר לכך שהשיר הוא זעקת ייאוש אמתית של יהודים שנשחטו בימי הביניים, אני סבור שבחג שמח כל כך שמחלקים סופגניות, משחקים בסביבון סוב סוב סוב, חג שמאפשר לעשן ולנסוע במכונית גם לילדי החרדים הצוהלים – ובעיקר מחלקים מעות חנוכה לזאטוטים, יש להרחיק מכל משמר את שיר הזוועה הזה מילדים מפני חלומות ביעותים בלילות.
לפני יומיים שלח לי חבר ערבי פרשנות מעניינת מאוד את "מעוז צור" שניסח פרובוקטור עם הומור מהכפר שלו, מומחה לעניינים שלנו היהודים, שכינה את השיר-(ימח שמו של הפרשן הפרובוקטור) "המנון דע"ש". למרות כעסי על הפרשן, זה שכנע אותי סופית שיש להרחיק את השיר הזה לא רק מילדים ומבני אדם רגילים אלא מפני האנטישמים שרגילים לעשות מטעמים מכל שטות שנכתבה בספרי התפילה שלנו, זאת אני אומר למרות שאני תומך בחופש הביטוי ונגד חוקי מירי רגב, ואני מביא את חלק מהפרשנות כלשונה למען ילדכם ונכדכם וכל הדורות.
מעוז צור ישועתי, – אללהו אכבר
לך נאה לשבח, – קריאות המואזין חמש פעמים ביום
לעת תכין מטבח – תערוף ראשים, איטבח, איטבח אל יהוד + הכופרים
מצר המנבח – האמריקאים וישראיל.
כרות קומה ברוש בקש, – עם סכין קטנה כמו קש אני כורת ראש כל טוויל כמו ברוש מהמערב.
רוב בניו – להרוג את כמעט כוווולם
וקנייניו – לשרוף ולפוצץ את הכל בלי רחמים כולל עתיקות בבליות, יווניות, ביזנטיות ורומיות.
על העץ תלית – בואו בהמוניכם לצפות בתליית הכופרים –
נקום נקמת דם עבדיך, – נקמות להרוג את הערלים שלוחמים בנו- אל נקמות אדוני, כמו שמואל שהעניש את שאול שלא הרג את הטף (הפעוטות! ) שלהם.
מאומה הרשעה.- לא מצריך הסבר.
חנוכה שמח.
