יצרניות המזון הגדולות, מעלות מחירים בשבועות האחרונים. כל אחת מהן, בתורה, מבצעת מהלך. במקרה של תנובה, היא מתחננת להעלאות מחירים בוועדת הכלכלה (השוק שלה סגור בקרטל בחסות החוק, הכולל פיקוח). הסיבות המוצהרות כמעט לקוניות: עליית שכר מינימום, עליית מחירי סחורות וכדומה. שוק מוצרי המזון שלנו שלנו הוא לא בדיוק תחרותי, וההתנהגות היצרניות בשוק רק מוכיחה את זה: מדובר על התנהלות של אוליגופול לפי הספר.
אוליגופול הוא שוק של מעט מתחרים. להבדיל ממצב תיאורטי של תחרות, בה כל שחקן רואה רק את מחיר השוק, וישנם אינסוף מתחרים (לפחות פוטנציאלית), באוליגופול, עם מיעוט מתחרים, כל מתחרה יודע בדיוק מול מי הוא עומד, ומה הוא מוכר. מכאן קל יחסית לחזות את ההתנהגות הצפויה של כל מתחרה, בהתאם לפעילות של כל אחד ולהתאים את עצמו מראש.
עד כאן התאוריה, אבל עליות המחירים לא הגיעו ללא סיבה. הרי יש את העלייה בשכר המינימום ובמחירי חומרי הגלם. אז לגופן של סיבות:
שכר מינימום נועד להגנה על עובדים במקומות בהם אין תחרות בשוק העבודה. זה נכון בעיקר בפריפריה, אבל גם לגבי עובדים חסרי השכלה. ולכן, כדי להגן על העובדים בעלי יכולת מיקוח נמוכה, ומרווחיות עודפת על חשבונם, מיושם הפתרון הזה.
שיעור האבטלה בשפל היסטורי, ככה ששכר המינימום לא פוגע בדיוק בתעסוקה. בהחלט ניתן לומר שעליית שכר המינימום מעלה עלויות, אבל יש תחרות על העובדים האלה? מישהו שמע על הוצאת מפעלי המזון לירדן או לסין, כמו שקרה עם מפעלי הטקסטיל, שם באמת עלויות השכר בארץ היו גבוהות מדי? חברות המזון מדווחות על הפסדים?
לגבי עלויות הסחורות, אנקדוטה: שטראוס הודיעה שהיא לא תעלה מחירים. מספיק לראות את גרף מחירי הקפה בעולם כדי להבין שהיא עושה טובה לעצמה שהיא לא מורידה מחירים ומגלגלת את ההטבה לצרכנים. הדבר נכון גם לגבי סחורות עם מחיר עולמי, השקל, בשנים האחרונות חזק מול יתר המטבעות בעולם, איפה אז היו הורדות המחירים?
אנחנו צריכים לזכור גם שהיצרנים שלנו דאגו לחסמי כניסה יפים מאוד. השוק הישראלי קטן מדי מכדי להכיל אינסוף יצרנים מקומיים, אבל הייבוא שלנו מוגבל על ידי מכסים ומכסות, בכירי התעשייה המקומית יושבים במכון התקנים ומונעים ייבוא מקביל, וחלק מהשווקים מוגנים על ידי קרטלים בחוק (למשל בחלב ובדבש).
תודו ששכחתם מרפורמת הקורנפלקס הממוסמסת, ומרפורמת סימון המוצרים לפי תקן בריאותי.
יתרה מכך, אין צורך לבצע תיאום בצורה מפורשת ולעבור על החוק, אפילו לא צריך הודעות לעיתונות / לבורסה/ לספקים (שידלפו לעיתונות) כמו שקורה היום. המדינה מכריחה לפרסם את כל המחירונים של כל הסניפים בסופרים און ליין, ב(הנה באה מילת הקסם) – אפליקציות השוואת מחירים
כל מתחרה יכול לדעת בדקה, מניתוח של הקבצים הללו, ברמה יומית, איפה הוא עומד ביחס לשוק. המסקנה המתבקשת שהפרסום הגלוי הוא כמעט קוד להעברת מסרים מעל הראש של כולנו. כן, מהמקפצה.
ומה עם התחרות בשוק המזון? הוא קיים רק בין החברות, מי יוזמת ראשונה את עליית המחירים.
גיא לוזון הוא כלכלן
