נציב קבילות החיילים, האלוף במיל' יצחק בריק, הופיע היום (רביעי) בפני הוועדה לביקורת המדינה, שערכה דיון פומבי ראשון לגבי טענותיו לגבי ליקויי כשירות צה"ל למלחמה, טענות עליהן הוא חוזר מאז פרסם דו"ח ביקורת בנושא בקיץ האחרון. בנוסף לבריק, הגיעו לדיון גם נציגי צה"ל וחילופי הדברים בין הדדים חשפו לציבור חלק מהוויכוח המתנהל מאחורי הקלעים במערכת הביטחון. "העימות, כפי שהוא מתנהל היום, הוא כבר אחד הדברים שפוגעים בהרתעה של מדינת ישראל", אמרה על כך חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני).

למרות שהנושא הרשמי שנקבע לישיבה היה דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 על כשירות מערך המילואים ביבשה משנת 2014, בריק היה האורח המרכזי בשל קמפיין הביקורת אותו הוא מנהל נגד ליקויי הצבא ונגד קמת ועדת הבדיקה אותה מינה הרמטכ"ל לבדיקת ממצאי הדו"ח של בריק.

בריק, שיסיים את תפקידו בחודש הבא אחרי עשר שנות כהונה, חזר על ממצאי הדוח אותו כתב, אחרי שלדבריו שוחח עם קצינים וחיילים לאורך כל תקופת כהונתו. "אני מכיר את הצבא בשטח על כף היד יותר מכל אחד בצבא", אמר והשיב למבקרים אותו כי החל לבדוק את כשירות המילואים למלחמה מאז נכנס לתפקיד, ולא רק בתקופה האחרונה.

בדבריו לחברי הוועדה, ציין בריק ליקויים בחוסר משמעת, אי-ביצוע פקודות שלא זוכה להסברים, מערכת צבאית שאיבדה את היכולת לבצע פקודות, סמארטפונים בעמדות ובתרגילים, בין השאר גם במהלך פעילות מבצעית במהלך צוק איתן, העברת פקודות באמצעות וואטסאפ, חוסר טיפול בנשק בתום סבבי מילואים, חוסר בחניכה וליווי של מפקדים בשטח, חוסר בניהול שגרה במחנות וקשיים לוגיסטיים.

"הקשיים עליהם הצבעתי בדוח הם תולדה של אותה תרבות ארגונית קלוקלת" אמר, "אי אפשר להפריד בין התרבות למוכנות למלחמה. אין התייחסות ראויה למבקר מערכת הביטחון, לעתים גם לא למבקר צה"ל. במקרים רבים כלל אין טיפול בליקויים".

מנגד, אמר רמ"ט זרוע היבשה, תא"ל אורי גורדין, כי צה"ל מוכן למלחמה וכי לכל ביקורת שהעלה בריק ניתן מענה. "למיטב שיפוטי, הצבא מוכן למלחמה". בדבריו הזכיר גורודין את תר"ש גדעון שנכנס לשנה רביעית, שבאמצעותו הושקעו עוד שני מיליארד שקלים בזרוע היבשה, מדי שנה. "זו בשורה גדולה מאוד", טען. "האם זה מספיק? לא. האם זו בשורה? כן". בנושא הביקורת בצבא אמר גורודין כי צה"ל מבוקר מאוד וכי כל יחידה מבוקרת מלמעלה.

בהתייחס לדוח בריק אמר גורודין כי על חלק גדול מהדברים יש הסכמה בהם הפערים בכוח האדם ואתגרי המשאבים אך יחד עם זאת הוסיף כי יש חשיבות גם ל"איך מגייסים ביקורת". על הטענות הנוגעות לשימוש בסמארטפונים אמר גורודין כי "אנחנו כל הזמן מתמודדים עם שימור הנורמות וחזרה מחריגות", והוסיף כי "יש פקודה של הרמטכ"ל שלא מורידים פקודות בוואטסאפ. המפקדים מקיימים פקודות". יחד עם זאת אמר כי "כולם מתשתמשים בסמארטפונים. גם אתם מתקשרים ככה. האם כל תקשורת בוואטסאפ היא פקודה? לא". לדבריו לא היו חיילים עם סמארטפונים בתוך רצועת עזה במהלך צוק איתן וכי הפקודות לחיילים ניתנו באמצעות מערכת הקשר".

ביחס לטענות על כשירות הימ"חים אמר גורודין כי "זה מהאתגרים הגדולים של צבא היבשה" וכי הושקעו למעלה מ-200 מיליון שקלים לשיפורים. גורודין הזמין את חברת הכנסת יחימוביץ' (המחנה הציוני) לבוא לבקר בביקור פתע "בכל ימ"ח שתבחר". יחימוביץ' נענתה להצעה.

מעבר לדברי הביקורת עצמם, התעורר בוועדה דיון בנושא גישתו של בריק והתבטאויותיו בנושא. חבר הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני) אמר בדיון כי הוא מסכים עם כל מילה בדברי בריק וחיזק את טענותיו בכך שצריך להקים ועדת ביקורת חיצונית לצבא. "אנחנו נחשפים כאזרחים ליחידות המיוחדות, ולכל מה שהוא השמנה וסלתה של צה"ל. אם צה"ל היה אוגדה 98, הדיון הזה לא היה מתקיים. הוא צבא גדול וענק. צה"ל זה לא חיל האוויר ולא מסתערבים. זה חפ"שים של קדימה הסתער. אני מציע שמערכת הביקורת בצה"ל תעשה על ידי צוות חיצוני במערכת. מערכת תמיד לא יכולה לבדוק את עצמה".

חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו (הליכוד) אמרה כי "היושרה, האומץ והדבקות במשימה של האלוף (במיל' בריק – ש.נ) מאפיינת את פעילותו לאורך השנים. הוא מרגיש את השטח, כי רגליו נטועות בשטח ולכן, יש להתייחס בכובד ראש לדבריו. פניתי לראש הממשלה, לא פעם אחת, וביקשתי שיציג את הנושאים שהוא מעלה בדו"חותיו בפני הקבינט". עוד אמרה כי "הצבא עשה כברת דרך ארוכה ושינויים מבורכים. יחד עם זאת, תגובתו הראשונה של צה"ל לדו"חות נציב הקבילות הייתה מוטעית, מעליבה ולא מכבדת. יש לקחת את הדו"ח ולהתייחס ברצינות לדברים העולים בתוכו, כדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה".

ח"כ אייל בן ראובן שהיה פקודו של בריק במהלך שירותו הצבאי אמר כי אין ויכוח על העובדות אך תקף בחריפות את בריק על האופן בו הוא מנהל את הביקורת שלו. לדברי בן ראובן, לאחר שקיבל את דוח בריק יצא עם חברי כנסת נוספים מוועדת החוץ והביטחון לבדוק את הממצאים.

"יש לי הערכה גדולה לאלוף בריק", אמר. "קראתי את הדוח המסווג והגלוי כחבר בוועדת חוץ וביטחון, עסקנו רבות בדוח שכתב ובעקבותיו ביקרנו בחודש האחרון בשני ימ"חים ונפגשנו עם מח"טים, מג"דים וחיילים במילואים ובסדיר".

לדבריו, "אין ויכוח על כך שיש פערים, נגדים שלא מעוניינים להמשיך ולחתום, משאיות לא כשירות ועוד. אך יש גם חוזקות, מג"די המילואים מדווחים ששנים רבות לא התאמנו כל כך הרבה כמו היום. אבל להגיד על מפקדי צה"ל שפיהם וליבם לא שווים זו אמירה שלא תיאמר. אני כועס על האמירה הזו. האם השתגענו? האם אנחנו קוראים להם שקרנים? יש חשיבות לאמון הציבור בצה"ל ואני בעד ביקורת אבל יש גבול למה שנעשה פה והאלוף בריק עבר את הגבול".

"האלוף בריק עבר מתועלת רבה לנזק, והפך מגורם מאוד מכובד לגורם לא רצוי" סיכם בן ראובן, "אינני מקבל את הערכת בריק שהצבא איננו מוכן למלחמה. צה"ל בכלל וצבא היבשה בפרט נמצא במגמת עליה חדה בכשירותו. נצטרך להמשיך ולעקוב אחרי ההתפתחויות ותיקון הליקויים".

גם חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) מתחה ביקורת על בריק. לדבריה, "העימות, כפי שהוא מתנהל היום, הוא כבר אחד הדברים שפוגעים בהרתעה של מדינת ישראל". ביחס למכתב אותו שלח ביום ראשון המטיל דופי בחברי ועדת הבדיקה של הרמטכ"ל אמרה כי "לא אהבתי איך התנהלו כלפיך אבל המכתב ששלחת ביום ראשון והטלת הדופי בהררי לא הייתה מקובלת כמו הניסיונות להטיל דופי בך. אי אפשר להמשיך לנהל את העימות בצורה הזו".

בסיום הדיון אמרה יחימוביץ כי "מערכות לא אוהבות ביקורת, בוודאי לא ביקורת מוחצנת. אכן, האלוף במיל' בריק נקט בשיטות לא קונבנציונאליות -אבל לפעמים זה בדיוק מה שצריך כדי שקולו של מבקר יישמע. אני רוצה להביע תרעומת על ניסיונות הדה-לגיטימציה האישית שנעשו לאלוף בריק. הייתי עדה לכך במו אוזניי. לי אין ספק בניקיון כפיך ובכך שאתה פועל לטובת המערכת ולטובת צה"ל. לא נפלה שערה משערות ראשו של צה"ל היקר וחשובה לכולנו שמיעת הביקורת הזאת, ואני ממליצה לבכירי צה"ל להיות קשובים לה. ביקורת אין משמעותה דה לגיטימציה; צה"ל יקר לליבנו וזו הסיבה שקיימנו את הדיון".