"בשלוש השנים שהחוק בהליכים הצטרפו למעלה מ-5,000 איש למשפחת נפגעי ההתעמרות עם טראומה מתמשכת", אמר איתן מאירי, פסיכולוג ארגוני המלווה נפגעי התעמרות בעבודה. "מתים הרבה יותר אנשים ממה שאנחנו חולמים כתוצאה מהתעמרות בעבודה. מדובר בתופעה שהיא פי 4 בהיקף מהטרדות מיניות, וכמות האנשים שנמוגים, משפחות שמפרקות וסבל הוא בל יתואר, וכל יום שאנחנו מתעכבים אנחנו מונעים את צמצום התופעה".

היום (שני) נראה כי התחדדה המחלוקת בין משרד המשפטים למגישות הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, כך עולה מהצעת הנוסח שהציג המשרד הבוקר (שני) בפני ועדת העבודה והרווחה. על פי הצעה זו יוכל בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים שאינם תלויים בהוכחת נזק לנפגע התעמרות בעבודה, רק במידה והוכח כי 'ההתעמרות נעשתה בכוונה להתעמר' – כוונה שקשה מאוד יהיה להוכיח. ההצעה הוגשה בתחילת הדיון, אשר המשיך את הקריאה בהצעת החוק לקראת הכנתה לקריאה ראשונה, אך הוועדה לא הספיקה לדון בה ודנה בסעיפים אחרים.

התעמרות בעבודה (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

סוגיית 'הכוונה' או 'הזדון' עמדה במרכז המחלוקת בדיון הקודם, כשבסופו הביעו נציגות משרד המשפטים נכונות לבחון את האפשרות להשתמש בביטוי 'ביודעין', כלומר לחייב להוכיח כי המתעמר היה מודע לכך שהתנהגותו היא בגדר התעמרות, וחלופה זו הוצגה אף היא על ידי היועצת המשפטית לממשלה. בין חלופת משרד המשפטים לחלופה של הוועדה מצוי פער גם בהיקף הפיצויים שניתן לקבוע בלא הוכחת נזק, כשהוועדה מציעה עד 50 אלף שקלים, ואילו משרד המשפטים עד 30 אלף ואילו הצעת החוק המקורית – 120 אלף שקלים. "אני חושבת שאפשר יהיה להגיע לנוסח מוסכם", אמרה ח"כ מרב מיכאלי, מגישת הצעת החוק, ל'דבר ראשון' בתום הדיון.

העלויות מההתעמרות גבוהות יותר

במהלך הדיון טענו איתמר גזלה 'מהסוכנות לעסקים קטנים' במשרד הכלכלה ועו"ד מיכל וקסמן חילי מ'התאחדות התעשיינים' כי הצעת החוק המחייבת עסקים בני למעלה מ-25 עובדים לגבש תקנון למניעת התעמרות בעבודה, למנות ממונה לעניין ואופן הגשת תלונות וטיפול בהן ולהדריך את עובדיהם בנושא זה, טומנת בחובה עלויות למעסיקים.

"אין עלויות. זה תפקיד נוסף לעובד", השיב לדבריה יו"ר הוועדה אלי אלאלוף. נציגת משרד העבודה עו"ד דבורה אליעזר הבהירה כי אין מניעה לאחד את התפקיד עם התפקיד הקיים כבר כיום של ממונה למניעת הטרדה מינית. מגישה ההצעה ח"כ מרב מיכאלי הוסיפה: "נזכיר כי העלויות שיש לעסקים קטנים ובינוניים כתוצאה מהתעמרויות הן גדולות מאוד, הרבה מעלות ממונה והדרכה".

עו"ד שלומי לויה תהה מה היקף האחריות המוטל על מעסיק, באשר לתיקון הפגיעה שנגרמה לעובד בשל התעמרות. "אני שואל שאלה פשוטה – יש כאן אמצעים שמעסיק אמור לבצע כי אם לא ביצע הוא אחראי להתעמרות. נניח שעובד אחד התעמר בעובד אחר ונגרמה לו פגיעה נפשית – מה מצפים מהמעסיק לעשות? מה הן גבולות האחריות?"

"זה ניסוח שלקוח מהחוק למניעת הטרדה מינית", השיבה לדבריו עו"ד תמר וינטר ממשרד עורכות דין ארנה לין ושות' שהיתה בין מנסחות ההצעה. "היום הם יודעים מה לעשות. לדוגמא אם יש עובד אחד שמתעמר, אז אותו ממונה שמכיר את המפעל ויחסי העבודה, הוא יחליט מה הדבר הנכון לעשות. במקרה אחד זה יהיה לבצע הפרדת כוחות בין שני האנשים שלא יכולים לעבוד יותר ביחד. במקרה אחר – לטפל בנושא בהליך משמעתי. ישנם מקרים שהמעסיק יחשוב שהוא צריך לבצע מניעות אחרות שיהלמו את הסיטואציה של מקום העבודה. להגיד מראש מה יעשה הממונה אנחנו לא צריכים להכניס לחוק. יעשה המעסיק שמכיר את מקום עבודתו את הדבר הסביר בעיני רוחו. נכון, יכול להיות שאחרי כן זה יגיע לערכאות והן יצקו תוכן למה סביר יותר ופחות כשם שקורה עם כל חוק אחר. במקרה שיש התעמרות שהובילה להפחתת שכר, שינוי בתפקיד, נטילת סמכויות – יש מקרים מפורשים שיש להם תוצאה בשטח. במסגרת הבירור ככל שנציג המעסיק השתכנע שאכן מדובר בהתעמרות – יחזיר את העובד לתפקידו, יחזיר לו הטבות שכר ואחריות שנלקחו ממנו במסגרת הפגיעה".

"מעסיק לא רוצה להתנהל כל הזמן מול בתי משפט כדי לדעת מה מותר ומה אסור לו לעשות", השיב לדבריה עו"ד לויה, וח"כ מיכאלי הבהירה כי המעסיקים יוכלו להסתייע בנושא בייעוץ מקצועי. עו"ד וקסמן חילי ביקשה שהצעת החוק תחודד כך שיודגש שהחובה היא לתיקון הפגיעה שנגרמה לעובד רק בהיבט של פגיעה בתנאי העבודה.