מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מעודף משקל והשמנת יתר, וכחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנת, כך עולה מממצאים ראשוניים של דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2017 שפורסם הבוקר. הדוח המלא של התוכנית, הפועלת בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, יתפרסם בחודשים הקרובים, ויכלול עשרות מדדי איכות בתחומים שונים, החל מהשמנה ועישון, דרך בדיקות סקר לסרטן ותחלואת ילדים ועד שימוש באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש.

"אין ספק כי קיימת מגמה חיובית ברמת התיעוד וביצוע מדדים רבים, ביניהם שיעור שיא בבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי גס ועלייה משמעותית לאורך השנים בביצוע בדיקת ספירומטריה לאוכלוסיות שבסיכון למחלות ריאה חסימתיות" אמרה ראש מינהלת התכנית הלאומית, פרופסור רונית קלדרון-מרגלית, "יחד עם זאת, עולות סוגיות קשות שיש לפעול ביתר שאת על מנת לטפל בהם ביניהן ההשמנה בישראל, הרגלי השימוש הנרחבים באנטיביוטיקה על השלכותיהם המחייבות תכנית התערבות לאומית להפחתת/שינוי דפוסים אלו, והביטחון התזונתי של ילדים וקשישים במעמד סוציו-אקונומי נמוך".

מעיקרי הממצאים הראשוניים

כאמור, מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל והשמנת יתר: כ- 62% מהגברים ומעל ל-53% מהנשים בגילאי 64-20 נמדדו עם עודף משקל והשמנת יתר. בבחינת שיעור ההימצאות של השמנת היתר בקרב גילאי 84-20 ניכר כי שיעורי ההשמנה עולים בקצב דומה הן אצל גברים והן אצל נשים עד גיל 49-45, אך בניגוד להתייצבות אצל הגברים בגילאים אלו, מחריפה הבעיה בקרב הנשים במשך 20 שנים נוספות. בנוסף, בקרב גברים ניכר כי אין פערים בנושא עודף משקל והשמנת יתר בהתייחס למצב הסוציו-אקונומי לעומת נשים, אצלן ניכרת ירידה עם העלייה במצב הסוציו אקונומי (גילאי 64-20).

כחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת: 19.2% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 74-16 מעשנת. 26.6% גברים מעשנים ו-12.1% נשים מעשנות. אמנם ניכרת ירידה מתונה ועקבית משנה לשנה בשיעורי העישון, אך השיעור גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 18.4%.

נרשמה המשך מגמת שיפור בביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם סרטן השד: שיא בביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של  סרטן השד שעומד השנה על 70.5% בנשים בגילאי 74-60.  נתון זה ממשיך מגמה קבועה של עלייה מדי שנה בהיקף ביצוע הבדיקה (בעת התחלת המדידה בשנת 2002 נמדדו רק כ-53%). בבחינת שיעור ביצוע הבדיקות בקרב נשים בגילאי 69-50 ונכון לשנת 2015 שיעור הביצוע עומד בישראל על 70.8% לעומת ממוצע של 60.8% במדינות ה-OECD).

עלייה משמעותית נרשמה גם בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: 63.3% מקרב בני 74-50 ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בשנת 2017 לעומת 58.6% בשנת 2016. "עם תחילת המדידות בשנת 2003 רק כ-12% מהאוכלוסייה ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, מדובר באחוז נמוך מאוד לבדיקה שאין עליה מחלוקת שהיא בחזקת בדיקה מצילת חיים", הסבירה פרופ' קלדרון-מרגלית, "העלייה המרשימה בהיענות לבדיקה היא תוצר ישיר של עבודה קשה של קופות החולים שהביאה לעלייה דרמטית במודעות לבדיקות, הן באמצעות דם סמוי בצואה והן על-ידי בדיקת קולונסוקפיה".

שיעורי בדיקת סרטן צוואר הרחם עדיין נמוכים בהשוואה לעולם: רק כמחצית הנשים (49.9%) בגילאי 54-35 ביצעו בדיקת סקר בשלוש השנים האחרונות. השנה נצפה  שיפור קל בשיעור הנבדקות אך עדיין בהשוואה לעולם מדובר בהיענות נמוכה לבדיקה. לדוגמב: 82.4% נבדקות בשבדיה, 76% באירלנד ועוד.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי שיעורי ההיארעות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכים יחסית, אך מנגד שיעור התמותה מסרטן זה אינו נמוך בישראל בהשוואה למדינות בעולם. "ההמלצות של גופי הבריאות בעולם היא לבצע את בדיקת הפאפ (בדיקת משטח צוואר הרחם) בטווח גילאי 60-25 ואילו במדינת ישראל סל הבריאות מכסה טווח מצומצם יותר שנע בין הגילאים 35-54", אמרה קלדרון-מרגלית, "האמתלה לטווח המצומצם הייתה העובדה שסרטן צוואר הרחם נדיר בארץ, אך אנו רואים שיעור גבוה יחסית של תמותה. סל הבריאות דואג להנגיש חיסון לכל הילדים בארץ כנגד נגיף הפיפולמה כשמטרתו המרכזית היא בעיקר למנוע סרטן צוואר הרחם. ההערכה היא כי מדובר בכ-80 מקרי מוות בשנה, לרוב בקרב נשים שאינן מבוגרות מאוד ובאופן אלים במיוחד – מקרים אותם ניתן למנוע".

ילדים

נרשמה מגמת שיפור בשיעור ההימצאות של השמנת יתר בקרב ילדים: 7.1% בקרב ילדים בני 7 ומטה, ירידה בהשוואה לשנת 2016 (7.6%) ושנת 2015 (8.1%).

BMI תקין נמדד אצל 77% מהבנות ובכ-76% מהבנים בגיל 7. מנגד, בנים בגיל 7 במצב סוציו אקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי שניים מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה ובקרב הבנות בגילאים אלו הפער אף גדל עד ליותר מפי שניים מבנות גילן בשכבות הנמוכות. "סעיף זה מחדד את סוגיית חוסר הביטחון התזונתי לילדים במצב סוציו-אקונומי נמוך ומחייב פתרונות מורכבים המערבים אולי גם את מערכת הרווחה", הדגישה פרופ' קלדרון-מרגלית.

מדדי בריאות הנפש – לראשונה מאז הרפורמה

35% בלבד מהחולים שאושפזו בבתי חולים לחולי נפש הגיעו בטווח הזמן המומלץ מיום שחרורם למרפאות בריאות הנפש, רק ל-58% מהחולים במחלות הנפש הקשות נמצאו נתונים על מדידות משקל/גובה בתיק הרפואי האישי – לעומת 90% באוכלוסייה הכללית.

לעומת זאת, נמצא כי 38% מחולי מחלות הנפש הקשות סובלים מהשמנת יתר, פי 1.5 יותר מהנתון המוכר בקרב כלל האוכלוסייה. יחד עם זאת, איכות הטיפול בסוכרת נמצא זהה בין קבוצה זו לחולי סוכרת באוכלוסייה הכללית.

"יש צורך לחזק את מערך בריאות הנפש, כך שמשוחררים מאשפוז יזכו לרצף טיפולי בתזמון נאות ועל המערכת לתת את המענה המתאים לעליית המדדים". פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.