באוניברסיטה העברית מגיבים לסערה שהתחוללה בתחילת השבוע עם פרסום הידיעה לפיה בכוונת המוסד לקדם מהלך בו בשנים הקרובות תארים מתקדמים ילמדו באנגלית ולא בעברית. לדבריו של רקטור האוניברסיטה, ברק מדינה, הפרסומים היו לא מדויקים ואין בכוונת האוניברסיטה להסב את הלימודים בכלל התארים לאנגלית. מדינה הפנה את דבריו גם לאקדמיה ללשון עברית, שביקרה את המהלך עליו נכתב ב'מקור ראשון' והגדירה אותו כלא פחות מ"חזרתה של מלחמות השפות".

הנשיא ריבלין הגיב בחריפות לדיווחים: "הדיווחים על כוונת האוניברסיטה העברית לעבור ללימודי אנגלית בתארים מתקדמים מטרידים אותי מאוד ואף הבעתי השבוע את דאגתי מהאפשרות בפני גורמים רמי דרג באוניברסיטה", אמר הערב נשיא המדינה ריבלין. "מהלך כזה מסכן את תחייתה של העברית באופן ממשי. שפה שאין בה יצירה אקדמית ברמה גבוהה בכלל התחומים, המדע, החברה, ומעל הכל- הרוח, קרובה להיות שפה מתה. זהו רעיון אומלל שמשמעותו כריתת הענף עליו יושבת האוניברסיטה העברית ונשיאת שם העברית לשווא. אני קורא לקברניטי האוניברסיטה העברית להבהיר כי אין בכוונתם לקדם מהלך שכזה ולהמשיך להיות שותפים אמיתיים בתחיית העברית."

"הפרסום לפיו האוניברסיטה החליטה להסב את הלימודים באופן גורף לאנגלית הוא לצערנו כוזב. אנו ממשיכים להיות מחויבים להוראה, למחקר ולפעילות ציבורית בשפה העברית", הודיע מדינה, והתחייב כי על פי מסך העקרונות היסודיים של האוניברסיטה, כל הלימודים לתואר בוגר במוסד ימשיכו להתקיים בשפה העברית, וכי הלימודים בשפה האנגלית במסגרת לימודי הבוגר נעשים בעיקרם במסגרת תכניות לחילופי סטודנטים, וכן בקורס אחד באנגלית בו מחויבים כל הסטודנטים לתואר בוגר שהחלו בלימודים בשנת תשע"ט. עוד הוסיף מדינה כי הלימודים לתואר מוסמך במדעים העיוניים ימשיכו להתקיים בשפה העברית, וכי במסגרת תואר מוסמך למדעים ניסויים, הלימודים יוסבו בחלקם לשפה האנגלית, בתיאום עם היחידות הרלוונטיות, שכן, בשיעורים בהם נוכח סטודנט או מורה שאינו דובר עברית, שפת ההוראה היא אנגלית ועבודת הדוקטורט המוגשת במסגרתם יכולה להכתב בעברית או באנגלית, לפי בחירת התלמיד ובאישור המנחה והוועדה המלווה.

לצד זאת, אישר מדינה כי האוניברסיטה אכן פתחה במהלך להרחבת אפשרויות הלימוד והמחקר בשפה האנגלית, וזאת כחלק מהנסיון לקדם את האוניברסיטה בזירה הבינלאומית, דבר שמתבטא בקליטת סטודנטים ומרצים מחו"ל והכנת סטודנטים לעולם המחקר והלימוד הבינלאומי שמתנהל כולו באנגלית.

באוניברסיטה העברית גיבו את דבריו של מדינה והוסיפו כי "בתואר שני במדעים העיוניים, ככלל, התוכניות ממשיכות להילמד בשפה העברית ובמקביל מתקיימות תכניות לימודים באנגלית עבור הסטודנטים הבינלאומיים. בתחום המדעים הניסויים, לימודי התואר השני בחלק מן התחומים, ובכלל זה בחקלאות, עתידים להילמד בשפה האנגלית, לאור השתתפות רבה של סטודנטים בינלאומיים בלימודים אלו. מהלך זה צפוי לקדם את מעמדה הבינלאומי של האוניברסיטה ולשמר את מעמדה המוביל בישראל ובעולם. לצד היותנו מוסד פתוח לעולם, אנחנו נקדם ונחזק את הלימוד והמחקר של השפה העברית ותחומי הלמידה השייכים אליה." עוד הוסיפו באוניברסיטה כי "התגובה של האקדמיה ללשון העברית תמוהה בעינינו וראוי היה שאחרי מספר דיונים תקשורתיים הדברים יוצגו בצורה נכונה".

אספה בנווה שלום על שפת הלימוד בבתי ספר כחלק ממלחמת השפות, שנת תרע"ג (1913) (צילום מתוך הספרייה הלאומית)

במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הקדישו בתכנית החומש האחרונה שיצאה לדרך לפני כשנתיים פרק חשוב שעניינו קידום הבינלאומיות במערכת האקדמית. זאת במטרה להדביק את הפערים שנוצרו בשנים האחרונות בין ישראל לשאר העולם המערבי, שמשקיע בנושא תקציבים רבים, בעיקר במדינות דוגמת סין וצרפת. במל"ג הוחלט להקדיש לנושא עשרות מיליוני שקלים בשנה.

במל"ג רואים שלושה יעדים עיקריים לתוכנית, שנחשפה לפני כשנתיים: העלאת האיכות והתחרותיות של המערכת האקדמית, שילוב ממדים בינלאומיים, בין־תרבותיים וגלובליים בהכשרה הניתנת במסגרת האקדמיה וקידום התחרותיות והכלכלה של המדינה. בנוסף, הם מקווים שהמהלך יצליח להוות כלי לצמצום חרמות אקדמיים שיביא למדינה תרומה מדינית ודיפלומטית.

נכון לשנים האחרונות, מצבה של ישראל ביחס ליתר מדינות ה־OECD לא מעודד, כשברקע ניצבת ההתמודדות הנמשכת של האקדמיה המקומית עם אקלים פוליטי־מדיני בינלאומי סבוך, שבא לידי ביטוי בקמפיינים להחרמת ישראל, דוגמת קמפיין ה־BDS, שצמחו בקמפוסים ברחבי העולם. אוכלוסיות היעד המרכזיות של התוכנית הן יהודים – בעיקר מצפון אמריקה אך גם מאירופה – וכן תושבי מזרח אסיה, אזור ממנו מגיע המספר הגבוה ביותר של סטודנטים זרים בעולם, בעיקר מסין ומהודו. לפי נתונים שפורסמו בשנים האחרונות, 84% מהסטודנטים הזרים לתואר ראשון בישראל ו־70% לתואר שני הם יהודים.