זה אולי ישמע מוזר, אבל צריך לעשות עבודת לובי ארוכה ואינטנסיבית כדי לקדם הצעת חוק שכל מה שהיא אומרת הוא שיש לקבוע סטנדרט לאיך צריכה להיראות תחנת אוטובוס, זאת כדי שבכל תחנת אוטובוס בישראל יהיה מחסה מגשם בחורף ומהשמש היוקדת בקיץ וספסל לשבת. זהו סטנדרט מינימלי, שיאפשר המתנה בתנאים סבירים, למשתמשי התחבורה הציבורית, שלעיתים נאלצים להמתין זמן ממושך עד שמגיע האוטובוס.

זה ברור לגמרי שחשוב שתחנות האוטובוס יהיו ראויות ומכבדות את הנוסעים, קודם כל בשביל הנוסעים שמשתמשים כיום באוטובוסים, רבים מהם אנשים מבוגרים, אך זה חיוני גם כחלק ממדיניות הפחתת השימוש ברכב הפרטי. כלומר, אם רוצים לשכנע את הציבור לעבור לתחבורה הציבורית, וזו כידוע המדיניות הרשמית של משרד התחבורה, אז היא צריכה להיות שירות שנוח להשתמש בו ותחנות אוטובוס הן חלק מהשירות הזה. אך במציאות של התחבורה הציבורית בישראל, מחצית מתחנות האוטובוס הן תחנות עמוד בלבד, ללא כל מחסה וללא מקום לשבת. וגם תחנות שהן לא עמוד בלבד, לעיתים רבות חשופות לפגעי מזג האוויר בגלל תכנון לקוי.

האם אנחנו נמשיך לעמוד בגשם שוטף או בשמש קופחת בתחנות אוטובוס? זו שאלה שבמידה רבה תלויה בשר התחבורה ישראל כץ

אז אם זוהי דרישה כל כך מתבקשת מדוע הצעת החוק הזו לא עוברת? בעבר הצעת החוק נדחתה בגלל התנגדות השלטון המקומי. תחנות האוטובוס נמצאות באחריותן של הרשויות המקומיות שחששו שכל שינוי כזה בחקיקה, יטיל עליהן הוצאות תקציביות שהן לא תכננו. ב"לובי 99" פעלנו בסיוע הדרג המקצועי במשרד התחבורה כדי לשכנע את השלטון המקומי להתגייס לטובת הצעת החוק.

קרה עוד דבר. בשלטון המקומי מחוברים לשטח. הם מבינים היטב שישראל במשבר תחבורה וראשי הרשויות שומעים יום יום מתושביהם על הפקקים והתחבורה הציבורית המקרטעת. במקביל, הם גם שומעים את שר התחבורה, ישראל כץ, מאשים אותם בבעיה (לפעמים בצדק) והם לא רוצים להיות החסם בפני פיתוח התחבורה הציבורית ופתרון בעיית הפקקים. לכן, היום השלטון המקומי דווקא תומך בהצעת החוק ומוכן לקדם אותה.

גם משרד האוצר כבר לא מהווה בעיה. באוצר מוכנים היום לשלם הרבה כסף כדי לשפר את התחבורה הציבורית, שכן עלות הפקקים המשפיעה על התוצר מגיעה לסכום אסטרונומי של 40 מיליארד שקלים בשנה, ותחנות האוטובוס הן באופן יחסי כסף קטן.

תחנת אוטובוס בירושלים בגשם (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

אז אם כולם כל כך מסכימים, מה בכל זאת הבעיה? הגשנו את הצעת החוק הזו עם חבר הכנסת מהליכוד, מיקי זוהר, כדי לתת לה את כל הסיכויים לעבור (להצעות חוק של חברי כנסת מהאופוזיציה לא תמיד קל לעבור במציאות הפרלמנטרית הנוכחית). ח"כ זוהר ועוד חברי כנסת רבים מחויבים להצעה ולשיפור התחבורה הציבורית. ביום ראשון ההכרעה עוברת לוועדת השרים לחקיקה, אך ההחלטה האם ההצעה הזו תעבור נמצאת כיום בידי אדם אחד – שר התחבורה ישראל כץ.

כץ אמר למספר גורמים בחודשים האחרונים כי הוא סבור שבכוחו של משרד התחבורה לפתור את הבעיה של תחנות האוטובוס ללא חקיקה. הוא אכן עושה מאמצים לשפר את המצב. אך אנחנו, וגם חברי הכנסת, חושבים שללא סטנדרט בחוק, המחויבות מצד כל הגורמים הרלוונטיים לתחנות אוטובוס איכותיות ונוחות תהיה נמוכה. לעמדה הזו יש גיבוי גם בדרג המקצועי במשרד התחבורה. האם אנחנו נמשיך לעמוד בגשם שוטף או בשמש קופחת בתחנות אוטובוס? זו שאלה שבמידה רבה תלויה בשר התחבורה ישראל כץ ובהחלטה שהוא יקבל לקראת יום ראשון.