דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב דו-שנתי

תקציב דו-שנתי / נתניהו וכחלון סיכמו: התקציב הבא יהיה דו-שנתי

פגישתם רה"מ ושר האוצר הסתיימה כצפוי, וזרם הביקורות לא איחר להגיע. ח"כ מיקי לוי: הפוליטיקה ניצחה את האינטרס הציבורי. ח"כ חזן דורש דיון מעמיק בועדת הכספים.

נתניהו וכחלון, ארכיון (צילום: פלאש 90 / עמית שאבי)
נתניהו וכחלון, ארכיון (צילום: פלאש 90 / עמית שאבי)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו נפגשו אתמול (ראשון) בצהריים, והסכימו שהתקציב הקרוב של מדינת ישראל יהיה תקציב דו-שנתי לשנים 2017 ו-2018. החלטה זו מתקבלת על אף עמדתה המוצהרת של פקידות האוצר לפיה עדיפה ההתנהלות עם תקציב חד-שנתי, וחרף הצהרותיו של כחלון שהוא מסתייג מאישור תקציב דו-שנתי.

על התקציב הדו שנתי נמתחה ביקורת משני היבטים מרכזיים – חישובי ופוליטי. מבחינה חישובית, קשה הרבה יותר לצפות הוצאות והכנסות לשנתיים לעומת צפי לשנה אחת בלבד. מבחינה פוליטית, תקציב דו-שנתי מקטין את כוחה של הכנסת לפקח על הוצאות הממשלה בחצי – במקום פעם בשנה לפעם בשנתיים.

המהלך יחזק את ממשלתו של נתניהו, הנשענת על 61 חברי כנסת בלבד. אם תעבור ההחלטה כחקיקה בכנסת, הפעם הבאה בה תצטרך הממשלה להעביר תקציב תהיה בסוף שנת 2018

המהלך יחזק את ממשלתו של נתניהו, הנשענת על 61 חברי כנסת בלבד. אם תעבור ההחלטה כחקיקה בכנסת, הפעם הבאה בה תצטרך הממשלה להעביר תקציב תהיה בסוף שנת 2018, חודשים ספורים בלבד לפני מועדן החוקי של הבחירות הכלליות. אם הממשלה תיפול במהלך תקופה זו, מועד הבחירות לא ישתנה דרמטית אבל התקציב יהפוך למעשה לתקציב תלת שנתי, מאחר ושנת 2019 תתחיל ללא תקציב מאושר. במקרה כזה, התקציב לשנת 2019 יהיה המשכו של התקציב אשר עליו תכרענה הממשלה והכנסת בחודשים הקרובים.

התגובות להסכמה של נתניהו וכחלון על היותו של התקציב דו-שנתי, הסכמה שהייתה צפויה מראש, לא אחרו לבוא.

ח"כ חזן: "אבקש לקיים דיון עקרוני ומעמיק בוועדת הכספים, דיון שבו נוכל לשמוע מה הרציונל שעומד מאחורי הכוונה לקיים תקציב דו-שנתי ומהי תועלת הציבור מכך"

ח״כ מיקי לוי (יש עתיד), סגן-שר האוצר לשעבר, תקף את ההחלטה המשותפת של ראש הממשלה ושר האוצר ואמר כי ״שוב הפוליטיקה של הצוות כחלון-נתניהו גברה על האינטרס הציבורי ויציבות המשק. תקציב דו-שנתי רע לכלכלה הישראלית ורע למשק הישראלי, ותוצאותיו ידועות – גירעון עצום בקופת האוצר, פגיעה בצמיחת המשק ובשיעור התעסוקה״.

גם מתוך הקואליציה נמתחה ביקורת בדמותו של ח"כ אורן חזן, אשר פנה ליו"ר וועדת הכספים,ח"כ משה גפני, בבקשה לקיים "דיון עקרוני ומעמיק בוועדת הכספים, דיון שבו נוכל לשמוע מה הרציונל שעומד מאחורי הכוונה לקיים תקציב דו-שנתי, מהי תועלת הציבור מכך, מה היתרונות והחסרונות וכן נוכל לשמוע את עמדתם של הגורמים הרלוונטיים לנושא".

סוגיית התקציב הדו-שנתי נדונה בעבר בבג"ץ. בשנת 2010 עתר רוני בר-און, אשר היה באותה עת חבר כנסת מטעם קדימה שאף כיהן כשר אוצר בעבר, כנגד החלטת הממשלה והכנסת לאשר תקציב דו-שנתי לשנים 2011 ו-2012. בעתירה טען בר-און כי קבלת תקציב דו-שנתי סותרת את הוראות חוק יסוד: משק המדינה, וכי לא ניתן לשנות חוק יסוד בדרך של הוראת שעה זמנית, כפי שנעשה על ידי הקואליציה באותה עת, בהובלת נתניהו ושטייניץ.

הרכב מורחב בן שבעה שופטים, בראשות הנשיאה בזמנו בייניש, דחה את העתירה, אך בתשובות השופטים התקבלו חלק מטיעוני העתירה. "מוטב יהיה אם בעתיד תימנע הכנסת מלעשות שימוש בהוראות שעה לתיקון הוראות חוקתיות" אמרו השופטים אז, "מכל מקום, כל עוד לא נקבע המתווה לחקיקה, לתיקון ולשינוי של חוקי יסוד, יש להותיר הליך חקיקה מסוג זה למקרים חריגים, קיצוניים וייחודיים, וזאת משום מעמדם של חוקי היסוד ". דברים אלו מעלים את ההשערה כי אם תוגש עתירה נוספת לבג"ץ, ייתכן שהפעם סיכוייה להתקבל גבוהים יותר.

גם שר האוצר כחלון התבטא בעבר ואמר כי תקציב דו-שנתי יחייב את הגדלת הרזרבות של משרדי הממשלה. המשמעות של הגדלת הרזרבות פירושה קיצוץ מקביל בתקציבי המשרדים וריסון ההוצאה הציבורית של הממשלה.

גם בנק ישראל פרסם אתמול את עמדתו לגבי תקציב דו-שנתי, עוד לפני שהתפרסמה החלטת נתניהו וכחלון. על פי בנק ישראל "זו אינה סוגיה קרדינלית" מבחינת המדיניות הכלכלית. עם זאת, בנק ישראל התייחס בהודעתו לאפשרות של סטיות ופערים בין יעדי הגירעון והתכנון. "תקציב דו שנתי עלול להקשות על הממשלה להגיב לשינויים לא צפויים בנסיבות, אך ניתן לצמצם את הסיכונים באמצעות הקצאת רזרבה פנימית גבוהה יותר, יתר גמישות בתוך התקציב, ושימוש הדוק בנומרטור (מערכת לחישוב הוצאות עתידיות של הממשלה, המגבילה את הממשלה בהתחייבויותיה – א.ר). רזרבה כזאת גם תאפשר להתמודד באופן יעיל עם צרכים בלתי צפויים להוצאות שיעלו קרוב לוודאי בתקופת יישום התקציב, כפי שאירע בתחילת 2012".

גם שר האוצר כחלון התבטא בעבר ואמר כי תקציב דו-שנתי יחייב את הגדלת הרזרבות של משרדי הממשלה. המשמעות של הגדלת הרזרבות פירושה קיצוץ מקביל בתקציבי המשרדים וריסון ההוצאה הציבורית של הממשלה.

למהלך כזה עלולה להיות השפעה שלילית על הצמיחה במשק, שהתייצבה על שיעור צמיחה נמוך של 2-3 אחוזים בשנה בעוד הנתונים מצביעים על התקדמותו של המשק לקיפאון. כאשר מחזור העסקים בנסיגה, קרי צמיחה נמוכה, והמשבר העולמי עוד לא הסתיים, המשק הפרטי בישראל מתקשה להוביל את הכלכלה הישראלית לשגשוג. במצב כזה יש הגיון המצדיק דווקא נקיטת מדיניות הפוכה, של הגדלת ההשקעות הציבוריות והוצאות הממשלה כדי להגביר את הביקושים במשק ולעודד את הצמיחה. אם הגדלתן של הרזרבות, אשר כחלון ובנק ישראל מציינים כפעולה מתחייבת עם קבלת התקציב הדו-שנתי, תהיה על חשבון סעיפים תקציביים והוצאה בפועל, הרי שהתקציב הדו-שנתי יצטרף לצעדים מרסני הצמיחה שהממשלה מבצעת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!