הממשלה אישרה היום (ראשון) את יוזמת שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, להקמת ועדה ציבורית שתבחן את נושא המעצרים לצרכי חקירה, הידועים כ"מעצרי ימים", על מנת לוודא כי מתקיים האיזון הנדרש בין הצורך להגיע לחקר האמת לבין ההגנה על זכויות העצורים שקיימת להם חזקת חפות. בראש הוועדה תעמוד נשיאת בתי משפט השלום במחוז ירושלים לשעבר, השופטת (בדימוס) שולי דותן.

כיום, מעצר לצורכי חקירה הוא אחד הכלים הבסיסים המצוים בידי המשטרה. כך, במקרים בהם אדם החשוד בפלילים מובא לחקירה, רשאית המשטרה לבקש מבית משפט להשאירו במעצר מספר ימים, במקרים בהם היא סבורה כי קיימת עילה למעצרו בזמן החקירה – סכנה לציבור, חשד לשיבוש חקירה, ועוד. בכלי זה נעשה שימוש גם במקרים של פשיעה קלה, דוגמת גניבות, עבירות רכוש, וכדומה. לרוב, בתי המשפט ייטו לאשר את בקשות המעצר של נציגי המשטרה.

ח"כ ארדן | ח"כ שקד (מרים אלסטר, הדס פרוש / פלאש90)

הוועדה הציבורית תבחן בראייה כוללת את כלל ההחלטות והטיפול במעצרים לצרכי חקירה, החל בשלב ביצוע המעצר, קליטת העצור, השמתו במתקן המעצר, הבאתו לפני שופט להארכת מעצרו ועד לשחרורו בתנאים או ללא תנאים, תוך התחשבות בעילות המעצר ובזכויות העצורים.

במסגרת זו תגבש הוועדה המלצות ותציע לממשלה קווים מנחים למדיניות, בין היתר בנושאים הבאים: הבניית שיקול הדעת המשטרתי בקבלת החלטה על ביצוע מעצר, על הגשת בקשה להארכת מעצר, תוך התחשבות בעברו הפלילי של העצור, במסוכנות שלו, וכן בנסיבות האישיות שלו ובנסיבות ביצוע העבירה; אופן ביצוע המעצר, תוך התייחסות לשיקולים כגון מקום ושעת ביצוע המעצר ואמצעי השימוש בכוח שינקטו בזמן המעצר; תנאי המעצר, לרבות התנאים למפגש בין עצור לעורך דינו ולאופן קיום המפגש.

נושאים נוספים אותם תבחן הוועדה הם היקף סמכויות המשטרה לשחרור העצור בערובה ובאילו תנאים, תוך בחינת אפשרות לצמצום משך המעצר הראשוני באמצעות חלופות מעצר; אופן ניהול הדיון בבית המשפט במעצר לצרכי חקירה, לרבות הליכי עיון חוזר וערר; וקיום מנגנוני פיקוח ובקרה על ההחלטות בנוגע למעצרים לצרכי חקירה.

שולי דותן (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בוועדה יכהנו כחברים גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, ונציגי המגזר הפרטי והאקדמיה. הוועדה תגיש את המלצותיה לממשלה בתוך שישה חודשים.

שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי "המשטרה והפרקליטות עושים שימוש יתר בכלי החילוט ובמעצרי ימים. ב-2017 מתוך למעלה מ-60,000 מעצרים רק בכ-25,000 הוגשו כתבי אישום. גם החילוט בפתיחת חקירה מוגזם וחסר פרופורציה לעומת החילוט בסוף ההליך המשפטי. כך חשודים שלא הגישו נגדם כתב אישום מוצאים את עצמם בלי יכולת לנהל את כלכלת משפחתם. זו פגיעה קשה מאד באנשים חפים מפשע".

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן אמר כי "המעצר לצורך חקירה הוא חלק קשה, משפיל וכואב ביותר עבור האזרח במסגרת ההליך הפלילי. חובתנו לוודא שהשימוש במעצר אינו הופך לאמצעי לחץ על העצור במסגרת חקירתו, דבר המנוגד לתכלית בחוק של מעצר זה. הוועדה תוודא שמשטרת ישראל ורשויות האכיפה השונות שומרות על חזקת החפות של "עצורי הימים". כשר לבטחון הפנים חשוב לי לוודא שהליכי המעצר במשטרה ובשב"ס נעשים ברגישות הנדרשת ושלא מתרחשת פגיעה בזכויות הפרט מעבר לנדרש באמת".