לקראת עדכון תעריף החשמל בתחילת שנת 2019, פרסמה רשות החשמל את השימוע לגבי התעריפים. בנוסף להתייקרות הדלקים הרשות החליטה לפרוס לעתיד ייקור נוסף של 3.5% בתעריף, בשל העלאת הבלו על הפחם ועלויות נוספות של אנרגיות מתחדשות ב-3.5% נוספים. ברשות החשמל אומרים שהתעריף יחזור לרמתו בשנת 2015 לאחר שלוש הפחתות תעריף בשנים האחרונות.

תעריף החשמל הוא "מחיר בסיס" לעלויות המחיה בישראל והוא צפוי לייקר את עלויות התפעול של מגוון תעשיות, לרבות מפעלי התפלת מים, שהם צרכני חשמל גדולים. המחיר החדש צפוי להיות 49 אגורות לקילו-וואט/שעה (קוט"ש) בתעריף הביתי. לפי רשות החשמל, מחיר זה שומר על מיקומה של ישראל באמצע הטבלה של המדינות המפותחות מבחינת עלויות החשמל.

תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. תוך כמה שנים יופסק השימוש בפחם (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90).

האנרגיות המתחדשות – יקר או זול?

כמעט כל האנרגיה המתחדשת בישראל היא אנרגיה סולארית. מבנה העלויות שלה שונה מתחנות כח שכן אין עבורה רכש דלקים, ויש התחייבות לרכוש את כל החשמל שייוצר באופן סולארי בתעריף ידוע מראש, אך לא ידוע מראש כמה שעות שמש יהיו בשנה, רמת העננות ומה יהיה קצב ירידת התפוקה של כל פאנל מותקן. ירידה זו נחשבת לסיבה מדוע נהוג כיום להעריך את התוחלת של פאנלים סולאריים ב-20-25 שנה. העלות העיקרית היא עלות הרכישה וההתקנה של הפאנלים ועד 2013 הפאנלים סובסדו בתעריפים גבוהים מאוד, עד 2.5 שקלים לקוט"ש. בשנים האחרונות מחירי הפאנלים צנחו וגם התעריפים. שדות סולאריים חדשים זכו במכרזים בעלויות ייצור נמוכות של כ-19 אגורות לקוט"ש, לעומת ממוצע עלות של 30 אגורות בסל הדלקים הרגילים. ייצור בגגות קטנים מזכה בעריפים של 45-50 אגורות לקוט"ש, אך חוסך חלק מעלויות ההולכה, כי הייצור והצריכה נעשים זה ליד זה.

עלות האנרגיה הסולארית נמצאת בירידה מהירה

אם בשנת 2017 המשק צרך 1,445 GWH (גיגה-וואט/שעה) של אנרגיה סולארית בעלות של 111.6 אגורות לקוט"ש, הצפי ל-2019 הוא ל-86 אגורות בלבד. בין 2018 ל-2019 יתווספו למשק כ-1050GWH  באנרגיה סולארית – עליה גבוהה מאוד של 60% בשנה אחת בלבד. לפי חישובי 'דבר ראשון', מדובר בתוספת עלות של 23%, אך בהוזלה יחסית של 18% לכל קוט"ש. אם המתקנים הפעילים ב-2018 יעבדו באותו היקף ב-2019, הרי שתוספת האנרגיה הסולארית בשנה הבאה תעלה למשק 51 אגורות לקוט"ש בממוצע, עדיין מעל סף ה-30 אגורות של ייצור חשמל רגיל.

תחנת הכח אלון תבור (צילום: יוסי וייס/חברת החשמל)

ברשות החשמל אמרו ל'דבר ראשון' כי המתקנים שנכנסים בשנה הבאה לייצור כוללים מתקנים שמבוססים על הסדרות ישנות משנת 2008 עד שנת 2016, בעלויות גבוהות. המכרזים החדשים, בהם נרשמו מחירים נמוכים, ייכנסו לשימוש רק בעוד כשנה וחצי. כך יוצא שמי שהתעכב בהקמת המתקנים, גם אם שלא באשמתו, עשוי ליהנות מרכש פאנלים זול בהרבה לעומת תעריף הישן והגבוה, שכבר הפך למנופח.

העלויות שלא נרשמות בשום מקום

אנרגיות מתחדשות לא מחסלות משאבים טבעיים ואינן מזהמות את האוויר. אנרגיה סולארית צורכת קרקע, אך ייצור על גבי גגות חוסך אפילו את הקצאת הקרקע, ומפחית במעט את עלויות ההולכה. ייצור מעל מאגרי מים חוסך אידוי של מים וייצור על גגות של רפתות חוסך בעלויות הקירור שלהן. איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אמר ל'דבר ראשון' כי בשנים הקרובות תהיה השפעה הפוכה של האנרגיה המתחדשת שתפחית לחלוטין הסובסידיה ששולמה עד כה. "נכון שיש גם עלויות מערכתיות לאנרגיות מתחדשות – צריך לגבות אותן באנרגיות מזהמות ויש עלויות לשימוש שלהן ברשת, אבל העניין העיקרי הוא שאף אחד לא שם תג מחיר על הנזק הסביבתי והבריאותי של שריפת דלקים. בישראל אין בכלל תמחור על הפחתת פליטות גזי חממה ואין תמחור לתרומה לזיהום אוויר", אמר.

עלויות אלו, שאינן מופיעות בשום תקציב, נקראות בשפה הכלכלית "עלויות חיצוניות". פרנס הוסיף כי "מדינת ישראל לא מתחשבת בעלויות החיצוניות", וכי אנחנו למעשה בגירעון סביבתי. "תעריף החשמל בישראל הוא זול, אבל חלק מזה הוא בגלל ההתעלמות מההשפעה הסביבתית. אנחנו מרמים את עצמנו. אם היינו לוקחים חלק קטן מהעלויות החיצוניות, היינו רואים שהאנרגיה המתחדשת שווה הרבה יותר", סיכם.

הנחת פאנלים סולאריים צפים במאגר מים בעמק הירדן (קרדיט: נופר אנרגיה)

עלויות הדלקים

לא רק עליית הדולר, אלא גם העלייה המתמדת במחיר הגז בחוזה העוגן במשק – החוזה בין חברת החשמל למאגר "תמר" – הוא בין הסיבות להתייקרות הדלק. מדובר בעליה צפויה שכן מנגנון ההצמדה בחוזה קובע עליה של אחוז אחד בשנה עד מחצית תקופת ההסכם ואז ירידה של אחוז בשנה במחציתו השנייה, לצד הצמדה למדד המחירים בארה"ב. החוזה נחתם בשנת 2012, בתקופת מצוקה גדולה בשל הפסקת הזרמת הגז ממצרים לישראל, אך נזקיו הוערכו על-ידי מבקר המדינה בכ-8 מיליארד שקלים בשל עלויות עודפות לאורך 15 שנה. עליה זו מתומחרת גם בתחזית ההכנסות של מאגר "תמר", שנשלט עדיין בידי קבוצת דלק, בה שולט יצחק תשובה. חלקים הולכים וגדלים ממנו מוחזקים על-ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות בישראל, המנהלים את חסכונות הציבור, בייחוד לאחר שנובל אנרג'י מימשה את אחזקותיה במיזם.

עם זאת, המבנה של שותפות גז מעניק עדיפות פיננסית לבעל השליטה על פני בעלי מניות (שנקראות 'יחידות השתתפות') מקרב הציבור. חוזה הגז התייקר ב-10%, כמו גם מחירי הפחם, ובייחוד מחירי הגז הטבעי הנוזלי, שמייבאת חברת החשמל למצוף מול חופי חדרה, שהתייקרו ב-37%. אלו מוערכים ב-1.5 מיליארד שקלים בסך הכל.