כמידי שנה צוין ב- 25 בנובמבר ציינו יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, בהמשכו ביום שלישי ה-4 בדצמבר 2018 התקיימה שביתה ארצית, הפגנות ואירועי מחאה בעשרות מוקדים ברחבי הארץ עבור העברת תקציב לתכנית חירום למניעת אלימות כלפי נשים, בפרט נוכח המספר הגבוה של נשים שנרצחו במהלך השנה האחרונה.

לממשלה כולה יש תפקיד מכריע ביכולת של נשים לצאת ממעגל האלימות ולשקם את חייהן. באותה המידה, שימוש לא נכון ביכולות הממשלתיות עלולות למנוע מהנשים כל סיכוי ואף לדחוף נשים נפגעות אלימות בחזרה למעגל של שליטה ואלימות. אין זו חייבת להיות אלימות פיסית או תקיפה מינית. זו יכולה להיות גם אלימות כלכלית, הטרדה, היעדר בחירה ושלילת חירות.

בישראל, בניגוד למדינות אחרות בעולם, אין רשות לטיפול באלימות כלפי נשים ועל הטיפול בנושא חשוב זה אמונים כמה משרדי ממשלה, בהתאם לתחומו. בטור זה לא נתרכז במעצר ובאכיפה, אלא בזכויות עיקריות שחשוב להכיר ושמקצה המדינה, שמטרתן לענות על צורכיהן של נשים נפגעות אלימות.

דיור זמני במקלטים או בדירות מעבר, ודיור בשוק החופשי

משרד הרווחה אמון על דיור זמני לנשים נפגעות אלימות. נוסף על המקלטים שבהן שוהות נפגעות אלימות, משרד הרווחה וארגוני נשים מפעילים גם דירות מעבר הסמוכות למקלטים, שמטרתן לאפשר לנשים ולילדיהן בהדרגה להשתלב בקהילה ולחזור לחיים עצמאיים. כל דירה מיועדת עבור שתי נשים וילדיהן. למעשה, דירות המעבר מהוות מסגרת טיפולית המשכית והנשים השהות בהן זוכות לליווי בכל תחומי החיים. יחד עם זאת, קיים מחסור בדירות המעבר. כיום יש רק 15 דירות מעבר בכל הארץ.

מתוך הבנה כי דיור הוא מכשול עיקרי ביציאה ממעגל האלימות, נשים נפגעות אלימות זכאיות בתנאים מסוימים להשתתפות בתשלום שכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. הסיוע ניתן בשכירת דירה בשוק הפרטי או עבור דירת מעבר, וגובה הסיוע נקבע בהתאם למספר הילדים.

חשוב לציין, שנשים נפגעות אלימות זכאיות להשתתפות בשכר דירה גם אם יש להן דירה בבעלות משותפת עם בן הזוג. זאת, לאחר שהן סיימו את שהותן במקלט, או לחילופין אם אינן יכולות לשהות במקלט.

בקשה לסיוע בשכר דירה מוגשת באמצעות עובדת סוציאלית המתמחה באלימות במשפחה, במחלקה לשירותים חברתיים. יצוין, שכשנשקפת סכנה לחיי האישה אין צורך בהצגת המסמכים הכלליים וניתן להסתפק במסמכים בדו"ח סוציאלי, צו הגנה או צו הרחקה ואישור ממנהלת המקלט.

יצוין, כי אישה אשר נמלטה למקלט ועזבה דירת דיור ציבורי זכאית לחזור לדירה והבעל האלים יידרש לוותר עליה. במקרה והזכות לדיור ציבורי הייתה של הבעל בלבד הרי שהאישה תקבל סיוע בשכר דירה או זכאות לדירה.

הבטחת הכנסה

בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, נשים נפגעות אלימות אשר שוהות במקלט מעל 30 יום עשויות להיות זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה מבלי להתייצב  בלשכת התעסוקה. עד ליום 31.05.2017, הזכאות ניתנה רק למי שהיו זכאיות לגמלה בחודש שקדם לכניסתן למקלט. החל מיום 01.06.2017 גם מי שלא היו זכאיות לגמלה לפני הכניסה למקלט רשאיות להגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה אם הן צפויות לשהות במקלט מעל 30 יום.

התביעה תיבדק לפי התנאים הקבועים בחוק הבטחת הכנסה (כאמור, למעט הדרישה להתייצב בלשכת התעסוקה). לתביעה זו יש לצרף אישור מטעם המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה לגבי השהייה במקלט.

מענק לימודים

אחת לשנה המוסד לביטוח לאומי משתתף בהוצאות הלימודים של ילדים לנשים נפגעות אלימות השוהות במקלט. המענק מוענק למי שבהחזקתה ילדים בגילאי 6–­17, והיא שוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות.

מענק הסתגלות וסל שירותים לנשים נפגעות אלימות

בסוף חודש יוני 2017 אישרה הכנסת הצעת החוק למתן סל תמיכה לנשים נפגעות אלימות. בהתאם לתיקון לחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ג-2012, אישה ששהתה למעלה מ-60 יום במקלט לנשים נפגעות אלימות, ולא חזרה לביתה, זכאית לקבל מענק שיסייע לה לאחר צאתה מהמקלט. סכום המענק הוא 8,000 שקלים. בעבור כל ילד עד לשני ילדים הנמצאים עם האישה משולמת תוספת בסך 1,000 שקלים. הסכומים מתעדכנים מדי שנה. בנוסף, זכאית האישה לסל שירותים שיותאם לה על ידי העובד הסוציאלי המטפל ועשוי לכלול סיוע במיצוי זכויות, ליווי תעסוקתי וכן סיוע בתחומי החינוך והבריאות. המענק אינו פוגע בזכאות לגמלת הבטחת הכנסה ואינו ניתן לעיקול או לשעבוד.

יודגש, שמשרד הרווחה טרם החל ליישם את החוק כיוון והשירותים האמורים להיות מסופקים עדיין נמצאים בהליכי מכרזים.

טיפול בחובות

מתוך הכרה בצורך במתן סיוע לנשים נפגעות אלימות אימצו הבנקים יוזמה של עמותת "ידיד" לפיה הם חתמו על  אמנה בנקאית וולונטרית להקלת ההתמודדות של נשים מוכות השוהות במקלטים ובדירות מעבר. מטרתה לסייע לנשים אלו לצאת לדרך כלכלית חדשה ועצמאית.

בין הנושאים העיקריים להם האמנה נותנת מענה: הקפאת משכנתא בחתימת צד אחד, בקשות ליציאה מחשבון משותף וגריעת בעלים מהחשבון, פתיחת חשבון חדש, הסדר חוב ובירור עיקולים.

בהתאם לעקרונות האמנה, ימונה איש קשר בכל בנק בעל הכשרה מתאימה למתן מענה יצירתי ומהיר לבעיות שעולות לנשים נפגעות אלימות ללא קשר למיקום הסניף שבו מתנהל החשבון של האישה. נשים נפגעות אלימות יהיו זכאיות לטיפול מהיר כדי למנוע מהבעל לפגוע פגיעה כלכלית באישה. בין היתר, הן יוכלו להקפיא חשבון משותף ולפתוח חשבון חדש. כמו כן, בתקופת השהייה במקלט ולאחריה (למשך 18 חודשים) לא ייפתחו תיקים בהוצאה לפועל ולא תיגבה מהנשים ריבית פיגורים על חובות קיימים.

*

עו"ד קורבר משתייכת למחלקה המשפטית של עמותת "ידיד".

לסיוע במימוש סל הזכויות לנשים נפגעות אלימות או כל נושא אחר ניתן לפנות לקו החם של עמותת "ידיד" 1-700-500-313