בית המשפט השלום בתל אביב גזר הבוקר (שני) 240 שעות לתועלת הציבור על מי שהיה מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל, ניצב בדימוס ניסו שחם, שהורשע השנה במעשה מגונה בשוטרת, אותה נישק בניגוד לרצונה. עוד נגזרה עליו חצי שנת מאסר על תנאי. השופט בני שגיא אימץ את המלצת שירות המבחן במתן גזר הדין. פרקליטות המדינה הודיעה כי בכוונתה לערער על העונש, ולבקשתה הורה השופט על עיכוב ביצוע גזר הדין ב-45 ימים. שחם עצמו הודיע כי בכוונתו לערער על עצם הרשעתו.

בתפקידו האחרון במשטרה, שירת שחם כמפקד מחוז ירושלים. בשנת 2013 הוגש נגדו כתב אישום, שכלל 8 סעיפי אישום נפרדים, ביניהם עבירת הפרת אמונים שהתייחסה לתלונותיהן של חמש שוטרות כנגדו, כמו גם עבירות מעשה מגונה והטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות. שחם זוכה ממרבית אישומים אלה, והורשע בעבירת מעשה מגונה בשוטרת.

גזר הדין ניתן היום על ידי השופט בני שגיא בבית משפט השלום בתל אביב. האירוע בו שחם הורשע נוגע למאורע בו נישק שוטרת בשעה שהיו ברכב שלו, בשעת ערב, בניגוד לרצונה, ובהמשך – ניסה לנשק אותה בשנית. שגיא הדגיש בפתח גזר הדין כי כאשר נישק שחם את השוטרת, "לא היו בידי הנאשם נתונים כלשהם, ולו דחוקים, בעטיים היה יכול להניח כי ו' מעוניינת בתפנית רומנטית או בנשיקה חפוזה". עוד קבע כי מעשיו של שחם "נעשו מחוץ להקשר, והפתיעו לחלוטין את ו'. הנאשם עשה את שעשה כשהוא מודע למצוקתה של ו' בהקשר לתפקיד בו שירתה, לרצונה לעבור תפקיד, ולעובדה כי השיחה נסובה סביב רצונה זה".

שגיא הדגיש כי למרות שבזמן ביצוע המעשה המגונה שחם והשוטרת לא שירתו באותה יחידה וכך לא התקיימו ביניהם יחסי מרות, כי "אף אם לא נתקיימו יחסי מרות בנקודת הזמן הרלוונטית, הרי שפערי התפקידים והדרגות, בוודאי במערכת היררכית כמשטרת ישראל, מטילים על הנאשם מעין חובת זהירות מוגברת בבירור כוונת הצד השני לקשר (כאשר הצד השני הוא שוטרת זוטרה)".

התביעה בתיק ציינה את חומרת מעשיו של שחם, ואת פגיעתם באמון הציבור במשטרה, וביקשה להחיל עליו עונש הנע בין עבודות שירות, ובין 6 חודשי עבודות שירות. שירות המבחן סבר כי יש להטיל עליו 240 שעות עבודה לתועלת הציבור.

בבואו לקבוע את גזר הדין, הזכיר שגיא את השיקולים הבאים: תרומתו של שחם לציבור במשך שנותיו הארוכות במשטרה, והפער בין העבירות המרובות בהן הואשם שחם בכתב האישום, ובין המעשה היחיד בו הורשעה לבסוף. שגיא ציין כי פערים דרמטיים אלה, ראוי שיבואו לידי ביטוי בענישתו של שחם. על כך אמר שגיא כי שחם "התמודד במספר רב של חזיתות, התעמת עם טענות חמורות, הצטייר בעיני הציבור כמי שכופה את עצמו באופן סדרתי על נשים או כמי שפעל בניגוד עניינים קבוע, ובסופו של יום, עומדת על הפרק הרשעה במעשה פלילי אחד".

לבסוף, אימץ שגיא את עמדת שירות המבחן, והטיל על שחם 240 שעות לתועלת הציבור, יחד עם 6 חודשי מאסר על תנאי – אם יעבור את העבירה בה הורשע בשלוש השנים הקרובות.

בראיון ל-103FM הבוקר (שני) אמר שחם כי אין בכוונתו לקבל את פסק הדין. "אמשיך להילחם באמצעות הערעור שאגיש בקרוב. לא נקבל את פסק הדין ונערער על ההרשעה בנוגע לנשיקה. זו הייתה טעות כנה במצב הדברים ולא משהו שמעמידים עליו לדין פלילי. אני נלחם את המלחמה הפרטית שלי וסבור שהקלות הבלתי נסבלת והכוח שיש לפרקליטות במצב העניינים הזה הוא בעייתי".

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה בתגובה לגזר הדין כי "העונש שהוטל על ניסו שחם תמוה, מקומם ובעיקר בלתי מתקבל על הדעת. שחם ניצל את כוחו, שוב ושוב ובאופן שיטתי, כדי לנצל שוטרות צעירות, זוטרות, שהיו נתונות במצוקה ונזקקו לעזרתו, כדי לספק את מאוויו המיניים והכוחניים. טעה בית המשפט כשהרשיע את שחם רק בעבירה אחת, וטעה עוד יותר היום, עם קביעת 'תג המחיר' המגוחך על מעשיו החמורים של שחם. נזכיר ששחם, כניצב, היה מראשי מערכת אכיפת החוק – ואין שום מקום לסלחנות כלפי מי שחטא באופן עמוק שכזה. אנו מברכות על החלטת הפרקליטות לערער על הכרעת הדין בענייניו של שחם. נזכיר כי בפרשה של קצין בכיר אחר שסרח, הסמפכ"ל לשעבר ניסים מור, החמיר בית המשפט העליון את העונש המקל והבלתי סביר שהושת על מי שהיה השוטר מספר 2.

"נזכיר גם כי לפי סקר הרשות לקידום מעמד האישה שפורסם לאחרונה, 66% מהנשים דיווחו כי חוו הטרדה מינית בעבודה או בצבא – אך רק כ-5% הגישו תלונה רשמית על המטריד. לא ייתכן שהתלונות, כאשר יטופלו, יזכו בטיפול מקל ראש וב'הנחות' שכאלו. מיגור התופעה הנלוזה מחייב טיפול רציני ובלתי מתפשר בתופעה – ואנו מקוות כי הערעור בתיק שחם יביא זאת לידי ביטוי".