בכפר קטן בהרים של מערב קניה, בגובה של כ- 2.5 ק"מ מעל פני הים, מתגלגל אליוד קיפצ'וגה מהמיטה בסביבות השעה 5 בבוקר, מטלטל לאט את השינה מעיניו ומתכונן לריצה ארוכה. לאחר שהוא שוטף את פניו, הוא יוצא בצעדים גדולים מביתו הקטן ומתחיל לרוץ לאורח הכבישים הארוכים והמאובקים של קפטגאט. זה קורה בכל שנה במשך מספר שבועות.

השעה בקושי 5:50 לפנות בוקר, השמש עוד בעצמה מנומנמת ומתחילה את דרכה לזרוח על פני האדמה אבל קיפצ'וגה כבר מוביל שיירה של רצים צעירים, שרוצים להיות כמה שיותר קרובים לאחד האתלטים הגדולים בעולם, בתקווה ללמוד ממנו את סודות הריצות הארוכות ויום אחד להיות כמוהו: אלוף אולימפי ושיאן עולם.

ביום חמישי האחרון נבחר אליוד קיפצ'וגה בן ה-34 מקניה לאתלט השנה בעולם. קיפצ'וגה זכה בפרס היוקרתי בעקבות שבירת שיא העולם בריצת המרתון בברלין וזכייה בפעם השלישית במרתון לונדון היוקרתי. קיפצ'וגה הוא האלוף האולימפי בריצת המרתון ומחזיק הישג יוצא דופן של תשעה ניצחונות רצופים מאז אפריל 2014 וסך הכל 10 ניצחונות מ-11 פעמים בלבד שהשתתף בריצת המרתון לאורך הקריירה שלו.

מדובר בספורטאי שונה בנוף האתלטיקה העולמית. חלק גדול מהספורטאים הגדולים נהנים מאורח חיים ראוותני ואוהבים את אבק הכוכבים שעוטף אותם לאורך שיא הקריירה המקצועית שלהם. בניגוד אליהם, קיפצ'וגה שנחשב לאחד הרצים הגדולים בעולם, הוא אדם פשוט ששואב את כוחו הספורטיבי המיוחד מאורח חיים כפרי וצנוע. אורח חיים שנראה כמעט בלתי אפשרי בעולם הספורטיבי התחרותי בו אנו חיים כיום.

למרות היותו מיליונר ואגדה חיה ברחבי קניה, קיפצ'וגה שומר על אורח חיים צנוע שאינו מזכיר בדבר את כמות הכסף והמעמד לו זכה לאורך הקריירה המקצועית שלו. הסיבה המרכזית לאורח החיים המיוחד שלו היא הרצון להמשיך להיות מחובר לשורשים שלו ולשמור על הלהבה הבוערת בליבו להמשיך להתחרות ולנצח. בראיון שקיים עם האתר runnersworld הוא מסביר במשפט קטן, אך עוצמתי את תפיסת העולם המיוחדת שלו "אתלטיקה זה לא כל כך על הרגליים, זה על הלב והנשמה".

בשנים האחרונות, במשך תקופות ארוכות במהלך השנה, קיפצ'וגה עוזב את ביתו באלדורט ועובר להתגורר במחנה אימונים בקפטגאט, שם הוא חולק חדר קטן עם אחד משותפיו. "להיות רחוק מהילדים זה ממש קשה. כי כולם רוצים לראות את אבא. אבל אני נשאר במחנה האימונים כי זה מזכיר לי מה הן המוטיבציות שלי להצליח. אנחנו חולקים רעיונות ומראים לחברים הצעירים שטוב לחיות ביחד".

בין האימונים, קיפצ'וגה לוקח תנומה קלה, מכבס ושוטף לבד את הציוד שלו לפני הריצה השנייה שלו ב-4 אחר הצהריים, מבצע מטלות בית שכולם חולקים בהן ביחד, הולך לקנות דברים בשוק המקומי, עובד בגינה או שוטף את הבית והשירותים. אחרי ארוחת הערב, הקבוצה לפעמים משחקת משחקים וקיפצ'וגה מנצל את הזמן לקרוא ספרים מעוררי השראה. בשעה 9 בערב כל המחנה עושה כיבוי אורות והולך לישון לקראת עוד יום של אימונים.

קיפצ'וגה הוא הצעיר מבין ארבעה ילדים, גדל בקאפסיסיווה, כפר קטן במחוז נאנדי שבמערב קניה. אמו עבדה כמורה. אביו מת כשהיה צעיר מאוד. כבר כילד קטן הוא היה רץ כל בוקר 3 ק"מ כדי להגיע לבית ספר.

לאחר שסיים את בית הספר כנער, עזר לפרנס את משפחתו על-ידי איסוף חלב משכנים ומכירתו בשוק העירוני הרחוק. הוא המשיך לרוץ, בהשראתו של פטריק סאנג – דמות מכובדת באזור. סאנג זכה במדליית כסף בריצת 3,000 מטר מכשולים באולימפיאדת ברצלונה ב-1992 לפני שחזר להתגורר בכפר ילדותו של קיפצ'וגה.

המדליסט האולימפי וגאוות הכפר היה מארגן אירועי ספורט באזור. שם הוא פגש ב-2001 נער צעיר ומוכשר בן 16 שביקש ממנו לעזור לו להגיע כמוהו לרמות הגבוהות ביותר. "היה ילד שהיה בא ומבקש ממני תכנית אימונים", אמר סאנג בראיון לאחרונה. "אז כל שבועיים, הייתי נותן לו תכנית לעבוד איתה וזה נמשך חודשים".

רק לאחר כמה חודשים, קיפצ'וגה נרשם לאחד המרוצים האזוריים וכמובן זכה בה. סאנג שאל לבסוף את שמו של הילד – ונדהם. "אמא שלך היתה הגננת שלי", אמר לו סאנג. באותם הרגעים נרקם קשר מיוחד בין סאנג שבחר להיות המנטור של הנער הצעיר. בהתחלה, לקיפצ'וגה לא היה שעון ולכן סאנג נתן לו את ה"טיימקס" שלו. מאותו הרגע הם הפכו לבלתי נפרדים.

"כשאתה צעיר, אתה תמיד מקווה שיום אחד תהיי מישהו", אמר סאנג "ובאותו מסע, אתה צריך מישהו שיחזיק לך את היד. זה לא משנה מי זה האדם, כל עוד הוא מאמין, כי החלומות שלך יכולים להתגשם. אז בשבילי, כאשר אתה מוצא אדם צעיר עם תשוקה כזאת להצליח, אתה לא רוצה לאכזב אותו. תושיט לו יד לעזרה ותראה אותו גדל ומתפתח". קיפצ'וגה הודה באותו הראיון שהמפגש עם סאנג שינה את חייו והפך אותו לאתלט האדיר שהוא היום. "אם לא הייתי פוגש אותו, החיים שלי היו שונים".

ההכנה הארוכה אותה קיפצ'וגה עורך כל שנה מביאה אותו לשיא בדיוק בזמן לריצות המרתון השנתיות. בראיון לניו-יורק טיימס לפני המרוץ בו שבר את שיא העולם בברלין השנה, הסביר את ההכנה השקטה, הרחק מאור הזרקורים, שהוא עושה כל פעם לפני תחרויות. "אני רוצה לרוץ עם מוח רגוע. ליתר דיוק, אני הולך לרוץ את הטוב ביותר שלי. אם זה יגיע לשיא עולמי, אעריך את זה. גם אם לא, אני אתייחס לריצה, שעשיתי את הכי הטוב שלי".

חדור אמונה ומוטיבציה, הוא מקפיד על מחנות האימונים הארוכים לפני תחילת התחרויות ושומר על אורח חיים בריא וממושמע. "רק אלה הממושמעים בחיים הם חופשיים. אם אתה לא ממושמע, אתה עבד של מצבי הרוח שלך ושל התשוקות שלך", אומר קיפצ'וגה.

"אליוד הוא אדם שיש לו מוח צלול מאוד, מאורגן ויציב", אומר ולנטיין טרוו, מחברת הספורט העולמית, המנהלת את הקריירה של קיפצ'וגה. "זה מה שגורם לו להתבלט. כמובן שהוא רוצה להצליח, לנצח ולשבור שיאים, אבל ההתמקדות שלו היא על מה שצריך כל יום".

קיפצ'וגה התחיל את דרכו במרוצי שדה, לאחר שזכה באליפות העולם לנוער בשנת 2003, החליט ביחד עם מאמני האתלטיקה בקניה לעשות מעבר לריצת ה-5,000 מטר. במקצה החדש, קיפצ'וגה עשה את שמו העולמי וזכה במדליית זהב וכסף באליפויות העולם ובמדליות כסף וארד בשתי אולימפיאדות בהן השתתף.

בשנת 2012 החליט לעשות עוד שינוי קטן בקריירה שלו והחל להתחרות במרוצי כביש. תחילה בחצי מרתון ובשנת 2013 עשה את ריצת הבכורה שלו במרתון המבורג . זאת הייתה תחרות המרתון הראשונה שלו והניצחון הראשון שלו בריצת המרתון. בריצה השנייה שלו ספג את ההפסד היחיד בקריירה שלו, כאשר סיים "רק" במקום השני במרתון ברלין 2013. מאז הוא בלתי מנוצח עם תשעה ניצחונות רצופים ושבירת שיא עולם בניצחון השלישי במהלך מרתון ברלין 2018.

אליוד קיפצ'וגה הוא בן אדם פשוט, בעל כישרון אדיר ומוסר עבודה בלתי מתפשר. רץ שככל הנראה בעוד מספר שנים נזכור אותו כאחד הגדולים והמרתקים בתולדות האתלטיקה העולמית. אדם פשוט, חרוץ ושקט שרץ עם הלב והנשמה בדרכו הייחודית לניצחון.