שמה של אשת העסקים שרי אריסון הוצא מהרשימה בעדכון שהתפרסם היום (ראשון), לאחר שמכרה את מניותיה בבנק הפועלים. אריסון, שהחזיקה במקביל את שיכון ובינוי ובנק הפועלים נכנסה לרשימה בשנה שעברה.

שרי אריסון. ארכיון (צילום: קובי גדעון/ פלאש 90)

לעומת זאת, חברת המים הממשלתית 'מקורות' נכנסה לראשונה לרשימת החברות הריכוזיות כשהנימוק להכנסתה לרשימה נובע מהאשראי הקבוע שהיא מחזיקה בסך 5.95 מיליארד שקלים. בנוסף מציינת הוועדה כי מקורות מחזיקה ביותר ממחצית פעילות הפקת המים השפירים (שאינם מי התפלה או קולחין במשק).

מתקן מקורות באשקלון (צילום: משה שי / פלאש 90).

הוועדה שפועלת במשרד האוצר על-פי חוק הריכוזיות שנחקק ב-2013, מפרסמת מעת לעת את רשימת הגורמים הריכוזיים במשק במטרה להילחם בתופעה. בהתאם לחוק, עוקבת הוועדה אחרי גורמים המרכזים בידם כוח רב במשק באחד משלושה מקרים: חברה בעלת נתח שוק גדול, חברה או אדם המחזיק בנכסים במבנה פירמידה, ואחזקת חברה ריאלית במקביל לפעילות פיננסית משמעותית. בראש הוועדה עומדת הממונה על ההגבלים העסקיים ושותפיה בוועדה הם מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

על-פי הודעת הוועדה, "המשמעות של הופעת חברה ברשימת הגורמים הריכוזיים היא שמתן רישיונות או זיכיונות בתשתיות חיוניות, או הפרטה של חברות ממשלתיות על-ידי המדינה, לגורמים המנויים ברשימות, מחייבים את המאסדר לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ולהיוועץ בוועדה לצמצום הריכוזיות לגבי ההשלכות של ההקצאה על הריכוזיות הכלל-משקית".