"במקרים של הארווי ווינשטיין או קווין ספייסי, ההוקעה הייתה מיידית. הייתה שם התגייסות מאוד מהירה והוקעה מאוד מהירה של החברה" מסבירה דניאלה זגר, מיוזמות קמפיין #ישלירקחלום, את פעילותה לביטול הענקת פרס בכנסת לאייל גולן.
אלפי חתימות כבר נאספו החל משעות הבוקר בעצומה המלווה את קמפיין #ישלירקחלום, הקורא לבטל את הענקת אות יקיר הזמר העברי לאייל גולן, שנחשד בעבר בעבירות מין כלפיי קטינות. האות אמור להינתן לגולן, כמו גם לזמרים ישראלים נוספים, במשכן הכנסת ביום שלישי הקרוב. מספר חברות וחברי כנסת שלחו עד עתה מכתבים ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה לבטל או לדחות את הענקת הפרס לאייל גולן.
הקמפיין הציבורי בנושא החל היום (ראשון) בשעות הבוקר, על ידי שתי פעילות פמיניסטיות: דניאלה זגר, פעילה פמיניסטית בת 31 מירושלים, ומלכי דרורי, שהחלה את פעילותה הציבורית בנושא בעקבות פגיעה מינית אותה עברה בתה הקטינה. דרורי פתחה את העצומה, זגר את הקמפיין ברשתות החברתיות, והשתיים שילבו כוחות ויצאו לדרך.
דניאל, מה הוביל אותך ליוזמה הזאת?
"בעיקר המון כעס על ההנהגה שלנו, הכנסת שלנו, נבחרי ונבחרות הציבור שלנו, שלא עושים מספיק כדי להגן עלינו", הסבירה זגר. "לא עלינו הנשים, ולא על הנערות והנערים שגם הם חלק מאוכלוסיית נפגעי האלימות מינית. אני כועסת על הקלות בה ההנהגה שלנו מעניקה למישהו את הזכות להוקרה או לפרס בלי לחשוב איזה ערכים ומסרים הם מעבירים, מה עובר לדור הבא. זה באמת מכעיס ומזעזע".
ישנן תגובות נגד רבות על כך שתיק החקירה נגד אייל גולן נסגר, ולכן – אין הצדקה לפעול נגדו.
"אנחנו לא מוחות בגלל עניין פלילי. צריך לשים את העניין הפלילי בצד. נכון שבמקרה של גולן לא הושגה הרשעה או ענישה פלילית, ואנחנו מבינות את זה. מה שחשוב לנו במחאה הזאת הוא להגיד שאפילו שלא הייתה הרשעה, היו פה מספיק מעשים לא מוסריים, שמחפיצים נשים, משפילים נשים, שמתייחסים לנערות בצורה מזלזלת ומחפיצה, התייחסות כאל רכוש או חפץ. אפשר לראות לדוגמה דברים שהוא אומר בחקירות על כך שלא היה לו מושג מי מגיעה אליו – מה השם שלה, מה הגיל שלה. אלה דברים קשים. הדרך שבה הן הגיעו אליו, במה שכונה "פותמוביל", התייחסות לנערות כאילו הן רק כלי לסיפוק הצרכים המיניים שלך, זה מזעזע בעינינו ולכך אנחנו מתייחסות. אנחנו לא חושבות שצריך להוקיר את זה, ולתת לו פרס מטעם כנסת ישראל".
פעילת המחאה שהוצאה אתמול בכוח מהכנסת: pic.twitter.com/jArlpP1nqo
— אהרן רבינוביץ (@AronRabino1) December 4, 2018
מה היית רוצה לראות משתנה – אם ביחס החברתי כלפיי גולן ואם בכלל ביחס לאלימות מינית?
"אני חושבת שראינו דוגמאות בעולם, ממקומות בהם לא חיכו להרשאה פלילית או לאמירה ממערכת המשפט כדי להוקיע חברתית. למשל במקרים של הארווי ווינשטיין, או קווין ספייסי. ההוקעה הייתה מיידית. קווין ספיסי, לצורך העניין, הוצא באופן מיידי מצילומי בית הקלפים, למרות האהדה הרבה אליה הוא והסדרה זכו. הייתה שם התגייסות מאוד מהירה והוקעה מאוד מהירה של החברה. אצלנו זה עוד לא קורה, וזה מה שהכי הייתי רוצה לראות".
עברו כארבע שנים מאז נסגר תיק החקירה כנגד אייל גולן בשל העדר ראיות. בשנים שעברו מאז הזמר המשיך להנות מהצלחה ומתמיכה חברתית רחבה, לצד רתיעה מצד מי שסירבו לקבל את הדברים בהם נחשד. למרות זאת, מה שמפריע יותר מכל לזגר בקבלת הפרס הנוכחי, היא העובדה שהוא אמור להיות מוענק לגולן בכנסת ישראל. "אני חושבת שמי שאמורים ואמורות להוביל את זה הם נבחרי הציבור שלנו. הם אמורים לתת את הטון, הם אמורים להיות המצפן המוסרי והערכי של החברה שלנו, וברגע שהם בוגדים ערכית בצורה כל כך בוטה, בוודאי שזה מעכב את החברה שלנו, בטח ובטח לאור השינוי החברתי שכן מתרחש, ובטח לאור העיתוי של שבוע שעבר, המחאה המשמעותית שהייתה, בה הציבור זעק את מחאתנו, וכולנו אמרנו שנמאס לנו מאלימות כלפי נשים. חלק מהאלימות היא גם ניצול מיני של נערות, שימוש בנערות ככלי לסיפוק צרכים מיניים".
מה שאולי יוכתר כרגע השפל של המחאה הציבורית הנוכחית כנגד גולן, מגיע מכיוון מי שמשמש כיחצנו – רני רהב. רהב הגיב היום בציוץ בטוויטר אל ראיון אותו העניקה יוזמת המחאה הנוספת, מלכי דרורי, לעיתונאית קרן נויבך. דרורי הסבירה שהחלה בפעילות כנגד אלימות מינית בעקבות פגיעה מינית אותה עברה בתה הקטינה. רהב כתב בתגובה לדבריה: "חרפה אמיתית של האמא!!! את הבעיות הכואבות שלך שימרי לעצמך!".
יצא לך לראות את התגובה של רני רהב למחאה בכלל ולראיון של דרורי בפרט?
"אני חושבת שהאמירה שלו היא אמירה אומללה, כשהסטטיסטיקות הן שאחת מתוך ארבע נשים עוברת אונס, ואחת מתוך שלוש נערות מותקפת מינית, נראה לי שזאת לא בעיה של אמא אחת אלא בעיה של חברה שלמה. האימא הזאת הייתה מספיק אמיצה כדי לקחת יוזמה ולעשות מעשה כנגד הענקת הפרס המבזה הזאת, ואני חושבת שהתגובה של רהב מאוד לא במקום. נשמע שהוא כנראה לא מכיר את המציאות הכואבת, לא מכיר את הסטטיסטיקות המאוד כואבות, ואני ממש מצרה על כך".
