ממשלת צרפת תכריז בקרוב על השהיית העלאת המס על הדלק לאור המחאות שפרצו בשבועות האחרונים במדינה, כך מדווחת הבוקר (שלישי) התקשורת המקומית. ראש הממשלה אדוארד פיליפ נפגש הבוקר עם הקבינט הצרפתי כדי לגבש תגובה למחאת האפודים הצהובים, שהביאה עד כה למותם של שלושה בני אדם. על אף התחייבותו שלא "להיכנע לרחוב", נראה שפיליפ יודיע על השהיית ההעלאה, שאמורה היתה להתרחש בחודש הבא.

בתחילת השבוע אמר פיליפ לעיתונות הצרפתית שלא יוותר על העלאת המסים, אלא אם הדבר ילווה בקיצוץ משלים באזורים אחרים כדי למנוע כל עליה בגירעון הממשלתי. "אנחנו צריכים להאיץ את קצב הפחתת הממסים", אמר, "אבל, בשביל זה אנחנו צריכים גם להאיץ את ההפחתה בהוצאה הממשלתית. זה תנאי חובה".

אלא שנראה שהיקף המחאה הביא את הממשלה להסכים בכל זאת להשהיה. פליפ היה אמור להיפגש עם נציגי המוחים, אבל אלו ביטלו את המפגש בעקבות לחץ מצד מפגינים אחרים, שסירבו להיכנס למו"מ עם הממשלה בלי שזו תתחייב קודם כל לבטל את העלאת הממסים.

אתמול בערב נהרגה אישה בת 80 שנפגעה מרימון גז מדמיע שנורה בטעות למרפסת ביתה, ובכך עלה מספר ההרוגים בהפגנות ל-3. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביטל נסיעה דיפלומטית לסרביה כדי לנהל את המו"מ עם המפגינים, שמובילים את המחאה החריפה ביותר מזה חמישים שנה בצרפת.

אנשי 'האפודים הצהובים' במחאה על עליית מחיר הדלק בצרפת (AP Photo/Bob Edme)

בשבתות האחרונות התקיימו בפריז הפגנות אלימות שזכו לסיקור עיתונאי ברחבי העולם. אולם מרבית ההפגנות מתרחשות דווקא מחוץ לפריז וללא אלימות, ומתמקדות בביקורת כנגד המדיניות הכלכלית-חברתית של הנשיא מקרון. מה שהיה הגורם הראשוני לפרוץ המחאה – העלאת המע"מ על הדלק, התרחב לעוד שורה ארוכה ומבוזרת של דרישות להטלת מס גבוה יותר על ההון, השקעה ציבורית רחבה יותר בדיור וסוף לקיצוצים התקציביים.

ההפגנות האחרונות הן התפרצות של מתח שקיים כבר תקופה ארוכה מול ממשלת מקרון. מה שהצית את המחאה היתה החלטה להעלות את המס על הדלק, בטענה שמדובר במהלך שמטרתו להפחית את שריפת הדלק הפחמני בצרפת. על פי תכניתה של הממשלה, הרווחים מהמס יופנו לטובת השקעות ממשלתיות בפיתוח אנרגיה מתחדשת, וכך תסייע לצרפת לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת הסכם פריז משנת 2016.

אלא שאת המחיר של מס עקיף גבוה יותר על הדלק משלמים דווקא העניים. צרפת עוד סובלת מהשלכותיו של המשבר הכלכלי שהחל בשנת 2008, ורבים בקרב מעמדות הביניים והעניים סובלי מירידות שכר, פיטורים וירידה משמעותית בכוח הקנייה. מחירי הדלק בצרפת נמצאים גם ככה בעלייה, כשבשנה האחרונה בלבד עלה מחיר הסולר ב-23% והבנזין ב-14%. בשנים האחרונות העלייה במחירי הדיור במרכזי הערים דחקה את העניים רחוק יותר ויותר אל הפרברים. העבודה, כמובן, נשארת במרכז העיר, מה שדורש נסיעות ארוכות יותר ויותר כדי להגיע לעבודה. משמעותו של מס דלק הוא התייקרות הנסיעה – שבמקרים רבים לא נכללת בשכר העבודה.

המס על הדלק הוא במידה רבה "הקש ששבר את גב הגמל" מבחינת העניים ביותר בצרפת. מקרון, שהודבק אליו השם "נשיא העשירים", מקדם בשנה וחצי האחרונות רצף של מהלכים שמיטיבים באופן ברור עם העשירים ביותר בצרפת – ובכך מחריף את אי השוויון הגובר. כך לדוגמא, אחד המהלכים הראשונים שקידם מקרון היה ביטול "מס הסולידריות" (ISF), שהיה למעשה מס על ההון. על פי הערכות הממשלה מדובר ב-14 מיליארד יורו נוספים שילכו לידיהם של העשירים ביותר בצרפת השנה בלבד.

לעומת זאת, מקרון ביצע קיצוצים משמעותיים במימון ממשלתי לפרויקטים של דיור ציבורי, הטיל מסים נוספים על הפנסיות הממשלתיות, ביטל את הצמדת הפנסיות למדד המחירים וניהל מספר מאבקים מתוקשרים עם ארגוני העובדים. לכן נתפש מקרון כמי שמשרת את האינטרסים של האליטה הצרפתית על חשבון מרבית הציבור. חלק מהמפגינים טוענים בכלל שהמס האחרון נועד לכסות על הגירעון שנפער בתקציב המדינה בעקבות הקלות המס על ההון, ואין להם קשר להשקעות באנרגיה מתחדשת.