בשנת 2016 נספרו בישראל 1,872 'דרי רחוב', אותה אוכלוסיה שרואים ברחובות וניתן לזהותה בנקל. ההגדרה של 'דרי רחוב' היא הגדרה מצומצמת של המדינה, המכילה רק בני אדם מעל גיל 18 השוהים ברחוב זמן ממושך, נמצאים בהזנחה ואינם נאבקים לשינוי מצבם. על פי המחקר של דר' שמוליק שיינטוך 'לשרוד בשולי העוני – מדיניות, שירותים וקצבאות לחסרי בית', נע מספרם האמיתי של חסרי בית בישראל בין 11,000 ל-32,500 בני אדם.
הדיון בוועדת העבודה והרווחה עסק בנתונים שעלו מהמחקר, והשתתפו בו חברי כנסת, אנשי מחקר ומקצוע, נציגי משרדי הרווחה והעבודה ומשרד השיכון והבינוי, פעילים חברתיים העובדים עם חסרי בית וחסרי בית עצמם. בסיומו קראה ח"כ מירב בן ארי (כולנו) לשנות את תקנות התע"ס לפיהם מוגדר דר רחוב.
הבטחת הכנסה וסיוע בשכ"ד
לפי מחקרו של שיינטוך 62% מאותם האנשים המוגדרים דרי רחוב, אינם מנצלים את הקצבאות המגיעות להם. הקצבאות המגיעות לדרי רחוב על פי החוק במדינת ישראל מגיעות מהביטוח הלאומי – גמלת הבטחת הכנסה, קצבת נכות וממשרד הבינוי והשיכון – סיוע בשכר דירה. כל אלו ניתנות באופנים שונים גם לאוכלוסיה הכללית.
גמלת הבטחת הכנסה ניתנת לדרי הרחוב ללא התייצבות בשירות התעסוקה, בעילת דר רחוב. הקיצבה עומדת על סכום של 1,735 שקלים. אחד המכשולים העומדים בפניהם הוא הצורך להוכיח מדי חודש את היותו דר רחוב, ואף לשתף פעולה עם העובד הסוציאלי. נכים שהם דרי רחוב, אינם זכאים לקבל קיצבת נכות ואת הבטחת ההכנסה.
הקיצבה הנוספת, סיוע בשכר דירה, הינה קיצבה עבור אלו מחסרי הבית המסוגלים להגיע למצב של שכירת דירה. הקושי המרכזי איתה הוא שהיא יורדת משנה לשנה. בשנה הראשונה והשנייה זכאים דרי הרחוב ל – 1,170 שקלים, בשנה השלישית 1,004 שקלים וברביעית 883 שקלים. כל מי ששכר דירה בישראל יודע שעם הסכום הזה אי אפשר לשכור ולו חצי חדר, גם לא בפריפרייה. מעקש נוסף הוא הבירוקרטיה הנדרשת מדרי הרחוב כדי להגיע לזכאות לסיוע בשכר דירה.
חסר בית: "אני מיואש"
מחקרו של דר' שיינטוך בדק ומצא כי רבים מהעובדים הסוציאלים והאנשים המטפלים בחסרי בית אינם מודעים לרוב הזכויות והעזרה להן זכאים אנשים חסרי בית. אבי, עובד סוציאלי מאופקים הוסיף לתוצאות של שיינטוך ואמר בדיון: "בפועל אני עובד עם דרי רחוב בהתנדבות, אין לנו תקנה. אבל אתם יודעים מה דרי רחוב צריכים יותר מבתים וקיצבאות? כבוד."
רוסלן, דר רחוב המתגורר באופקים סיפר לוועדה: "אני גר במקלט בלי שירותים בלי מים. מה שחסר זה יחס. עליתי מרוסיה, וכל המשפחה של מכורים. יצאתי מגמילה ואין לי איפה להיות. יותר מחצי שנה לא קיבלתי קיצבה. הייתי מיואש, חסר אמון."
נציגת משרד הדיור והשיכון סיפרה בדיון כי המשרד הקצה כ-400 דירות לשיכון דרי רחוב, והעניין נמצא בתהליכים מתקדמים של אישורים. חברי הכנסת דרשו כי הוועדה תעקוב אחר ההתפתחות החיובית הזו. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר בדיון כי פתרון הבעיה מתחיל בהגדלת מאגר הדירות בדיור הציבורי.
ח"כ מירב בן ארי (כולנו) סיכמה את הדיון וקראה לשינוי הגדרות התע"ס: "צריך מתווה לאיך להגיע לאותם אנשים שלא ממצים את הזכויות שלהם. מה הכלים שצריך? צריך מסמך ממשרד העבודה והרווחה. המחקר הזה צריך להמליץ כדי לתקן. צריך לשנות את תקנות התע"ס, שבו אדם מוגדר כדר רחוב, זה לא רלוונטי."
