מעמדו של מחמוד עבאס, המוכר כ'אבו מאזן', ידע עליות וירידות מאז נבחר לנשיאות הרשות הפלסטינית בשנת 2005, עם מות יאסר ערפאת. זו היתה הפעם הראשונה והיחידה בה קיבל את הלגיטימיות הפנימית בבחירות. עבאס נאבק נגד תנועת חמאס שסילקה אותו ואת תנועתו, פתח, מרצועת עזה ביולי 2007. המאבק כולל בין השאר סנקציות כלכליות של הרשות הפלסטינית בשלטון הפתח על חמאס ברצועת עזה. כולן כחלק מהמגעים הלא נגמרים לפיוס הפלסטיני המיוחל שנראה שלעולם לא יקרה.

בשבוע שעבר, על אף האיבה, עבאס פעל נגד ההצעה האמריקנית לגנות את חמאס בעצרת הכללית של האו"ם, שם אמנם הושג רוב, אך לא הגיעו אל רוב שני-שליש הדרוש להעברת הגינוי.

'פת"ח מתנגדים להחלטה של הממשל האמריקני המגנה את חמאס'

בקריקטורה עצמה אפשר לראות איך יד עם סמל פת"ח נותנת מטריית הגנה (תרתי משמע) על החמא"סניק מול הירי, המדיני, של ארה"ב. מה שמסביר לנו שהחשש אינו רק של חמאס, אלא גם של עבאס.

כך הכותרת של אִסְמאעיל אלבֹּזֹם, שתיאר איך על אף היריבות הקשה בין תנועות פת"ח בראשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) וחמא"ס (בראשות איסמאעיל הניה ויחיא סינואר) – פת"ח מצטרף למאבק של חמא"ס נגד גינוי התנועה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות – על ירי חוזר ונשנה של רקטות לעבר ישראל ועל הסתה לאלימות ועל הצבת אוכלוסייה אזרחית בסיכון. גורם בפת"ח גם הצהיר כי חמאס אינו ארגון טרור.

הפיגוע הנורא בעפרה הביא את הקריקטוריסטים ברשתות להראות איך הם רואים את עבאס – משת"פ של ישראל ומנותק מהציבור שלו. למי שלא התרגל עדיין – לכל אירוע חדשותי, תרבותי וחברתי יש תיוג. והפיגוע קיבל תיוג – ‎#عملية_عوفر- פיגוע (ב)עפרה.

הכותרת של עַלַאא' א-לַקְטַה העזתי היא 'הפיגוע בעפרה' ובקריקטורה עצמה אנו רואים איך פרח (סמל לאחיזה באדמה ושורשיות) של כדורי רובה מצליחים לצמוח למרות הסלע הגדול עליו כתוב 'התיאום הביטחוני', בין הרשות הפלסטינית לישראל שלמעט שממשיך במלוא הכוח (למעט עוטף ירושלים) על אף איומים והצהרות שונות של הרשות הפלסטינית.

הקריקטוריסט אבו יוסף, איש מזרח ירושלים, מנצל את הפיגוע בכניסה ליישוב עפרה אתמול כדי לחדד את הפער בין מחמוד עבאס שמצהיר כי הוא מתנגד למאבק החמוש לעומת השטח, שבעיני הקריקטוריסטים, רוצה גם רוצה. פיגוע הירי שאירע בראשון היה לעבר טרמפיאדה בכניסה ליישוב עפרה בבנימין. בין הפצועים צעירה בחודש השביעי להריונה שהובהלה לניתוח קיסרי בשל מצבה.

בקריקטורה עצמה אפשר לראות בצד הימני (למעלה מופיעה הספרה 1) את עבאס (אבו מאזן) אומר 'אני לא מאמין בנשק' (מתכון להתנגדות בנשק) כשהוא מצביע על עצמו. בצד השמאלי (למעלה מופיעה הספרה 2) רואים אישה עליה כתוב 'הגדה המערבית' שאומרת 'אני כן מאמינה בהתנגדות בנשק'. שימו לב להבעת הפנים של האישה, הבזה למחמוד עבאס, שמופתע וכועס ממנה. כלומר לא רק שעבאס בן ה-83 מנותק כבר מעל לעשור מרצועת עזה הוא גם מנותק ממה שקורה באזור עליו הוא שולט ביהודה ושומרון – הגדה המערבית.

האישה שמחזיקה נשק שלידו כתוב 'פיגוע עפרה' הולכת בשביל שמוביל לכיפת סלע. אזכיר כי אמנם כיפת הסלע הוא מבנה במרכז הר הבית (כשמסגד אלאקצא מופיע בדרום המתחם), אך כיום המבנה מכונה בפי רבים 'אלאקצא' כשמתייחסים לכל מתחם הר הבית ולא רק המבנה עצמו.

מה הרעיון של השביל? נראה שה'פשט' הוא כי הפיגוע היה על כביש מספר 60 שמוביל לירושלים, אך נראה כי ה'דרש' הוא שהפיגוע הוא מחסנית, עוד כוח, להתנגדות לשביל בדרך ל'אל-אקצא', כלומר לירושלים.

אנחנו בסוף עידן מחמוד עבאס, נחכה ונראה מה יקרה ביום שאחריו.


נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת "חלון למזרח התיכון המתחדש". אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, בפייסבוק או באינסטגרם.