קבוצת מידטיילנד מהליגה הדנית נמצאת במהלך עונה נהדרת. בפתיחת המחזור ה-19, מידטיילנד ניצחה בתוצאה 3:0 את השלישית בטבלה אודנסה ועלתה זמנית למקום הראשון. אחד הכוכבים המרכזיים בהצלחת הקבוצה העונה הוא כוכב הקבוצה האוסטרלי/דרום סודני, אוור מאביל. שחקן הכנף בן ה-23 נותן את עונת השיא שלו במדי הקבוצה עם חמישה שערים ושמונה בישולים. לאור הצטיינותו, זכה מאביל לזימון בכורה מרגש לנבחרת אוסטרליה אליה הגיע כפליט. במקביל מאביל מצטיין גם מחוץ למגרש כאשר קיבל השבוע פרס יוקרתי מאיגוד השחקנים FIFPRO על עבודתו למען פליטים בדרום סודן.

אוור מאביל הוא כוכב בהתהוות, לא מן הנמנע שעוד נראה אותו עובר בינואר או בקיץ לאחת הליגות הטובות בעולם. שחקן הכנף הימני ניחן בכושר פריצה מצויין על הקו וביכולת למצוא את השחקן הפנוי ברחבה ולספק לו כדור בדרך לשער הניצחון. מאביל הגיע לקבוצה בקיץ 2015 מהליגה האוסטרלית, אך פרץ רק השנה. יכולתו המצוינת בליגה הדנית זיכתה אותו לזימון בכורה מרגש במשחק מול נבחרת כווית. הזימון הפך לשמחה כפולה, כאשר גם חבר הילדות שלו, הבלם תומאס דנג בן ה-21 שייך לקבוצת פ.ס.ו ההולנדית, זומן לראשונה לנבחרת הבוגרת.

מאביל ודנג חולקים סיפור חיים דומה. שניהם נולדו להורים שברחו על נפשם ממלחמת האזרחים בדרום סודן והגיעו לשני מחנות פליטים שונים בתוך קניה. שניהם נולדו במחנות פליטים וחיו בתנאי הישרדות קשים של עוני, מצוקה ופשע במשך שנים ארוכות, עד שמשפחתם עברה להתגורר באותה שכונה באוסטרליה. הם למדו באותו בית הספר והיו משחקים לאורך כל היום ביחד כדורגל. שניהם החלו את הקריירה המקצוענית שלהם במועדון קטן בשם פלייפורד והתקדמו ביחד לנבחרת הבוגרת של אוסטרליה.

במשחק הבכורה במדי הנבחרת האוסטרלית, שנערך באוקטובר, דנג נכנס למשחק כמחליף בדקה ה-76 ואילו חברו הטוב מאביל נכנס כמחליף בדקה ה-73. רגע השיא קרה בדקה ה-88 כאשר מאביל התכבד בכיבוש השער האחרון במשחק הניצחון 4:0 ודנג היה הראשון לרוץ אליו ולברך אותו.

מיד לאחר המשחק דנג אמר לרשת פוקס ספורט כי "זהו חלום שהתגשם. גדלנו יחד, באותה שכונה ואנחנו חייבים להיות גאים במסע שלנו והצלחנו לייצג את המשפחות שלנו ברמה הזאת. אני חושב שפתחנו את הדלתות לשחקנים אפריקנים צעירים נוספים, שרוצים ללכת בדרך שלנו. האמהות שלנו גידלו אותנו לבד, ולכן המשחק הזה מוקדש להן, לכל הקרבות שהן עשו בשבילנו, ואני מקווה שהן גאות בבנים שלהן היום".

למרות אהבתו למדינה בה הוא חי היום, מאביל עדיין מגדיר את אוסטרליה כמדינתו השניה. הוא כמובן מאוד מעריך את אוסטרליה על ההזדמנות שנתנה לו ולמשפחתו לעבור להתגורר במדינה ואפילו לקבל בעזרת ההצטיינות בספורט אזרחות בגיל 19. אבל מאביל לא שוכח את השורשים שלו. הוא לא נולד בדרום סודן, אך עדיין מרגיש קשר חזק של שייכות ואהבה למולדת המדממת השסועה והענייה שהשורשים שלו עדיין נטועים בה. "אני בעצם מחשיב את עצמי דרום סודני", סיפר בראיון לאתר פיפ"א לפני ארבע שנים, "למרות שעוד מעולם לא ביקרתי במדינה".

הוריו ברחו מהמלחמה בשנת 94, שנה לפני שמאביל נולד במחנה הפליטים קאקומה שבקניה. את צעדיו הראשונים בכדורגל עשה כבר כילד קטן. "התחלתי לשחק בגיל 5 במחנה הפליטים עם האחים שלי והחברים שלי. היינו יוצאים החוצה ובועטים בכדור, לא הייתה לזה חוקיות, פשוט לא היה לנו משהו אחר לעשות. אם הייתי רוצה לראות משחק כדורגל בטלוויזיה, הייתי צריך ללכת שעה או שעתיים למקום בו היו מקרינים משחקים והייתי צריך לשלם סכום קטן של כסף כדי לצפות במשחק בטלוויזיה", סיפר. כשמאביל היה בן 10, עזבו הוריו את קניה והגיעו כפליטים עם אשרת שהיה לאוסטרליה.

בשנת 2014 החליט מאביל לנסוע עם אחיו הגדול, לראשונה למסע שורשים במדינה אותה הוא מגדיר כמולדתו והמקום בו הוריו ואבות אבותיו חיו. במהלך המסע שארך שלושה שבועות ראה מאביל שהילדים בדרום סודן עניים מדי לקנות נעליים ומשחקים כדורגל יחפים. מסע השורשים נגע בלבו. העוני והקשיים שהוא ראה במו עיניו החזירו אותו שוב לזיכרונות ממחנה הפליטים בו גר 10 שנים בקנייה.

כשחזר הביתה, החליט שהוא לא יכול להמשיך את חייו כרגיל. מאביל בן ה-19 הבין שהוא חייב לעשות משהו. אפילו הדבר הקטן ביותר. ואז עלה במוחו הקודח רעיון פשוט ומבריק. הוא הבין פתאום שהוא מקבל כל שנה כ-8 זוגות נעליים מחברת נייקי במתנה כל עונה. מאביל החליט לעשות מעשה ושכנע את כל שחקני הקבוצה לתרום את הנעליים אותן הם מקבלים כחלק מחוזה חסות ואין להם צורך בהן, לעמותת צדקה חדשה שהקים בשם "נעליים ליחפנים" (Barefoot To Boots). יותר ממאה זוגות נעלים יוקרתיות של נייקי שאסף, הוא נסע לדרום סודן וחילק אותן לילדים הקטנים במחנות הפליטים המפוזרים במדינה.

במהלך סרטון שבו הוא מספר לאתר FIFPRO על הארגון שהקים ומפעיל במהלך ארבע השנים האחרונות. הוא מסביר את המטרה האישית שלו להשתמש במשחק האהוב בעולם, כדי לקדם את הילדים בדרום סודן. "המטרה של העמותה היא להשתמש בכדורגל כפלטפורמה, כדי לעזור לפליטים. בגלל שכדורגל עזר לי כל כך שאני מרגיש שאני יכול לתת דרכו לאחרים".

את כספי הפרס, בשווי 25 אלף דולר, העמותה שעובדת בדרום סודן בשיתוף עם עמותות בינלאומיות גדולות יותר תשקיע בבניית מרכז נוער חדש במחנה הפליטים. מאביל מוכיח שוב את הכוח המיוחד שיש לכדורגל כדי לחבר אנשים ולהפוך את העולם לטוב יותר, הוא רק צריך קצת יותר שחקני כדורגל עם לב ענק שידעו לתרום מעצמם לאלו שבאמת צריכים אותם.