סיפור אמיתי.
ז'ורז'ט היא ספרית בבית סיעודי, שם אני מבקר קרוב משפחה לעתים קרובות. בכולם בגד הגוף אבל לרובם מוח בהיר וצלול.
באחד הוויכוחים היומיומיים בין שוכני המוסד בארוחות הבוקר והצהריים, ז'ורז'ט הספרית הצעירה, חיננית ובעלת חדוות חיים שמגיעה לספר את החבר'ה ועושה להם שמח, פדיקור ומניקור, העלתה לפתע תמיהה, מדוע דבורה והדיירים האחרים, מוותיקי הארץ, מלינים על ההתנהלות הלא צנועה של ביבי ושל שרה.
"מה יש?" אומרת זו'רז'ט "שיהיה לביבי ושרה לבריאות. הייתי נותנת להם כל מה שיש לי, אפילו את טבעת הנישואים."
עונה לה אחת הסיעודיות דבורה "עד כדי כך אתם צריכים שיהיה לכם מלך ומלכה?"
"נכון" ענתה ז'ורז'ט בנחת "אנחנו אוהבים מלך, כואב לכם?"
"אתם לא היחידים" אומרת דבורה אחת הדיירות בכעס "הנה סוניה וולאדימיר היקרים שלנו, יושבים כל היום לידי בשולחן ומספרים סיפורים ונפלאות על פוטין, איך הוא מתרחץ במים קפואים, איך הוא צד צבאים, איך יש לו כוח, מחסל בנדיטים עיתונאים שמכפישים את רוסיה."
מתרגש וולאדימיר מרוסטוב: "נו, ואתם ישראל עושים דמוקרטיה – אנרכיה. אתם צריך קצת כוח. אתם ומוסלמים."
דבורה לא יכולה להכיל את זה. הרי גדלה על ברכי הדמוקרטיה כאן בישראל. לעתים, טובה הדמוקרטיה לעתים מקרטעת, אבל דמוקרטיה… מילדותה הפנימה מה עשתה הדיקטטורה להוריה אי שם בגלות האכזרית בשנות השלושים של המאה הקודמת.
אבל דבורה שלנו אוי דבורה יקרה, גם לא תבין מדוע בטורקיה ממשיכים להעריץ את ארדואן למרות שהוא בנה לעצמו ארמון עם אלף חדרים – לשולטן הם מתגעגעים. כך אוהבים הטורקים את שליטיהם.
דבורה גם לא תבין לעולם כיצד למרות ששלמה המלך שיעבד את כל עם ישראל לעבדות כדי לבנות בית מקדש, ירצה חלק מעם ישראל המשיחיסטי מלכות ובית מקדש כולל הכלת ההלכה על כל העם.
דבורה ממאנת להאמין מבינה מדוע הכוחות העולים שמאיימים לסחוף את פולין והונגריה לדיקטטורה רוצים לחסל את הדמוקרטיה לאחר דורות של שליטים אכזרים.
דבורהל'ה חלוצה יקרה, את שהגעת לארץ במשלוח האחרון של ילדים מגרמניה, אחלוק אתך סוד: גם חלק מהאנשים שלמדו איתי בכיתה, במיוחד אלה שעלו ממזרח אירופה כמהים לשלטון כוחני – שרחוק מכוח אמיתי. זה מה שהכניסו להם הוריהם בבית. הלא הכרתי אותם.
בעיניהם זכויות למיעוטים מייצגות סימן לחולשה ולרפיסות גם אם רוב קברניטי הצבא שלנו, החזק בעולם, בעד דמוקרטיה אמתית שמשמעותה כיבוד המיעוט וזכויות למיעוטים.
אז תפנימי דבורה. מה שאני אומר לך זה מסר מאוד מאוד פשוט וייתכן שגם בטרם תלכי לעולמך, וזה לא רחוק, לעולם לא תוכלי להבין את מה שהולך כאן בימים אלה. וזה מטריד אותך מאוד, אני יודע. בביעותי הלילה שלך את מתמלאת בזיעה קרה כשאת חושבת: איזה מדינה אני משאירה כאן לאחר מותי, ארץ חלומותיי.
האם זה ירגיע אותך דבורהל'ה, אם אומר לך, בטרם תעצמי את עיניך, אמת פשוטה:
תומכי הדמוקרטיה ושומרי הסף שלה הם מיעוט בעולם.
ואף על פי כן יסתובב העולם על צירו הדמוקרטי.
