יש לי וידוי. אני מכורה. לכל מיני דברים, ובראשם – פלאפון ואישור חברתי. פעם הייתי מכורה גם לשוקולד. אבל מי לא?

אך לא על כך רציתי לכתוב, אלא דווקא על התמכרות שבדרך כלל לא מדברים עליה, על אף שכיחותה הרבה: ההתמכרות לאורגזמה של הדגדגן.

אפתח בשני סיפורים יפים:

סיפור א':

נפגשנו נץ ואני אחרי זמן מה שלא הייתה בינינו מיניות, ואחרי יותר משבוע בו לא חוויתי אורגזמה (עם עצמי או עם אחר). בזמן האחרון היה בינינו מגע כירבולי ועוטף ללא להט של אנרגיה מינית.

לשמחתנו הזדמן לנו אחר צהריים של שישי יחד. נץ נחת היישר אל מיטתי, תחת הפוך, ואני בדיוק מקיצה משנת צהריים משובחת. שמעתי בגופו שאלה: האם יקרה משהו עכשיו או לא? גופי היה פתוח אליו ולמפגש ושמחתי אחרי ימים ארוכים בהם לא הרגשתי כך. הוא החל מענג אותי באצבעו והרגשתי את גופי נפתחת אליו ומגיבה במהירות, לצד היסוס המלווה למיניות לאחר הפוגה.

חושך בחלונות מוגפים. נפגשנו רק בגופים והחום עטף אותנו תחת השמיכה. מידי פעם הבליחו מחשבות וגירשתי אותן בנשימה עמוקה, מתרכזת בעונג המוחש מתוך המגע הקשוב והמעניק.

שאל אם יכול לנשק.
הסכמתי.

התחפר תחת השמיכה ומצא את פרח הפות שלי בלשונו, מנסה לקרוא את תנועות גופי ולהתאים את שיטוטיו לתנועת האגן שלי. אכן, היה נעים. הרגשתי אנרגיה עולה ומצטברת והבטן התחתונה שלי התחממה. יד נעלמה משכה את ידי שלי אל עבר הדגדגן מצרפת את תנועת ידי המדויקת והמוכרת לשלו. הטיפוס היה מהיר ותלול, וזה היה כל כך מענג שלא רציתי להפסיק, ובאותו רגע גם לא מצאתי סיבה לעצור (אתם בטח שואלים את עצמכם ובצדק, למה לעצור באמת?) כמה נשימות וגניחות ואני בפסגת העונג של אותו הרגע, הגוף רוטטת לכמה שניות, הרגליים נקפצות ומתיישרות (במיוחד רגל ימין!).

נשימה עמוקה. גלי האורגזמה הנעימים שלוחים בגופי כחומר הרגעה. פה יבש מעט, דפיקות לב מהירות, גופי נרפה. נץ ואני בודקים האם פותי מעוניינת להמשיך, אך היא סגרה את הבסטה ואי אפשר לגעת. כמשדרת: אני את שלי עשיתי. היה כיף ועכשיו עזבו אותי. הים סגור.

ואני הולכת ומתנמנמת לי…

סיפור ב:

הסיפור מתחיל אותו הדבר (כמו בספרים של צמרמורת כשהייתי ילדה, היה אפשר לבחור איזה סוף יהיה לסיפור – מכירים? לא משנה. הבלחת עבר) אז… נפגשנו נץ ואני לאחר עשרה ימים בהם לא התראינו, לאחר שבועות מספר בהם לא התממשה בינינו מיניות ולאחר שבוע-שבועיים בהם לא חוויתי אורגזמה (לא עם עצמי ולא עם אחר). רוצה לומר – הגוף שלי היה טעון. שכן, בימים הללו הייתי גם עם אחרים, אך האנרגיה כולה נשארה צבורה בתוכי.

ניכר ששנינו רצינו להיפגש בגוף בטרם ניפגש במילים. הוא החל לטרוף אותי, ללקק את האוזן ולנשוך לי את הצוואר ואני, כל גופי רגיש כפקעת עצבים חשופה. קופצת ומדוגדגת מכל מגע, ביקשתי ממנו להאט. רציתי להרגיש את נשימתו. רציתי לא לדעת מאין תבוא התנועה הבאה. תטרוף אותי, אבל תתגנב אלי, לאט, ביקשתי. מצחיק נץ. יצא מהמיטה, הסתתר לצד הארון והחל מתגנב אלי מכיוונים ונים. לא לכך התכוונתי אבל זה בהחלט היה משעשע.

הרגשתי כל סנטימטר שקרב אלי, נשימתו על צווארי, את לשונו המתגנבת, כפי שדייקתי וביקשתי. הדי כל תנועה הורגשו בשאר הגוף. כל גופי ער וקולט את כל המסרים, גם כשלא נגע בי עור לעור. יד עוברת על גב – רעד. נשיפה בעצם הזנב לכיוון עמוד השדרה גרמה לזרם לחצות במעלה גבי. בקיצור הייתי כמערכת הפעלה מרובת כפתורים וכל תנועה העבירה בי רטט, כמעט ללא שליטה. גופי הלך והתעורר, בכי וצחוק עלו בי, וכשחדר אלי הייתה גופי כל כך מופעלת, שהזרמים הורגשו בכל הגוף. כמו עולה ויורדת מהר. וזה נמשך זמן מה. לא יודעת בדיוק כמה. צחקתי ובכיתי וצחקתי ובכיתי ורעדתי, הרגשתי כצינור מוליך של תנועה פנימית, רגשות ורטטים.

*****

אז שמי לילית, ואני מתמודדת עם התמכרות לאורגזמה של הדגדגן. (אתם: אנחנו אוהבים אותך לילית)

יאמרו רבים: מה הכוונה ב"התמכרות" לאורגזמה של הדגדגן? רוב הנשים גומרות רק ממגע בדגדגן! לא אתייחס באריכות לטענה הזאת כרגע, רק אציין בקצרה שלמיטב הבנתי וניסיוני ומשיחות עם נשים וגברים רבים, כמעט כל אחת יכולה להגיע לכל מיני סוגים של אורגזמות, זה רק עניין של תרגול. ובכן, בנות, יש למה לצפות בחיים האלה! ואולי רשומה זו תתרום לכן כמה פרטי מידע שיקחו אתכן צעד קדימה על עבר שיאי עונג חדשים (לא שאורגזמה של הדגדגן זה רע! פשוט יש עוד כמה דברים חוץ מזה…).

למה אני מכורה? מה כל כך טוב בזה? ובכן, (טוב ששאלתם) כיף לי לענג את עצמי. זה מרגיע. לפעמים אני עושה את זה בלילה, זה עוזר לישון טוב ולהירדם בקלות.
לא אחת, כשאני עובדת מהבית, אני מוצאת את עצמי נוגעת בעצמי. לעתים, אם יש לי זמן וכוח, אני יכולה להמשיך עד האורגזמה ואז לחזור לענייני. זה עוזר לפרוק מתח.
זה גם טוב להתמודדות עם כאבי מחזור.

יש צורה מיוחדת שבה התרגלתי לענג את עצמי. הידיים רגילות לתנועה ולקצב שנעים לי, הגוף מכירה את המגע שלי כשאני מענגת אותה וכשאני רוצה אני יכולה לגרום לעצמי לגמור ב-5 דקות (אין אף אחד אחר שיודע לעשות את זה בשבילי!).

אני רגילה לעשות את זה כמו שאני יודעת כבר המון שנים. נתיבים שהגוף שלי רגיל ללכת בהם, כמו שאני מצחצחת שיניים ביד ימין ויש לי את הסדר הקבוע שבו אני מסתבנת או מתנגבת. מעין אוטומט. ההתענגות מרוכזת בעיקר בגירוי של הדגדגן, עדין או חזק, עד לאורגזמה. ואחריה – רגיעה. בקיצור אני יודעת מה אני אוהבת אז למה לשנות? אין צורך להתאמץ או להשקיע מחשבה. זה כמו התמלאות מהירה של כוס במים ואז היא נשפכת. וזהו. נגמר. עכשיו אפשר לישון בכיף.

אם החוויה הזאת מוכרת לך, את מבינה למה כוונתי ב"אורגזמה של הדגדגן". זוהי אורגזמה זכרית (גברים ונשים יכולים לחוות אורגזמה זכרית/נקבית). לרוב, כשגברים "גומרים" (שופכים) מסתיים מעשה האהבה. הפין שלהם רוצה מנוחה והם שוקעים לתוך השינה (על כן הרגע הזה נקרא "לגמור"). זה גם בדיוק הרגע שבו הגוף שלך צמא לעוד, אבל מה נעשה, הוא כבר "גמר" ואין עם מי לדבר. יש המכנים את האורגזמה הגברית, המלווה בשפיכה, "המוות הקטן" (או בצרפתית La Petite Mort ). נראה לי שהשם מסביר את עצמו. מדובר באבדן של הרבה אנרגיה, מעין פריקה שאחריה מתים לרגע.
אז מסתבר שגם לנו בעלות הפות יש את הפונקציה של "לגמור", כשהדגדגן מתפקד כמו פין קטן: כשמגיעה לסיפוק, לאחר אורגזמה, העור הופך רגיש ונרגז למגע, ולעיתים אף מתערפלות ושוקעות לנמנום.

האורגזמה הדגדגנית: אההה… אההה… זה נעים…… עכשיו לישון

כן, אורגזמה של הדגדגן היא נעימה ומרגיעה (בטח שואלות את עצמכן איפה הבעיה) אבל! יש קטץ'. הקטץ' הוא שכאשר אנחנו מכורות לסוג האורגזמה הזה קשה לאורגזמיות של שאר הגוף להתפתח ולהיפתח, כי אנחנו כל הזמן עוצרות באותו השלב שהוא האורגזמה הזכרית הנובעת מהגירוי של הדגדגן. אז מהי אורגזמיות? אורגזמיות היא היכולת שלנו להפיק עונג, רטט והנאה ממגע בכל נקודה בגופנו.

אז למה אני מתכוונת שאני אומרת התמכרות? למה להשתמש במילה הזו? אם אנחנו עושות זאת הרבה (כל יום/יומיים/שבוע) וזאת בעצם הדרך היחידה או המרכזית בה אנו חוות אורגזמה או פורקות מתח, ואם איננו מסוגלות להגיע לעונג בדרכים אחרות ולא יכולות להפסיק – זו התמכרות. כמו כל דפוס התנהגות שמונע מאיתנו התפתחות למקומות חדשים.

עוד קטץ' הוא שבאורגזמה זכרית אנו פורקות את האנרגיה החוצה מאיתנו, בעיקר דרך הרגליים. אם תשימו לב בפעם הבאה שזה קורה לכן תראו שהרגליים מתיישרות באורגזמה והאנרגיה כמו נשפכת החוצה דרך הרגליים למטה. יש אפשרות נוספת, לא לאבד את העונג הזה אלא להישאר איתו עוד ועוד ובכך להעצים את העונג והאורגזמה.
בשני הסיפורים מוצגות שתי אורגזמות שונות זו מזו.

בסיפור א' חוויתי אורגזמה זכרית – של הדגדגן. זוהי אורגזמה שנגרמת מגירוי בעיקר של החלק החיצוני של הדגדגן (שהוא איבר הרבה יותר גדול ממה שאנחנו רואות מבחוץ, הוא נמשך ומתפצל פנימה אל תוך הנרתיק ולכיוון צוואר הרחם, אל מה שאנו מכנים נקודת ה-G ועוד).

בסיפור ב' חוויתי אורגזמה נקבית – שאינה של הדגדגן. האמת, אני אפילו לא יודעת אורגזמה של מה זה היה. אבל מה שבטוח זה שזרמו לי שם זרמים של עונג בכל הגוף וזה לא היה קשור לדגדגן באופן מיוחד, וזה הרגיש אחרת לגמרי.

ניתן להמשיל את ההבדל בין סוגי האורגזמה לטיפוס על הרים. אורגזמה של הדגדגן היא כמו טיפוס תלול לגבעה לא גבוהה. אורגזמה שאינה של הדגדגן דומה לטיפוס על הר, הגעה לרמה, הליכה על הרמה תוך התפעמות מהנוף המרהיב, יורדים מעט בשלוחה, ושוב עולים ומטפסים לפסגה חדשה, לאט לאט, מגיעים אליה, יורדים מעט לרמה נוספת, ובקיצור אפשר להישאר בגבהים זמן רב בלי להגיע לקטע של "זהו-נגמר-לישון". שם לרוב גם מתרחשות השפיכות הנשיות עליהן ארחיב בהזדמנות.

אורגזמה בלתי תלויה בדגדגן: זה עולה ועולה ועולה ועולה. אין לי מושג של מה הגרף הזה אבל נראה לי שהמסר עובר

אז החלטתי שאני ממעטת באורגזמות של הדגדגן. כי הרגשתי שזה לוקח ממני אנרגיה. גם בעינוג עצמי וגם עם פרטנרים. ומצאתי, במיוחד בעינוג עצמי, שאני ממש צריכה להתאפק כדי לא לגמור ככה! זה כל כך מפתה ונגיש ואפשר לעשות את זה בשתי דקות. אבל אם אני מתאפקת ולא שולחת את היד אל הדגדגן כדי לגמור, העונג שצפוי לי ממש בעוד רבע שעה, או הערב או בעוד שבוע הוא הרבה יותר גדול. ולא רק העונג, אלא האנרגיה בכלל. במקום להוציא אותה החוצה אני שומרת אותה בתוכי, נושמת אותה, מתענגת על כל העונג הזה שיש בי. וכשבא לי להוציא אותה, היא מתפוצצת בהתפרצות געשית ענקית שמורגשת בכל הגוף, וגם בגוף הרגשי.

ועכשיו כמה טיפים מעשיים לחקר האורגזמה שלך והתמודדות עם ההתמכרות הבלתי מדוברת המשפיעה כל כך על חיינו:
1. בזמן עינוג עצמי או עם פרטנר.ית, כאת שמגיעה לרמת גירוי 7-8 מתוך 10 (אם 10=אורגזמה), נסי להאט ולנסות להישאר ב7-8, להשאיר את האנרגיה בתוך הגוף.
2. אם את מרגישה את הרגליים שלך מתיישרות ואת הגוף שלך "מקדם" את האורגזמה, כופפי את הרגליים ואל תתני להן להתיישר. תרגישי איך האנרגיה נשארת בתוכך ועולה מעלה.
3. קחי כמה נשימות ארוכות ואיטיות, ותדמייני איך הנעימות שאת מרגישה בפות שלך עולה מעלה מעלה אל הבטן, ומשם אל הלב, ומשם אל קודקוד הראש ומעלה.
4. וגם, אם את רוצה לעמוד באתגר – פשוט תחליטי שלא משנה מה, את לא נוגעת בדגדגן שלך במשך חודשיים, ותראי מה קורה. נקודות עונג חדשות יפתחו, והזרימה תמצא נתיבים לא מוכרים. זו גמילה של ממש מההתמכרות שמונעת מאיתנו למצוא את האורגזמיות שבכל הגוף שלנו, ובתור התחלה בפות שלנו שהיא כולה סופר רגישה ואורגזמית, ולא רק הדגדגן.

אם מצאתן משהו מכל הכתוב פה מועיל – ספרו לחברותיכן, או לי. אשמח גם אני להחכים ולפרסם פה טיפים נוספים משלכן לגילוי העונג האינסופי הטמון בכולנו.

בברכת גניחות, רטטים ועונג שבת.