מדד ג'יני בישראל הגיע ב-2017 לרמתו הנמוכה ביותר בשני העשורים האחרונים, ועמד על 0.351 נקודות, כך עולה מסקר הוצאות משקי הבית לשנת 2017 שמפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד ג'יני הוא מדד מקובל למדידת אי-שוויון בחלוקת הכנסות. ערכי המדד נעים בין 0 לציון שוויון מלא, לבין 1 לציון אי-שוויון מלא. עוד עולה מהנתונים כי ההכנסה החודשית הממוצעת (ברוטו) של משקי הבית  ב-2017 עלתה ב-4.5% ועמדה על 20,027 שקלים בחודש; ההוצאה הממוצעת עלתה ב-2.7% ועמדה על 16,267 שקלים בחודש. העשירון העליון מכניס פי 7.4 מהעשירון התחתון אך מוציא רק פי 2.3 מהעשירון התחתון.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, התייחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הירידה במדד הג'יני ואמר כי "הירידה המתמשכת במדדי אי השוויון, לצד העלייה העקבית בשכר הריאלי במשק, נותנות תוקף נוסף לחשיבות המהלכים שהובילה ההסתדרות בארבע השנים האחרונות. המהלך להעלאת שכר המינימום, אשר הביא לשיפור במצבם של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצד מהלכים נוספים שהובלנו לצמצום פערים חברתיים כגון המתווה להגדלת קצבאות הנכות, אחראיים להפחתת חוסר השוויון בחברה הישראלית. על אף שהנתונים מראים כי מהלכי ההסתדרות העלו את המשק בכיוון הנכון, חשוב לזכור כי רמת אי השוויון בארץ היא עדיין חריגה ויש עוד עבודה רבה. ההסתדרות תמשיך להיאבק למען צמצום הפערים ותוביל לכך שבשנים הבאות המגמה תימשך וחוסר השוויון בחברה הישראלית ימשיך להצטמצם".

מדד מדיח הכלים

בתחום ההכנסות, ההכנסה הכספית הממוצעת (נטו) עמדה על 16,518 שקלים כאשר במשקי הבית של העשירון העליון היא עמדה על 35,489 שקלים בחודש ובעשירון התחתון היא עמדה על 4,820 שקלים בחודש בלבד. ההכנסה הממוצעת של משקי הבית שבראשם עצמאי עמדה על 20,034 שקלים, שהם כ-8% יותר מההכנסה של משקי הבית שבראשם שכיר, שעמדה על 18,448. משקי הבית שבראשם אדם שאינו עובד (לרוב גמלאים) עמדה על 7,753 שקלים בחודש.

רוב ההכנסה של הישראלים, כ 79%, מגיעה מעבודה, 10.9% מההכנסה מגיעה מקצבאות ותמיכות, ההכנסה מפנסיה מהווה 6.8% ורק 3.3% מההכנסה מקורה בהון. יש לציין כי בקרב משקי הבית שבראשם אדם שלא עובד, כ-42.4% מההכנסה מקורה בפנסיות וקופות גמל וכ-49.5% מההכנסה מקורה בקצבאות ותמיכות.

בתחום ההוצאות של משקי הבית, הסקר מעיד על כך שבמשקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים ההוצאה החודשית עולה על ההכנסה החודשית. יותר מרבע מסך ההוצאה של החמישון התחתון (26.5%) היה על מזון והלבשה והנעלה, בהשוואה לפחות מחמישית (17.2%) בחמישון העליון.

סעיף ההוצאה הגדול ביותר הוא כמובן דיור (24.4%) ואחריו תחבורה ותקשורת (20.2%) מההוצאה הכוללת. בחמישון העליון סעיף התחבורה והתקשורת הוא סעיף ההוצאה הגדול ביותר (24%) בעוד שבחמישון התחתון רק 14.6% מההוצאה מוקדשת לתחבורה ותקשורת.

סקר הוצאות משקי הבית בדק גם את שיעורי הבעלות של מכשירים שונים. בעוד ששיעורי הבעלות על מכשירים מסוימים כמו מכונות כביסה, לא השתנו בשנים האחרונות, הבעלות על מכשירים אחרים השתנתה באופן משמעותי ומעידה על שינויים בהרגלי הצריכה.

כך, לדוגמה, רק 62% ממשקי הבית מחזיקים טלפון קווי לעומת 88% בשנת 2003. שיעורי המנויים לכבלים או ללוויין ירדו באותה התקופה מ-70% ל-59%. לעומת זאת מספר משקי הבית המחוברים לרשת האינטרנט זינק מ-30% ב-2003 ל-74% בשנת 2017.

פריט חדש שנכנס השנה לסקר, האופניים החשמליים, מצוי בכ-7.7% מהבתים. מעניין כי שיעור המחזיקים באופניים חשמליים בעשירון העליון ובעשירון התחתון דומה למדי. הפריט המבדיל ביותר בין עשירים לעניים הוא מדיח הכלים. בעוד שרק ב9.5% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מדיח כלים, בעשירון העליון הוא מצוי ב 75% ממשקי הבית.