כמאה ועשרים דיפלומטים ישראליים בכירים, שגרירי ישראל ונציגיה המוצבים בבירות העולם, יעשו את דרכם בשבוע הבא לישראל, לצורך השתתפות בכנס העבודה השנתי שלהם במשרד החוץ. ניתן לשער ששיחת היום בפינת הקפה ובתור לארוחת הצהריים תהיה הפגיעה הנוספת בתנאי העסקתם, אותה מוביל משרד האוצר.

על פי הפרטים שהגיעו לידי "דבר ראשון" משרד האוצר מבקש להחיל מיסוי על רכיבי שכר של הדיפלומטים בשירות החוץ, לרבות רכיבי שכר שהיו פטורים ממיסוי עד כה: דוגמת "דמי יצוג" (כלומר החזר על הוצאות פרטיות הנדרשות לשם יצוג המדינה), דמי יצוג עבור בני ובנות זוג, ותוספת לאחזקת הבית. התוספות הללו נהוגות גם עבור נציגי משרד הביטחון בחו"ל ונציגי משרד הכלכלה, והרפורמה שהאוצר מוביל אמורה לחול גם עליהם.

הרפורמה שמבקש משרד האוצר להוביל בשירות החוץ, שמשנה סדרי עולם שנהוגים בשירות זה שנים, נובעת מביקורת שכר שנעשתה לאחרונה. על פי הביקורת מדובר בסעיפים שצריכים להיחשב כהוצאה של השגרירות ולא להיתווסף לשכרו של השגריר. לחילופין, נטען בביקורת השכר, אם התוספות ניתנות במסגרת השכר הרי שיש להחיל עליהן מס הכנסה. התוצאה עלולה להיות ירידה משמעותית ב"נטו" שמקבלים הדיפלומטים הבכירים.

גורמים בשירות החוץ הסבירו ל"דבר ראשון" שנציג רשמי שיוצא לשליחותו מתבסס על שכר הנטו שהוא צפוי לקבל בעת קבלת ההחלטה, וכי יש כאן הרעת תנאים חמורה. שכרו של שגריר נע בסביבות 20 אלף שקלים בחודש, והתוספות, כחלק מהשכר עשויות להגיע לכ-5,000 שקלים בחודש. מיסוי של התוספות יביא לפגיעה בשכר נטו בסך של כ-2,000 שקלים בחלק מהמקרים, כמעט 10% מהשכר החודשי.

בוועד העובדים של משרד החוץ, מטבע הדברים, מתנגדים לרפורמה של משרד האוצר. דנה בנבנישתי, יו"ר הוועד, אמרה ל"דבר ראשון" כי היא אמנם מבינה את הצורך להתאים את הגדרת התשלום כ"הוצאה" או "החזר הוצאות" אך לא ניתן לקבל שתיקון טכני שכזה יביא לפגיעה בסכום הכסף נטו שמקבלים השליחים של ישראל בעולם. בנבנישתי ציינה בכעס את העובדה כי האוצר "שוב בחר לפעול באופן חד צדדי" ולא ניסה להגיע להסכמות.

במהלך השנה האחרונה מתנהל בין האוצר לעובדי משרד החוץ, אך כעת האוצר החליט חד צדדית שבשכר חודש נובמבר הסעיפים לא ישולמו לשליחים. נציגי העובדים פנו לבית המשפט לענייני עבודה שיקפיא את המהלך ושלא יאפשר שינוי ללא הסכמת הצדדים. בית המשפט פסק כי תשלום שכר נובמבר ישולם במלואו וכי על הצדדים לקיים משא מתן אינטנסיבי במשך שבועיים, כאשר לפחות אחת הפגישות תהיה בנוכחות מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר ההסתדרות.

במשרד האוצר בחרו שלא להתייחס לדברים.