יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל הודיע היום (שלישי) על הקמת צוות מיוחד שיפעל לחיסול תופעת עושק הקשישים בדיון שהתקיים היום ועסק בתופעה: מעל 120 חברות שיווק הונו ועשקו עשרות אלפי קשישים בודדים ועריריים והוציאו למעלה מ-85,000 שקל בממוצע מכל אחד. בתום הדיון אישרה הוועדה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ שמולי שתאפשר לעצור חיובי אשראי של החברות העושקות

במהלך הדיון חשפה מירב כהן, מנהלת מטה המאבק, נתונים לפיהם הנפגעים הם קשישים עריריים והשיא הגיע לקשיש שנאלץ לשלם 800 אלף שקלים לחברות שונות; טדי זמיר, בן 91, סיפר לחברי הוועדה: איומו עלי בהוצאה לפועל, שילמתי אלפי שקלים ובבנק אמרו שאי אפשר לעשות שום דבר. הרשות להגנת הצרכן: יש קשר בין החברות ויש מי שמנהל אותן מלמעלה.

במהלך הדיון הוצגו עדויות של קשישים וקרובי משפחה על הונאות בעשרות אלפי שקלים והיו"ר כבל הודיע על הקמת צוות מיוחד של הוועדה, בראשותו, לטיפול בתופעה. בתום הדיון אישרה הוועדה, כצעד ראשון למיגור התופעה, את הצעת החוק של ח"כ איציק שמולי לבטל עסקאות אשראי עם ספקים שיפרו את חוק הגנת הצרכן ויפגעו בלקוחות.

היו"ר כבל פתח את הישיבה בתיאור של אולם הוועדה שהתמלא ביותר מ-70 ארגזי מוצרים שנשלחו לקשיש אחד בן 78, שביקש להישאר בעילום שם, שבדיוק בתקופה בה איבד את אשתו החל לקבל הצעות ומוצרים מחברות השיווק שעלו לו יותר מ-300 אלף שקל. "היום אנחנו כאן כדי לחשוב מה עושים לעקור את התופעה הזו מהשורש, גם אם זה דורש שינוי חקיקה ולהכניס אנשים לכלא", אמר. הוא סיפר על הפנייה שקיבל ממנהלת מטה המאבק נגד עושק הקשישים, מירב כהן, והודיע כי זה הנושא החשוב ביותר בו תטפל ועדת הכלכלה בתקופה הקרובה. הוא שיבח את הפעולה של כהן והמתנדבים ואמר: אנחנו כאן לוודא שהרגולטורים והמשטרה מבצעת את המוטל עליה". הוא סיפר כיצד קיבל בעצמו הודעת פישינג כזו ואמר: "לא ארפה מהממשלה יום אחד עד שהחרפה הזו של אנשים מנוולים ואכזרים לא תטופל מהשורש".

ח"כ איציק שמולי (צילום באדיבות המרואיין)

מירב כהן סיפרה כי הנזק הממוצע לקשיש עומד על 85 אלף שקלים והנזק הגדול ביותר הגיע גם ל-800 אלף שקלים. היא הוסיפה כי השיטה של החברות היא לא לעצור עד שלא מרוקנים את כל חשבון הבנק של הקשיש, וכי למטה המאבק ידוע על כ-120 חברות הפועלות בתחום, לעתים כמה מהן בבעלות אותו אדם. ח"כ רועי פולקמן אמר כי צריך לבחון דרך לעצור את החיובים בחברות האשראי. הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מיכאל אטלן, אמר כי הרשות תציג תכנית להסרת חסמים לטיפול בתופעה. ראש אגף חקירות ומודיעין ברשות, אניטה יצחק, אמרה כי יש קשר מלא בין החברות ויש מי שמנהל אותן מלמעלה. היא הוסיפה כי הרשות הטילה בשלוש השנים האחרונות עיצומים כספיים בסך 41 מיליון שקל בתיקים נגד עושק קשישים – 40% מסך כל העיצומים שהטילה הרשות.

טדי שגיא, קשיש בן 91 שנפגע, סיפר לחברי הוועדה כיצד לא הצליח להתנער מהחברות שפנו אליו באיומים וגבו ממנו עשרות אלפי שקלים עבור חברות במועדון לקוחות ומוצרים שבכלל לא רצה. "ראיתי שעושים איתי עוד עסקות, וכל עסקה זה 5,000 שקל. ניגשתי לבנק, באתי בטענות לבנק ושם אמרו שהם לא יכולים לעשות שום דבר", אמר. בדיון נשמעו עדויות נוספות של מבוגרים ובני משפחה שסיפרו כיצד עובדת השיטה בתחכום ובאיומים להוציא מהם כספים עד כדי כך שנאלצו לבטל כרטיסי אשראי ולהחליף מספר טלפון. סגן ניצב גלעד בהט אמר כי הפעילות של המשטרה רוכזה במספר יחידות מרכזיות ברחבי הארץ ויש פעילות ענפיה להביא ראיות שיובילו לכתבי אישום, וקרא לנפגעים לבוא להתלונן.

ח"כ דב חנין אמר כי הדברים מחרידים והמדינה חייבת לטפל בזה בעצמה רבה יותר ולהטיל אחריות אישית על בעלי החברות. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא, שביקש גם הוא את קיום הדיון, הוסיף כי צריך להגביל רכש מרחוק בלי אישור. ח"כ קארין אלהרר אמרה כי מהרגע שנכנסה לחדר וראתה את המראה של המוצרים זעמה עלה. "מנהלי החברות האלה צריכים לשבת בכלא. למדינה יש אחריות וגם לחברות האשראי והבנקים", אמרה. ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה כי צריך להכריז מאבק לאומי בתופעה הזו וח"כ רחל עזריה הוסיפה כי הדרך לטפל בתופעה היא לוודא אישור עסקה.

ח"כ איציק שמולי, שמוביל גם הוא את המאבק בכנסת למען הקשישים, הציג את הצעת החוק שלו, שאושרה כאמור לקריאה ראשונה, ואמר כי מה שראינו בחדר הוועדה היום זה הגיהינום בחיי אלפי קשישים בישראל. "נגמר שלב האזהרות והדיבורים, אנחנו עוברים למעשים ומי שיעז לפגוע באזרחים הוותיקים ולסמן אותם כטרף קל אנחנו נפגע בו". הוא הוסיף כי הצעתו, לעצור העברת כספים מחברות האשראי לאותן חברות עושקות, יפגע בהן במקום הכי כואב – בכיס. ח"כ נחמן שי הוסיף כי מזמן לא היה בדיון שרואים בו את הפיל שבחדר. גם הוא סיפר על אביו שרכש מוצרים וסיפר ששילם רק על משלוח. גם ח"כ יעל כהן פארן סיפרה על אמה שנעקצה ואמרה שהרשות להגנת הצרכן צריכה להקים יחידה שתטפל רק בזה.

סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, סיפר על מקרים רבים בהם טיפלה העמותה שחלק לא מבוטל מהם לא היו של אזרחים ותיקים. "קציני הביטחון של חברות האשראי יכולים להגיש תלונה במשטרה ולהחזיר כסף לאזרחים. שומרי הסף במקרה הזה נרדמו, כל הגורמים שאמורים לעסוק בזה החל מבנק ישראל דרך הרשות להגנת הצרכן והמשטרה – כולם נכשלו. אם לא היתה מירב כהן, יחד עם חברי הכנסת כבל, שמולי ונוספים, שמעלים את הנושא על סדר היום זה לא היה על השולחן והגיע הזמן שיקומו אנשים ויודו שטעו", אמר. כלכלן המועצה לצרכנות, גיל ברגפרוינד, אמר כי צריך להסיר את החומה מעל מנהלי החברות ורק אחרי שהם ישבו מאחורי סורג ובריח זה יביא להרתעה.

מנהל פורום חברות כרטיסי אשראי בלשכת המסחר, רונן סולומון, התנגד להצעה לחייב את חברות האשראי להשיב לצרכנים כסף שכבר שולם לספק. היו"ר כבל הודיע לו כי אם החברות לא ישתפו פעולה עם החקיקה הוא יעביר אותה על אף ההתנגדות. בתום הדיון אישרה הוועדה לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ שמולי, לפיה הרשות להגנת הצרכן תוכל להעביר לחברות האשראי הודעה על ספקים שמפרים באופן שיטתי את סעיפי חוק הגנת הצרכן העוסקים בהטעיה ואיסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת ופוגעים בלקוחות רבים, וחברות האשראי יעצרו את התשלומים לאותן חברות.