נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התייחס לפיטורי העובדים באינטל ישראל והתריע כי "גל הפיטורים הגדול עוד לפנינו". את הדברים אמר בכנס של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, שעסק בירידה החדה של קצב צמיחת הייצוא שאף הוביל לקיפאון בצמיחה לנפש.

מהנתונים שבידי התאחדות התעשיינים, עלה כי מאז תחילת 2015 הצטמצמה מצבת כוח האדם בתעשיה ב-0.5% (כ-2,225 משרות נטו). הפיטורים מאפיינים בין הייתר את תעשיות ההיי-טק: 1,205 עובדים פוטרו מתעשיית הרכיבים האלקטרוניים, 865 עובדים פוטרו מענף הציוד האלקטרוני לצריכה אישית. גם בענף הציוד החשמלי פוטרו 835 עובדים ובענף המכונות והציוד 785. כמו כן מציגים באיגוד התעשיינים נסיגה ריאלית של 12% בהייקף ההשקעה והייבוא במכונות תעשייתיות חדשות.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים צילום ארכיון: פלאש 90

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים צילום ארכיון: פלאש 90

ברבע השנה הראשון של 2016 דיווחו התעשיינים על נסיגה של 2% נטו בתפוקה, וזאת על רקע של נסיגה של 4% במכירות לשוק המקומי וירידה של 1% במשלוחי הייצוא. עם זאת נמשך הגידול בהשקעות בנכסים קבועים ועמד על עליה של 6% (לאחר עליה של 8% ברבעון האחרון של 2015)

רובי גינל, סגן נשיא התאחדות התעשיינים, הסביר את הקשר שבין ירידת קצב צמיחת הייצוא לקיפאון ולפיטורי העובדים. "צמיחה נשענת על שלושה מקורות עיקריים – ייצוא, צריכה פרטית וציבורית והשקעות. הצריכה הפרטית בשנים האחרונות נשארה פחות או יותר אותו הדבר, בחודשים האחרונים יש מעט ירידות. מה שירד בצורה חדה הם ההשקעות והייצוא. אם לפני 2009 המשק צמח ב-5-6%, מאז 2009 הוא צומח במקצב של 2-3%, ומה שגרם לכך זה הירידה בייצוא. הייצוא ירד מקצב צמיחה שנתי של 12% לקצב צמיחה שנתי של 1.5% וב-2015 הוא אפילו ירד ב-6%. כאן למעשה המשק הישראלי איבד מנוע צמיחה מאוד משמעותי. המשמעות היא שאנחנו לא יכולים להגדיל את רמת החיים, או להעלות משכורות בשל פיריון נמוך. זה עלול להתגלגל למיתון כפי שה-OECD הזהיר לפני כחודש".

"התעשייה כבר פיטרה בלית ברירה המון עובדים" אמר ברוש, "אומרים שאנחנו מדינת "היי-טק", אבל הפיטורים היו בכל ענפי התעשייה וגם בגל הפיטורים הקרוב שאני צופה, אף ענף תעשייה לא יישאר חסין מהתהליך הטראומטי הזה, מהיי-טק ועד ענפי התעשייה המסורתית".

"צמיחה כלכלית ואיתנות תעסוקתית נשענת בעיקר על צמיחה של המגזר העיסקי, שקולט עובדים רבים בשכר ובפריון גבוהה למקומות עבודה יציבים, ובכך יכול להבטיח צמיחה כלכלית לאורך זמן"

ברוש הסביר את הירידה בתעשייה ובייצוא בין היתר בתנאים שמדינות אחרות מציעות לחברות הישראליות על מנת שיקימו בהן מפעלים. "כל המדינות רוצות לחבק את החברות הישראליות, רק שנעבור אליהן. זו מגמה שאותי כתעשיין ישראלי מאוד מדאיגה. זה תהליך שכבר התחיל ולא ידוע מתי זה ייגמר וכולנו יודעים שמפעל שכבר עשה את הצעד והקים מפעל בחו"ל, יקים גם את המפעל השני שלו בחו"ל ולא בארץ".

לדבריו "הדרך היחידה לשינוי המצב והעלאת קצב הצמיחה היא שהממשלה, ובפרט משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, יבינו שיש להזרים הרבה יותר משאבים לעידוד הצמיחה והפריון". בין ההשקעות שמקווים להם בהתאחדות התעשיינים: השתתפות בפעילויות שיווק לחו"ל – באמצעות מכון הייצוא, מנהל סחר חוץ או השגרירויות השונות בעולם וכו'. עידוד השקעות הון, וכן עידוד השקעות במחקר ובפיתוח, וכן הפניית משאבים להכשרת עובדים מקצועיים במקצועות הטכנולוגיים, בין היתר באמצעות חיזוק החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל.

ברוש טוען כי על מדינת ישראל לדאוג לייצורם של 150 אלף מקומות עבודה חדשים מדי שנה. יו"ר התאחדות התעשיינים מתח ביקורת על כך שהמדינה מרחיבה את המגזר הציבורי באופן מלאכותי, לשיטתו, שאינו הולם את היקף האוכלוסיה בישראל במקום את המגזר הייצרני והתעשייתי. לדבריו לולא קלט המגזר הציבורי עובדים חדשים רבים היתה האבטלה בישראל עומדת על 8%. לדברי גינל חשיבות המגזר העיסקי באה בין היתר בשל העובדה כי הוא נושא בנטל המיסים, לפיכך "צמיחה כלכלית ואיתנות תעסוקתית נשענת בעיקר על צמיחה של המגזר העיסקי, שקולט עובדים רבים בשכר ובפריון גבוהה למקומות עבודה יציבים, ובכך יכול להבטיח צמיחה כלכלית לאורך זמן", אומר גינל.