באמצע אוקטובר התרחש אירוע תקיפה חמור בלשכת רווחה בירושלים כאשר עובדת סוציאלית הותקפה פיזית ונפגעה בחזה מאגרופים. התוקפת, אישה כבת 50, סבתם של ילדים המטופלים במחלקה, תקפה מילולית עוד שני עובדים והשליכה מתקן מים לעבר אחת מהעובדות הסוציאליות הנוספות שנכחו במקום. רכוש רב הושחת באירוע, בין היתר מחשבים, תיקים, וציוד משרדי נוסף. בשעת האירוע לא נכח באירוע מאבטח, מאחר והוא החל את עבודתו רק בשעה 08:30.

על פי נתונים של איגוד העובדים הסוציאליים ישנן בכל חודש כשש תקיפות של עובדים סוציאליים, זאת ללא המקרים הלא מדווחים. בשבועות האחרונים יצאו העובדים הסוציאליים במחאה על המוגנות שלהם, על תנאי השכר ועל העומס הרב שיש בלשכות הרווחה. העובדות הסוציאליות, כמו האחיות, נמצאות בחזית החברה הישראלית, במפגש המורכב והנפיץ ביותר, וכמו האחיות, גם עבודה סוציאלית הוא מקצוע "נשי", ולעובדות הסוציאליות נמאס להיות קורבנות.

ענבל חרמוני (צילום: יאיר מייהאוס סטודיו זוז)

ענבל חרמוני (צילום: יאיר מייהאוס סטודיו זוז)

לדבריה של יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני שנבחרה לתפקיד לפני קצת פחות משנה, האלימות כלפי העובדים הסוציאליים היא נקודת הקצה וסימפטום לבעיה רחבה הרבה יותר: מערכת הרווחה בישראל נמצאת בקריסה, זהו מצב חירום.

בשבועות האחרונים הפגינו העובדות הסוציאליות בצפון, בדרום, בתל אביב ובירושלים, והשביתו את לשכות הרווחה. היום בשעה 11 בבוקר יפגינו העובדות הסוציאליות בקרית הממשלה בתל אביב.

ה"טריגר" למחאה לדברי חרמוני הם שורה של מקרי אלימות קשים במיוחד. "זה התרכז לשבוע אחד בתחילת נובמבר אבל זה משהו שאנחנו מתמודדים איתו כל הזמן. כל חודש יש לפחות שישה מקרים, זה לא מצב נורמלי. וזה לא נגמר במספרים האלה, יש עובדים רבים שמתוך ייאוש לא מדווחים. לזה נלווית בושה. תחושת אשמה זה דבר מוכר מהתחומים של אלימות במשפחה ואלימות מינית. בנוסף יש רשויות שמנסות להסתיר את הדברים אז לא תמיד מגיע אלינו המידע".

מהר מאוד אמרנו שזה לא מספיק להתייחס רק ללחצן המצוקה. הייתי במשרד האוצר לא מזמן – בכניסה למשרד יש מאבטח מיומן ומאובזר. צריך להסתכל מעבר למוגנות הבסיסית, צריך לייצר מצב ששירותי הרווחה יהיו מספיק איכותיים שמפלס הזעם של מי שפונה ירד

מבחינת איגוד העובדים הסוציאליים המצב הגיע לנקודת רתיחה, שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום. "איך אפשר להשלים עם זה? בפתח תקווה היה מקרה נוראי שכמעט הרגו את השומר, פנסיונר שאף אחד לא הכשיר לתפקיד. זה מקום כל כך נפיץ ולא הוגן, לא כלפי העובדים הסוציאליים ולא כלפי השומרים".

העובדות הסוציאליות לא הסכימו שהמחאה והעיצומים יהיו רק בגין האלימות. מבחינתם הבעיה היא כוללת, והפתרון צריך לענות גם על העומס הרב בו הן נתונות, ועל תנאי השכר שלהן. לדברי חרמוני, "מהר מאוד אמרנו שזה לא מספיק להתייחס רק ללחצן המצוקה. הייתי במשרד האוצר לא מזמן – בכניסה למשרד יש מאבטח מיומן ומאובזר. צריך להסתכל מעבר למוגנות הבסיסית, צריך לייצר מצב ששירותי הרווחה יהיו מספיק איכותיים שמפלס הזעם של מי שפונה ירד. בשוליים תמיד יהיה, ולכן צריך את המוגנות. משרד הרווחה אומר בעצמו שבמחלקות רווחה משופצות רמת האלימות ירדה. זה מתיישב עם תאוריית החלונות השבורים – מקום מוזנח גורר יותר פשע. אנשים מצליחים לאסוף את עצמם במקום שנראה מכובד. במחלקות שנראות עלובות כך זה נראה, כשהמצב בלשכה נראה נורא, שהעו"ס צריך להביא נייר טואלט ובקבוקי מים מהבית. ובנוסף, המשכורת והעומס, העובדים נשברים נורא מהר. מגיעים ותוך חודשיים שלושה עוזבים וזה מייצר עוד יותר עומס. מנהלי המחלקות אומרים שזו הבעיה מספר אחת, תקנים שלא מצליחים לאייש".

הפגנת העובדים הסוציאליים 16 לספטמבר 2018 (ללא קרדיט)

הפגנת העובדים הסוציאליים 16 לספטמבר 2018 (ללא קרדיט)

חרמוני מתארת מצב בו המדינה לא משקיעה תקציבים במערכת הרווחה, והאחרונות שנשארות להתמודד עם המצב הזה הן העובדות הסוציאליות. "אנחנו לא מוכנים שהדיון ישאר ברמת המאבטח. או שהמדינה תשקיע תקציבים במערך הרווחה או שלא, אי אפשר להלך יותר בין הטיפות. האלימות היא הקצה, היא הסימפטום. מה המדינה עושה? אנחנו נשחק אותה שאנחנו עדיין מדינת רווחה. לדוגמה, אסור שיהיו רשימות המתנה, זה יוצר מצב שעובד סוציאלי מטפל במאות משפחות, לנו אסור לא לקבל. שמים על עובדת 300 משפחות. זה להגיד לה: בואי תיכשלי".

הדרישות של העובדות הסוציאליות במחאה הנוכחית שלהן היא כניסה למשא ומתן כולל עם האוצר, וחרמוני מבינה שזהו מאבק שידרוש זמן. "הדרישות שלנו הן למעשה דרישה אחת: להיכנס למשא ומתן כולל. לא חשבתי שאחרי פגישה אחת באוצר הכל יגמר. אבל אני לא מוכנה שיגידו לנו לא גורף. כל עוד מורחים אותנו, נתלים בכל מיני סיבות, אני לא אחכה לפתיחה של הסכמי המסגרת. המקצוע בקריסה, אנחנו במצב חירום. אנחנו לא מוכנות להמשיך להחזיק את זה לבד. או שמשקיעים ושמים את זה בראש סדר העדיפויות או שנמשיך להשבית".